אבו דאוד(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופט ד.שוהם בבית המשפט השלום ברמלה) מיום 27.06.10, שבה הורה על מעצרו של העורר עד תם ההליכים.

מתברר כי כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו סחר בסם בצוותא חדא כאשר מפורטת בו פעילות שנטלה בה חלק סוכנת של המשטרה שהתחזתה כצרכנית סמים. בפעילות הזו נטל לכאורה חלק גם העורר.

ב"כ העורר בהודעת ערר מפורטת ובהירה, פירט את טענותיו כנגד החלטת בית המשפט קמא, בנקודות אחדות. הוא סבר כי התשתית הראייתית שבידי המדינה לוקה בחסר. עוד הוסיף וטען כי יש לתת משקל למידת מעורבותו המשנית של העורר בפעילות הזו, מכוח מה שהוצג בפני בית המשפט. ולבסוף, הדגיש כי מן הראוי היה בנסיבות האלה, במיוחד כאשר עברו של העורר איננו, לבחון קיומה של חלופת מעצר בעבורו, כולל באמצעות תסקיר.

ב"כ המדינה השיב לב"כ העורר, כי לדעתו התשתית הראייתית העומדת כנגד העורר, איננה לוקה בחסר, וכפי שקבע בית המשפט קמא היא מאפשרת את הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה למה שהעורר מואשם בו. לטעמו, מידת מעורבותו של העורר איננה משנית או זניחה, וגם עברו הפלילי איננו מוציא אותו מגדר אלה שיש להפעיל כנגדם את העיצום המרבי של מעצר עד תם ההליכים.

בחנתי את החלטת בית המשפט קמא, ואת טרונייתו של ב"כ העותר בהודעת הערר, שחזר עליה גם בעל פה בפניי (כפי שטען גם בבית המשפט קמא), בכל הנוגע לתשתית הראייתית וליתר הנקודות שהעלה בערר.

לא מצאתי כל פגם בקביעת בית המשפט קמא ועל כך שבפניו ראיות לכאורה המאששות את מה שהעורר הואשם בו. מדובר במקבץ של ראיות ישירות, כולל לעניין זיהויו של העורר כמי שנטל חלק בפעילות, וכולל גם מסקנות המוסקות מן הראיות האלה ומן הראיות הנסיבתיות שבידי המדינה. התמונה המצטיירת כאן היא של חבורה שפעלה, בדרך מתוחכמת מעט, כאשר כל אחד מבני החבורה, כך נראה בחומר הראיות, שנסקר גם על ידי ב"כ העורר, נטל חלק משלו בפעילות ועד כדי מתן הסם לצרכן שלא במישרין, שנתבצע לכאורה על ידי העורר עצמו. בשום פנים אי אפשר להגדיר את פעילותו של העורר כמשנית, שכן הוא מילא את תפקידו במסכת הזו בכפי שכל אחד מבני החבורה נטלו חלק בה, במילוי תפקידם.

השאלה הבאה שיש לדון בה נוגעת לשאלה האם מן הראוי לבחון, עניינית, את עניינו של העורר בכל הנוגע לחלופת מעצר, או שמר עניינו מצוי בגדר אלה, כפי שקבע בית המשפט קמא, שחלופת מעצר לא תסכון בעניינו ולא תשיג את תכלית המעצר.

בחנתי את טיעוני ב"כ העורר בעניין זה, והם מתבססים גם על מידת מעורבותו של העורר בפעילות, עליה כבר עמדתי קודם לכן, כמו גם על עברו הפלילי.

עברו הפלילי אולי איננו מכביד, אף הוא משמעותי ואי אפשר להתעלם ממנו, שכן הורשע במהלך השנים 7 פעמים בעבירות שונות, לרבות עבירות סם.

כאשר עניין לנו, במי המואשם בפעילות בחבורה בעיסוקי סחר בסם, והרקע שלו הוא כפי שהזכרתי לעיל, הרי שאין הוא בגדר החריגים שיש מקום לשקול עניינית הפעלת חלופת מעצר בעניינים.

במסגרת היד הקשה שיש לנקוט כנגד עברייני הסחר בסמים, שאת פעילותם יש להצמית ולנתקם מאפשרויות הפעילות הנמשכת, נראית לי עמדתו של בית המשפט קמא כראויה. אכן לא היה זה מן הצורך לבחון חלופת מעצר עניינית כלפי העורר ודי בכך שבית המשפט בדק צורך זה. משהחליט שיש לעצור את העורר עד תם ההליכים, בדין עשה כך ולא שוכנעתי מנימוקי הערר כי יש לשנות מקביעה זו.

סופו של דבר הוא שאני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הצדדים.

זכריה כספי, שופט

סגן נשיא

הוקלד על ידי: מאור דוד