אבו הלאל נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

במסגרת התובענה שלפניי מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים הרכב שהיה בבעלותה אותה עת, ורכב הנהוג על ידי הנתבע מס' 2 ומבוטח אצל הנתבעת 1, ואשר לא סולקו על ידי פוליסת הביטוח המקיף אותה נאלצה להפעיל.

ביום 8/5/11, כך על פי כתב התביעה, נפגע רכב התובעת שעה שהיה בחניה מחוץ לסופר מרקט בו ערכה התובעת את קניותיה. לשיטת התובעת, לא ראתה במו עיניה את האירוע ואולם, לאחר ששמעה את רעש הפגיעה יצאה ביחד עם קונים אחרים אל מחוץ לחנות על מנת לבחון מה אירע, ואז התברר לה שרכבה, רכב שהיה לשיטתה חדש לחלוטין, נפגע בעודו עומד בחניה.

כבר בשלב זה אציין, כי לכאורה בין הצדדים מחלוקת בנוגע למועד בו אירע האירוע, שכן בטופס ההודעה לחברת הביטוח מטעם הנתבע צויין כי האירוע אירע ביום 11/5/11, במסמך ת/1 צויין כי תאריך הנזק הוא 8/5/11, בכתב התביעה צויין, כאמור, מועד האירוע כיום 8/5/11, וכך גם באישורי ההפסדים, ואילו במכתב הדרישה לקבלת פיצוי מאת חברת הביטוח של התובעת, צויין כי האירוע אירע ביום 11/5/11.

כך או אחרת, הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שהרכב אשר נהוג היה על ידי הנתבע 2 אמנם פגע ברכב התובעת שעה שעמד בחניה במקום המתואר על ידי התובעת.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלה האם יש להשית אחריות על הנתבע לנזקים שנגרמו כתוצאה מאותה פגיעה, וזאת בשל העובדה שלטענת הנתבעים משאית אשר עקפה את רכב הנתבע 2 פגעה בו והסיטה אותו אל עבר רכב התובעת, כך שמדובר בגורם זר מתערב אשר יש להשית עליו אחריות מלאה לאירוע, והוא מאיין את אשמו של הנתבע 2 בכל הנוגע לנזק שנגרם לתובעת.

טענה זו היא טענה מסוג הודאה והדחה, והנטל להוכיחה מוטל על כתפי הנתבעים. מחקירת הנתבע עלה, כי כתוצאה מהאירוע נגרמו נזקים לרכבו. תמונות המעידות על מצב רכב הנתבע לאחר האירוע ואשר יכולות לשפוך אור על נסיבות האירוע, לרבות בדמות נזקים בחלקו הקדמי שמאלי, לא הוצגו, וכך גם חשבוניות אשר יעידו על התיקונים שבוצעו ברכבו. הנתבע טען, כי אין ברשותו ביטוח מקיף ולא היה כזה במועד הרלוונטי, ועל כן ביצע את התיקונים על חשבונו, אך לא הציג כל אסמכתא להוכחת טענותיו אלו.

במצב דברים זה, אני קובעת כי הנתבעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם, וכי על כן עליהם לפצות את התובעת בגין כל נזקיה.

מחלוקת נוספת נטושה בין הצדדים בנוגע לשיעור הנזק.

התובעת טוענת כי נוסף על ההפסדים שנגרמו לה כמפורט בדרישה לפיצוי מאת חברת הביטוח, נגרם לה נזק נוסף בשל הפסד פרמיה לשנת 2012.

טענה זו לא הובהרה די הצורך, ולא ברור הכיצד נגרם לתובעת נזק בגין הפסד פרמיה, מלבד הנזק אשר נגרם בשל הפסד הנחת העדר תביעות, במיוחד כאשר מדובר בפוליסה נפרדת שנערכה בשנת 2012, ולאחר שהתובעת בחרה בקביעת אובדן להלכה לרכב שנפגע בתאונה ולאחר שקיבלה פיצוי אשר הפקיע את הפוליסה אשר היתה בתוקף במועד התאונה.

משלא הבהירה התובעת הכיצד למעשה נגרם נזק זה, אני קובעת, כי הנזק לא הוכח די הצורך ואין מקום לפצות בגינו.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, סך של 7,130 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 1/11/12, ועד מועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסך כולל של 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תעביר פסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: