א.פ.נ' עיריית עכו ואח'

1.התובע נפצע ברגלו כאשר היה בחוף הים בעכו. הצדדים חלוקים בכל הנוגע לנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, הן מצד העיריה, הן מצד הקבלן המבצע, והן מצד התובע. בנוסף, קיימת מחלקות בשאלת הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מאותה תאונה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.לפי גרסת התובע, כאדם דתי הוא משתדל להגיע לחוף הים לטבילה קצרה לפני התפילה, אחת לשבוע. ביום 20.06.17 בסביבות השעה 17:00 נכנס התובע לחוף הים – חוף דתי – דרך שער בחוף החובלים, שהיה פתוח באותה עת, וטבל בים. כאשר יצא מהים וביקש לעזוב את החוף, הבחין כי השער ממנו נכנס נסגר, ולכן עבר דרך שער צידי לחוף הצמוד, הוא חוף ארגמן, משם עלה על שביל עשוי קורות עץ (להלן: הדֵק), לכיוון היציאה. לאחר מספר צעדים אחת מקורות הדק התפרקה והוא נפל בערך מגובה מטר לבור שנפער תחתיה, ונפגע ברגל שמאל (להלן: התאונה).

התובע טען כי התברר לו בדיעבד שבוצעו עבודות בניה במקום, אולם המקום לא היה מגודר מהכיוון ממנו הגיע ולא היה רמז לכך שמתבצע שם שיפוץ. לטענת התובע, מוטלת על הנתבעות חובת זהירות, שהופרה על ידן ולפיכך הן אחריות לפיצוי התובע בגין נזקיו בשל רשלנותן.

3.הנתבעות טענו כי במועדים הרלבנטיים בוצעו בטיילת עכו עבודות בניה ופיתוח להקמת טיילת חדשה ובין היתר, הותקן משטח דק, בוצעו עבודות בטון, חשמל, מים וגינון.

הנתבעת 1 (להלן: העירייה) טענה, באמצעות העד מטעמה – שעבד כבקר עבור העירייה בפרויקט זה – כי העבודות בוצעו על ידי הנתבעת 3 (להלן: הקבלן), ובכל הזמנים בהם התבצעו עבודות הוצבו גדרות למניעת מעבר בשטח העבודה. עוד טענה העירייה כי היה באתר העבודה ממונה בטיחות מטעם יזם הפרויקט, מנהל עבודה של הקבלן שהיה אחראי על הבטיחות באתר, ובנוסף היה גורם מפקח מטעם חברת ניהול פרויקטים שדאג למפקח צמוד לאתר במשך כל היום. לטענת העירייה, בוצעו באתר כל העת ביקורות בטיחות ולא היה ידוע לה על כל תקלה או מפגע.

הקבלן, באמצעות העד מטעמו, מהנדס בחברה, הבהיר כי מדובר בטיילת באורך של כ- 800 מטר כאשר עבודות הבניה בוצעו בשלבים, כך שכל פעם גודר היטב ונסגר מקטע מסוים בטיילת, כי הוצב באותו מקטע שילוט האוסר על כניסה למתחם העבודות, וכי הוא נפתח לאחר סיום העבודות בו. עוד נטען, כי כל עבודות הדק חוזקו עוד ביום בו בוצעו וכלל לא ידוע המיקום המדויק בו נפגע התובע. לשיטת הקבלן, לא ניתן היה למנוע לחלוטין גישה לחוף הים ולכן היו מעברים מוסדרים שמהם ניתן היה לגשת לחוף ואולם התובע ככל הנראה בחר שלא לעבור בהם. המהנדס צירף לתצהירו 4 תמונות אשר צולמו במועדים שונים בסמוך למועד הפגיעה.

4.מעבר לסוגיות הנוגעות לאחריות, פירטו הצדדים את טענותיהם בנוגע לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

דיון והכרעה

נסיבות התאונה

5.לטענת הנתבעות התובע לא עמד בנטל להוכיח את נסיבות התאונה שכן לא הובאו עדים אשר ראו את האירוע או שיכלו להעיד על מיקומו; לא הובאו תמונות ממועד האירוע או תיעוד אחר בנוגע לנסיבותיו; והיו סתירות בגרסת התובע, בהשוואה לתיעוד הרפואי שהוגש על ידו.

מצאתי לקבל את גרסת התובע כמהימנה, וזאת בשל אלה:

ראשית, גרסתו של התובע היתה עקבית, ברורה וסדורה. התובע עמד על גרסתו לאורך כל ההליך, לרבות במסגרת החקירה הנגדית, ללא כל שינוי. העובדה שטעה בשם החוף ממנו נכנס לים, אינה בבחינת סתירה בעדותו הפוגעת במהימנותו.

שנית, עדות אחיו של התובע (להלן: ש.) מהווה תמיכה לעדות התובע. ש. העיד כי התובע התקשר אליו לאחר שנפל וביקש סיוע שכן אינו יכול לדרוך על הרגל. ש. מסר כי כאשר הגיע לתובע, אמר לו התובע "שנפל מדק, דרך על דק והדק לא היה מקובע והוא נפל, הרגל..." (עמוד 19 שורה 11). מדובר באמרה של נפגע בסמוך מאוד לאחר פציעתו, התומכת בדברים שמסר במסגרת ההליך המשפטי.

ש. הצהיר כי התובע סיפר לו מיד עם בואו כי הדק התפרק והוא נפל (סעיף 4 לתצהירו). ש. ציין כי הגיע לחוף הים, נכנס בכניסה שליד הקיוסק ובהמשך הדרך מצא את התובע בכניסה לחוף כאשר הוא מוטל על הרצפה וסובל מכאבים חזקים. לדברי ש., הרים את התובע וסייע לו להגיע לרכב אותו החנה בסמוך ומשם נסעו למוקד הרפואי. בחקירתו הנגדית ציין ש. כי המרחק בין הקיוסק לבין היציאה לחוף קצר מאוד, מטרים ספורים (עמוד 18 שורה 17). ש. מסר כי לא היה כל מכשול או גדר בכניסה לחוף (עמוד 17 שורות 9-12 ועמוד 18 שורה 23) ולא ראה כל סימון של שטח עבודה (עמוד 17 שורה 22). ש. הסביר כי לא ניסה לאתר את המיקום המדויק בו אירעה התאונה מכיוון שהתרכז בניסיון לסייע לאחיו הפצוע: "כשאני הגעתי נכנסתי דרך הקיוסק... ראיתי את אח שלי שרוע על הרצפה עם כאבים מאוד חזקים, שהוא לא יכול לעמוד על הרגליים שלו. מה שעניין אותי באותו הרגע, לקחת אותו, להרים אותו, להיכנס איתו לקופת חולים... נכנסתי וראיתי את אח שלי מוטל קדימה... ראיתי את אח שלי, לא עניין אותי שום דבר אותו רגע, לא בחנתי שום דבר, פשוט אח שלי עם כאבים ואמר לי שהוא נפל, להרים אותו ולפנות אותו... אותו רגע חשבתי שנקע את הרגל או שבר את הרגל. אותו רגע רציתי לפנות אותו לגורם מקצועי שיעשו צילום" (עמוד 18 שורות 9-30). בחקירתו הנגדית המשיך ש. והסביר שחומרת המצב התבררה רק לאחר כמה ימים, והתרשמתי כי הוא לא מבין מדוע היה מצופה ממנו לחזור לחוף הים, לאתר ולצלם את המיקום המדויק של התאונה. אני רואה בדברים אלו גרסה אותנטית וסבירה ואני מקבלת אותה במלואה. מעבר לנדרש אציין כי מאחר ולשיטת הנתבעות עבדו במקום מדי יום, והתמונות שצורפו לתצהיר מהנדס הקבלן ממחישות את השינויים המשמעותיים במראה האזור בחלוף מספר ימים, יש להניח שגם אם ש. היה חוזר למקום לאחר תקופה קצרה, לא היה יכול לאתר ולתעד את המפגע שגרם לפציעת התובע.

שלישית, חבר של התובע (להלן: מוטי) הוזעק אף הוא על ידי התובע לאחר התאונה. מוטי מסר כי התובע התקשר אליו לטלפון האישי, ולא יכול היה לענות באותו רגע, וכאשר ניסה לחזור לתובע ש. ענה לשיחה ומסר כי הם בדרך לקופת החולים. מוטי ציין כי מיהר לקופת החולים, שם ראה את התובע צורח ונאנק מכאבים עזים (סעיפים 5-6 לתצהירו). בחקירתו הנגדית מסר מוטי כי כאשר שוחח עם ש., מספר דקות לאחר שהתובע ניסה ליצור איתו קשר, מסר לו ש. כי התובע נפל וכנראה שבר את הרגל (עמוד 21 שורות 14-15). דברים אלו מהווים תמיכה נוספת לאירוע התאונה ולנסיבותיה, מטעם עד אובייקטיבי שאין לו עניין בתוצאות ההליך.

עדותו של מוטי תאמה את עדותו של ש. באופן מובהק, לרבות התיאור של ההסבר שקיבלו מהרופא באשר לאופי הפציעה; המידה החריגה של צעקות הכאב של התובע בקופת החולים; והבקשה כי יפנו את התובע מהמקום בשל צעקותיו. דברים אלו, שלא מצאו ביטוי בתצהירי העדות מחזקים את מהימנות העדים בשל ההתאמה בגרסאות בעניינים אלו.

6.לעניין הפער בין תיאור המקרה כפי שנמסר על ידי התובע לבין המופיע בתיעוד הרפואי, הסבירו התובע, ש. ומוטי, שהתובע, בשל כאביו העזים, כלל לא שוחח עם הרופאים וכי המידע נימסר על ידם. לפיכך, שינויים קלים בגרסה, שכולם מדברים על נפילה, לא ייזקפו לחובת התובע. מכל מקום, גם אם יש סתירות קלות בעניין זה, עדיין הצליח התובע להרים את נטל השכנוע המוטל עליו להוכיח את אירוע התאונה ונסיבותיה.

7.לסיכום עניין זה, אני קובעת כי התובע נכנס לחוף הים ללא כל מניעה או מכשול, יצא מהחוף לכיוון חוף סמוך, משם עלה על דק מעץ ותוך כדי הליכתו על הדק נפל בשל התפרקות של אחת הקורות, ונפגע ברגלו.