א. נ' אורטל אסולין(נאמן) ואח'

מבוא

1. בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הייעודית לענייני חדלות פירעון בלשכת אשקלון (תיק מספר 803209-12-19), להעמיד את התשלום העיתי לטובת נושי המבקש, במסגרת הצו לפתיחת הליכים, על סך של 150 ₪ לחודש.

   עיקרי טענות הצדדים

2. המבקש טען בבקשתו, בעיקרי הדברים, כי ביום 16.2.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו ובגדרו נקבע תשלום חודשי בסך של 150 ₪; המבקש מוכר כחולה סכיזופרניה קשה, כנכה בשיעור של 100% לצמיתות, וכנעדר כושר לעבוד באופן מלא על ידי המוסד לביטוח לאומי; המבקש מתקיים מגמלה של המוסד לביטוח לאומי ואין לו הכנסות נוספות; יש מקום להחיל בענייננו את ההלכה שנקבעה ב-רע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נגד כונס הנכסים הרשמי, 11.2.2020 (להלן: "הלכת לשצ'נקו"); על פי סעיף 156 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") גמלה של המוסד לביטוח לאומי חוסה תחת הסייג שנקבע בסעיף 156(ג) לחוק; בנסיבות העניין יש מקום לקבל את הבקשה, לפטור את המבקש מהחיוב בתשלום העיתי ולהורות על מתן הפטר לאלתר.

3. הנאמנת טענה, בעיקרי הדברים, שהיה מקום להגיש לכב' הרשמת בקשה לעיון מחדש תחת הגשת הבקשה הנדונה לפי סעיף 156(ה) לחוק; היחיד, יליד 1989, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל 100% אובדן כושר עבודה ו-50% נכות רפואית החל מיום 4.2.2016; בת זוגו של המבקש, בגיל 22, אינה עובדת; ליחיד ובת זוגו ילדה קטינה בגיל שנתיים; חובות המבקש, בסך של 96,507.98 ₪, נוצרו בשנים 2012-2013; היחיד מתקיים מגמלה בסך של 5,452 ₪ והוצאותיו, לטענתו, עומדות על סך של 6,092 ₪; קיימות הוצאות שהן ברות הפחתה; משק ביתו של המבקש אינו פועל למיצוי כושר ההשתכרות ובת זוגו של המבקש אינה עובדת; ניתן להקיש מסעיף 162(א)(2) לחוק כי בית המשפט מוסמך לקבוע צו תשלומים בסכום גבוה העולה על דמי המחיה הדרושים ליחיד על מנת לעודד אותו להגדיל את הכנסותיו והכנסות משק הבית.

4. המבקש טען בתשובה, בעיקרי הדברים, כי הוא ובת זוגו ביקשו להכניס את ילדתם למעון של הרווחה אך אין באפשרותם לשאת בעלות של 1,000 ₪ לחודש; על פי הלכת לשצ'נקו יש לבחון את הכנסותיו של היחיד ולא הכנסות משוערות מכיוון שרעייתו של המבקש אינה עובדת; רעייתו של המבקש סובלת מבעיות רפואיות שהיא אינה מעוניינת בחשיפתן; המבקש אינו מסוגל לשמור על הילדה בשל מצבו הרפואי ורעייתו היא זו שמטפלת בה; המוסד לביטוח לאומי, במסגרת קצבת הנכות של המבקש, משלם עבור רעייתו סך של 2,800 ₪ מידי חודש כקצבת תלויים מכיוון שאינה עובדת; ככל שהרעייה הייתה עובדת הכנסת התא המשפחתי הייתה נמוכה במאות שקלים בשים לב לשכר שהיה משולם לה וההוצאות הכרוכות בהגעה למקום העבודה.

5. המשיבים 3 ו-4, פלאפון תקשורת בע"מ ובנק הפועלים בע"מ, הותירו את ההכרעה בסוגיה הנדונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

6. בדיון שנערך לפניי ביום 27.5.2020 באת כוח המבקש והנאמנת חזרו על עיקרי הטענות מטעמן.

7. בהמשך לדיון הנ"ל באת כוח המבקש הגישה את פרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ותיעוד רפואי בעניינו של המבקש.

   דיון והכרעה 

8. בהתאם לסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.