אבו אחמד נ' בנק ער בי ישראלי בע"מ..

החלטה

1.לפני בקשה להעביר את התביעה לדיון בסדר דין רגיל. לחילופין, מבוקש להתיר את יצוג הנתבע על ידי עו"ד. בנוסף, התבקש מתן ארכה של 30 ימים להגשת כתב ההגנה מיום מתן ההחלטה בבקשה.

2.עסקינן בתביעה כספית על סך 32,000 ₪.

3.המבקש הינו תאגיד בנקאי המאוגד כחברה בערבון מוגבל, רשום כחוק בישראל.

המשיב היה, בתקופה הרלוונטית לתביעה, בעל חנות ליבוא ושיווק מוצרי אלקטרוניקה.

4.על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 2007 פתח המשיב אצל המבקש חשבון בנק שמספרו 12251/13 (להלן: "חשבון הבנק"). מסגרת האשראי שהוקצתה לו היתה על סך 30,000 ₪. לטענת המשיב, בחודש אפריל 2009, נתגלע סכסוך בינו לבין אחד הפקידים במבקש, מר עומר עוואודה, וכתוצאה, סירב המבקש, לקבל ממנו שיקים לניכיון ובנוסף, ביטל המבקש את מסגרת האשראי שהוקצתה למשיב עת פתח את חשבון הבנק, חרף זאת שבאותה עת היו בחשבונו פקדונות בסך של 36,000 ₪ וכן שיקים דחויים של לקוחות בסך של 20,160 ₪, אשר הופקדו במבקש למשמורת בקופת ממסרים דחויים. בנוסף, לא ניתנה למשיב התראה בכתב של 30 יום, כקבוע בחוק, על מנת שיוכל להערך. כתוצאה, נוצרה יתרת חובה בחשבון הבנק שלו אצל המבקש, המבקש לא כיבד שיקים שמסר, והוראות קבע שהיו לו לא כובדו, עיסקו נקלע לקשיים וקרס, חשבון הבנק שלו הפך מוגבל והמבקש אף פתח תיקים במסגרת הוצל"פ נגדו. משכך, מבקש המשיב לזמן לדין את כל עובדי המבקש המעורבים (מר עומר עוואודה, מר סאמח זועבי, מר נאהד זועבי, מר עזמי אבו אחמד, מר עפיף אבו אחמד ואת מר לואי פאהום). בנוסף, מתבקש בית המשפט להורות עיכוב הליכי ההוצל"פ נגד המשיב בתיקי הוצל"פ מס' 0252867082; ומס' 0237287096 אשר פתח המבקש נגדו.

5.ביום 5.12.2013, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, משלא הוגש כתב הגנה על ידי המבקש, בחלוף המועד החוקי להגשת כתב הגנה.

בהחלטתי מאותו היום, הורתי למשיב לחדש את הבקשה ולצרף אישור מסירה מתאים.

6.ביום 6.12.2013, הגיש המבקש את הבקשה שלפני. לטענת המבקש, עניינה של התביעה הינו נזק, מוכחש, שנגרם למשיב כתוצאה מהפרת חובות של המבקש כלפי המשיב, לרבות סירוב לבצע ניכיון שיקים וביטול מסגרת אשראי, ואשר גרמה לקריסתו הכלכלית של המשיב. עקב מורכבות בירור המחלוקת, התביעה אינה מתאימה להיות נדונה בבית משפט לתביעות קטנות. זאת ועוד, המשיב הגיש נגד המבקש תביעה על סך 1,300,000 ₪, בגין חלק מהטענות דכאן [נכתב בבקשה מס' תיק שגוי - ת.א. (שלום נצרת) 25316-04-13; בעוד מס' התיק הנכון הינו ת.א. (שלום נצרת) 34587-01-12], והתביעה נמחקה ביום 27.06.2013 בגין אי תשלום אגרה. לחילופין, ביקש המבקש להתיר לו להיות מיוצג על ידי עורך דין, שכן התמודדות עם הנטען בכתב התביעה מצריכה ידע משפטי. למבקש טענות הגנה משפטיות ועובדתיות, ויצוגו על ידי עורך דין ייעל את מהלך הדיון. לעניין הארכת המועד להגשת כתב ההגנה, טען המבקש, כי נדרשת לו הארכה לצורך איסוף הנתונים הרלוונטיים לשנים 2007-2008, לימוד טענות המשיב והכנת כתב ההגנה.

7.בהחלטתי מיום 9.12.2013, נעתרתי לבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ב-30 ימים.

8.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, היה באפשרות המבקש, שהינו מוסד בנקאי, להערך ולהגיש כתב הגנה במועד הקבוע בחוק; אין לו יכולת לשלם אגרות בית משפט ושכ"ט עורכי דין ולכן לא מומשו תביעות שהגיש בעבר נגד המבקש. אם בכל זאת יעתר בית המשפט לבקשה, מבקש המשיב להגדיל את סכום התביעה ולהעמידה על סך של 1,300,000 ₪, שהינו הנזק הכספי האמיתי שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות המבקש. בנוסף, מבקש המשיב לפטור אותו מתשלום האגרה בשל מצבו הכלכלי הקשה.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתגובה, השתכנעתי, כי אכן בית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום הראוי לדון בתובענה זו.

10.בית המשפט לתביעות קטנות נולד מתוך רצונו של המחוקק להקים טריבונאל משפטי אשר ידון בתביעות שאינן סבוכות, לא מחייבות ידע משפטי נרחב, קלות להבנה ופשוטות לפתרון. פועל יוצא מכך אף ההקלות והגמישות שהם מנת חלקם של בית משפט זה על פי תקנות שיפוט בתי המשפט לתביעות קטנות (למשל העדר ייצוג על ידי עורכי דין, גמישות רבה בענייני סדרי דין וראיות וכיו"ב).

סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בסעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), כדלקמן:

" (א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד -

(1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,200 שקלים חדשים;

(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.

(ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות " (הדגשה שלי- א"א).

כלומר, לבית המשפט נתונה הסמכות לדון בתביעתו של יחיד, שבה הוא תובע אחד משניים – בקשה למתן צו להחלפת מוצר או להשבתו וכן תביעה לתשלום סכום מקסימאלי מוגבל, כפי שנקבע בהוראות הדין.