א.מ. אונדרה בע"מ נ' אלמקייס ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד הסובבות על ציר משותף והוא הפרה נטענת של הסכם להעברת זכות שכירות מיום 2.6.08 (להלן: "הסכם ההעברה") שנכרת בין התובעת לנתבע 1 לגבי נכס ברחוב טשרניחובסקי 5 תל אביב (להלן: "הנכס") וניהול משא ומתן שלא בתום לב לכריתת הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות").

א.עיקר טענות התובעת

1.התובעת שעוסקת בהפעלת מספרה טוענת כי ביקשה להעביר את עסקיה לנכס וכי הונעה להתקשר עם הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") בהסכם העברה, לאחר שהנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הציג בפניה מצג לפיו הינו בעל זכות שכירות ארוכת מועד לגבי הנכס וכי התחייב להעבירה לתובעת עד ליום 1.8.08 ולצורך כך להתייצב ביום 20.7.08 ולחתום על כל המסמכים הרלבנטיים מול בעלת הנכס - הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת").

2.התובעת טוענת כי במעמד חתימת הסכם ההעברה נתנה בידי הנתבע שיק ביטחון וסיכמה עימו כי לא יעשה בו שימוש אלא לאחר העברתו של הסכם שכירות לשמה של התובעת. התובעת נסמכה על מצגיו של הנתבע ופעלה לגיבוש הסכם שכירות עם הנתבעת אשר סוכם על חתימתו ביום 20.7.08.

3.להלן נטען כי ביום 20.7.08 שעה שאבנר מלכה, מנהל התובעת (להלן: "אבנר") היה בדרכו לפגישת החתימה התקשרה אליו הנתבעת והודיעה לו כי היא מבקשת לדחות את החתימה משך מספר ימים שכן טרם הוסדר פינויו של הנתבע מן הנכס. במקביל התקשר ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת וביקש העברת מסמכי ההתאגדות של התובעת לידיו שכן הצדדים בדרך לחתימה.

4.התובעת טוענת כי ניסיונותיה ליצור קשר עם הנתבע ולקבל הסבר לפשר התנהגותו עלו בתוהו שכן הנתבע נמנע להשיב לפניותיה.

5.התובעת מוסיפה וטוענת כי ביום 27.7.08 הודיעה לה הנתבעת כי היא חוזרת בה מכוונתה להשכיר לה את הנכס בשל סירובו של הנתבע לפנותו.

6.התובעת מייחסת לנתבעים ניהול משא ומתן שלא בתום לב ו/או הפרת הסכם וטענה כי נגרמו לה נזקים כספיים כבדים כמפורט בכתב התביעה.

7.התובעת עתרה לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 209,820 ₪ וכן לחייב את הנתבע מעבר לכך לשלם לה פיצויים מוסכמים בסך 35,000 ₪ בשל הפרת הסכם ההעברה.

ב.טענות הנתבע

1.הנתבע שניהל בנכס מכבסה הגיש כתב הגנה ועתר למחוק את התביעה על הסף שכן לטענתו אבנר הוא שחתם על הסכם ההעברה ולא התובעת.

הנתבע הוסיף וטען כי יש למחוק את התביעה בשל אי הוכחת הנזקים הנטענים.

2.לעיצומו של עניין טען הנתבע כדלקמן:

2.1כי לנתבע היתה זכות שכירות בנכס עד ליום 27.7.08 וכי היה מוכן לפנותו ולמכור את המוניטין שצבר הנתבע לצד שלישי אשר ישלם לו דמי פינוי.

2.2הנתבע הפנה להוראות הסכם ההעברה וטען כי התחייב להעביר זכויותיו לאבנר לאחר תשלום דמי פינוי בסך 60,000 ₪.

2.3הנתבע הוסיף וטען כי במעמד חתימת הסכם ההעברה שילם אבנר תשלום ראשון בסך 35,000 ₪ בשיק פתוח.

2.4הנתבע הוסיף וטען כי היה על אבנר להשלים את תשלום דמי הפינוי במלואם טרם העברת זכויות השכירות בנכס. וכי אבנר הודיעו, בניגוד להסכם ההעברה, כי ישלם את סכום הפינוי המלא רק לאחר שייחתם הסכם השכירות, ודרש את הסכום ששילם עד אז; בכך, כך נטען, הפר אבנר את הסכם ההעברה באופן המקנה לנתבע זכות לגבות את הפיצוי המוסכם.

3.הנתבע הגיש בצוותא חדא עם כתב הגנתו גם תביעה שכנגד על סך 50,000 ₪ נגד התובעת ואבנר וטען כי הוא זכאי לסכום הפיצוי המוסכם בסך 35,000 ₪ וכן לפיצויים בסך 50,400 ₪ בגין דמי שכירות שנאלץ לשלם בשל הצורך להעביר את עסקו למושכר חלופי ועוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

4.התובעת ואבנר הגישו כתב תשובה לתביעה שכנגד בגדרו כפרו בטענות הנתבעת.