א"פ 14206-01-17 פ. ואח' נ' מ. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח'

כללי: 

1. הגב' מ.ח הינה בגירה המאובחנת עם פיגור שכלי, אשר בשנה האחרונה אובחנה כחולה בסרטן השד, במצב מפושט עם גרורות בעצמות ובריאות. כיום מטופלת בבית הוריה, ע"י אימה ואחיותיה, וע"י צוות היחידה להמשך טיפול (הוספיס בית). לטענת המבקשות, בהעדר כל יכולת לטפל בגב' מ.ח בבית המשפחה, בין היתר נוכח חוסר שיתוף הפעולה מצידה, יש להתיר את העברתה להוספיס אישפוזי.בפניי בקשה שהוגשה ע"י האפוטרופסיות לגופה ורכושה של הגב' מ.ח, להעברתה מהמקום בו היא שוהה כיום – בית הוריה, לאישפוז בהוספיס.

העובדות הצריכות לעניין:

1. הגב' מ.ח הינה בת 51, רווקה, מאובחנת מילדות כחולה עם פיגור שכלי, מתגוררת בבית הוריה וכל חייה טופלה במסירות ע"י אימה, בת ה-75. בבית מתגורר אף אבי המשפחה, בן 82, נכה צה"ל פגוע ראש, המטופל אף הוא באופן בלעדי, ע"י אם המשפחה.
2. הבקשה הוגשה ע"י אחיותיה של הגב' מ.ח, המשמשות כאפוטרופסיות ביחד ולחוד על גופה ורכושה בהתאם לצו שניתן ביום 27.6.16 (בתיק א"פ 18974-05-16).
3. יצויין כי חרף מגבלותיה השכליות של הגב' מ.ח, והעדר יכולתה במשך השנים לנהל את ענייניה, לא הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס עליה. הבקשה הוגשה רק לאחר שנודע למשפחה כי הגב' מ.ח חולה במחלת הסרטן, כאשר קדמה לבקשה זו, בקשה למינוי אפוטרופוס לצרכים רפואיים - לשם מתן הסכמה לטיפולי כימותרפיה והקרנות (א"פ 24743-04-16).
4. מעיון בתסקיר שהוגש לפני כחצי שנה ע"י העו"ס א.ג, במסגרת תיק האפוטרופסות, העו"ס התרשמה כי הגב' מ.ח בעלת יכולות תפקודיות ירודות ביותר, בעלת התמצאות חלקית בזמן ובמקום ובעלת יכולת שיפוט פגומה ותובנה נמוכה. בנוסף הגם שהיא מודעת לאבחנה הרפואית, אין היא מבינה את משמעותה. גם בתעודת הרופא שצורפה צויין כי הגב' מ.ח בעלת שיפוט פגום ואינה מסוגלת להביע את דעתה בעניין האפוטרופסות.
5. הבקשה הוגשה ביום חמישי 05.01.17 בשעה 16:20 וזאת מתוך חשש כבד של המבקשות להחמרה במצבה של אחותן במהלך השבת.
6. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים שונים לרבות סיכום ייעוץ מאותו היום, של ד"ר ח.ד, רופא הוספיס בית, המטפל בגב' מ.ח. באישור צוין כי היא אינה שותה או אוכלת, מצבה הולך ומחמיר, החולה עם ירידה שכלית, שיפוט לקוי והפרעה בהתנהגות וכי מבחינת צוות ההוספיס יש לאשפז את החולה אפילו אשפוז כפוי לשם המשך טיפול סעודי ורפואי נאות.
7. נוכח הדחיפות, עם הגשת הבקשה, ביקשתי לשמוע את המבקשות בו במקום.
8. בדיון שהתקיים במעמד המבקשות, הן טענו כי בחודש האחרון, הגב' מ.ח מסרבת לאכול ולשתות וליטול כדורים, הן כדורים פסיכיאטרים והן משככי כאבים אותם היא אמורה ליטול לאחר שעברה טיפולים כימותרפיים והקרנות.
9. לטענת המבקשות, בשני מקרים בהן אחותן סירבה לאכול ולשתות, היא פונתה באמצעות אמבולנס ובסיוע המשטרה, לשם כך התקבל אישור מיוחד מגורמים שונים ישירות ע"י הניידת שהוזמנה. יחד עם זאת, ביום 04.01.17 הזמינו אמבולנס, אולם ניידת טיפול הנמרץ סירבה לפנותה לבית החולים נוכח התנגדות נמרצת מצידה של אחותן לשתף פעולה עם הפרמדיק.
10. לטענת המבקשות, הגב' מ.ח, שוכבת במיטה מכסה עצמה בשמיכה ומבקשת לאפשר לה למות בבית.
11. המבקשות גילו דאגה רבה למצבה של אחותן וחששו שברגע שהשפעת משככי הכאבים אותם נטלה לאחרונה תפוג, לא תוכל לעמוד עוד בכאבים ויהיה צורך דחוף לפנותה.
12. יוטעם כי לשאלת בית המשפט האם ניתן לשמוע את הגב' מ.ח בביתה באותו היום, השיבו האחיות כי היא איננה במצב של יכולת להשיב לשאלות ואינה מודעת למצבה.
13. בתגובת ב"כ היועמ"ש אשר הוגשה בפניי עוד בטרם מתן ההחלטה, ב"כ היועמ"ש לא הביע התנגדות לאישפוזה בבית החולים לשם קבלת טיפול רפואי אף אם הדבר בניגוד לרצונה. יחד עם זאת לשם שילובה בהוספיס, התבקש בית המשפט למנות לגב' מ.ח אפוטרופוס לדין.
14. באותו היום ניתנה החלטה המתירה למבקשות לפעול לשם אישפוזה בבית החולים לקבלת טיפול רפואי, מהנימוקים שפורטו בהחלטה, וזאת חרף התנגדותה. במידת הצורך המשטרה תסייע בפינויה של הגב' מ.ח בהתאם לסמכותה ע"פ כל דין ולשיקול דעתה. בכל הנוגע לשילובה של הגב' מ.ח בהוספיס, נוכח התנגדותה, מונה לגב' מ.ח אפוטרופוס לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי.