א.ד ואח' נ' לאומית שירותי בריאות

1.עסקינן בתביעה על פי פקודת הנזיקין, אשר עניינה בטענה לרשלנות רפואית במעקב אחר הריונה של התובעת 2 (להלן: "התובעת"), קטינה בת 16 באותה עת, רשלנות, אשר על פי הנטען, הביאה ללידת התובע 1 (להלן: "התובע") ביום 8.12.2008, כשהוא לוקה במומים, אשר אובחנו בהמשך כ'תסמונת וויליאמס'.

התביעה הוגשה כנגד לאומית שירותי בריאות (להלן "קופת החולים"), בה טופלה התובעת במהלך הריונה על ידי רופא הנשים, ד"ר עודד אבני.

2.שלל טענות בפי התובעים, חלקן עניינן באי מתן הסבר/מידע לתובעת מקום שזה נדרש וחלקן האחר באי הפנייתה לייעוץ/לבדיקות, חרף ממצאים שהודגמו בעובר וחייבו זאת.

2.1כך נטען כי לא הוסבר לה ש"עקב גילה הצעיר", יש לראות את הריונה כ"היריון בסיכון גבוה" ולכן עליה "להיות במעקב קפדני"; לא הוסברה לה "החשיבות בביצוע הבדיקות המאבחנות במהלך ההיריון" (סעיף 4 לכתב התביעה) ואף לא הוסברה לה משמעות הממצאים החריגים, שהודגמו בעובר בבדיקת אולטרה סאונד שעברה, כמו גם "המשמעות הנובעת מאי המשך ביצוע בירור ושלילת מומים כרומוזומליים בעובר" (סעיף 5 לכתב התביעה).

2.2עוד נטען כי חרף אותם "ממצאים חריגים", שהודגמו בבדיקת האולטרה סאונד "בעובר וביניהם איבר מין ללא אשכים", לא העלו הרופאים המטפלים במהלך ההיריון חשד "שישנו פגם ו/או ליקוי כרומוזומלי" וממילא "לא ביצעו את הבדיקות המתאימות על מנת לשלול" אותו "ולא הפנו את התובעת לייעוץ גנטי ולבדיקת צ'יפ גנטי ו/או בדיקת FISH... על מנת לשלול ראשית ראיה למומים ו/או לאבחן ליקוי כרומוזומלי" (סעיף 7 לכתב התביעה)

2.3כל אלה חרגו, על פי הנטען, מהפרקטיקה הרפואית הנוהגת ומכאן הטענה להתרשלות, אליה חוברת הטענה המשלימה לרשלנות ולפיה אם מהלך הדברים היה שונה והתובעת הייתה "מופנית לייעוץ גנטי ולבדיקת צ'יפ גנטי ו/או בדיקת FISH ניתן היה לאבחן את תסמונת ויליאמס" בעובר, התובעת הייתה "מבצעת הפלה יזומה ובכך הייתה נמנעת לידתו בעוולה של התובע שיסבול עד סוף שארית חייו מפיגור שכלי והתפתחותי, וכל הבעיות הרפואיות שנלוות לכך" (סעיף 10 לכתב התביעה).

כמו כן נטען להפרת חובת גילוי מוגברת, שהייתה מוטלת, לשיטת התובעת, בנסיבות על קופת החולים, אשר הביאה לידי פגיעה בזכותה "לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונה ולטובתה" ולשלילת "זכותה לאוטונומיה על גופה" (סעיפים 22-25 לכתב התביעה) (הדגשה במקור).

3.קופת החולים הכחישה בכתב הגנתה את כל שיוחס לה - את חבותה.

באשר לתביעת התובע טענה כי דינה להימחק על הסף בהעדר עילה לאור ההלכה שנקבעה בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012) ובאשר לתביעת התובעת טענה כי המהלך "העובדתי כפי שתואר ברשומות בזמן אמת, לרבות העובדה כי לתובעת 2 (להלן: "היולדת") הומלץ על ביצוע בדיקות גנטיות ו/או חלבון עוברי ו/או סקירת מערכות", אותן "היא סירבה" לבצע "מטעמי דת ולא פעלה לפי ההמלצות", מלמד "חד משמעית על היעדר רצון" מצידה "לגלות מומים בעובר ו/או להפסיק את ההריון" (סעיפים ד'-ה' לכתב ההגנה)

3.1עוד נטען כי לא הייתה "בנסיבות המקרה לרבות בהתחשב בגילה של" התובעת "סיבה ו/או הצדקה להפנותה למעקב הריון בסיכון גבוה" וגם לו "נוהל ההריון כהריון בסיכון גבוה לא היה בכך כדי לשנות מההמלצות שניתנו" לתובעת "ו/או הבדיקות אליהן הופנתה בפועל" (סעיף ז' לכתב ההגנה).

3.2בהתייחס ל"טענת התביעה לפיה בבדיקת ה-US מיום 4.5.08", שנערכה לתובעת בשבוע התשיעי להריונה, "נמצאו ממצאים חריגים בעובר וביניהם אבר מין ללא אשכים", נטען כי זו "טענה מופרכת ומנותקת לחלוטין מהמציאות, הן מאחר והממצאים הללו לא אובחנו בפועל והן מאחר ומדובר בממצאים שלא ניתן לאבחון (צ"ל "לאבחן" – ש.י.) בבדיקת US בכלל ו/או בבדיקת US ראשונה שנועדה לאיתור דופק בלבד ו/או מדובר בממצאים שאינם ניתנים לאבחון בגיל הריון כה צעיר" (סעיף ט' לכתב ההגנה). כך גם "תסמונת וויליאמס אינה מתגלית בבדיקות שגרתיות, ולא קיימת בדיקה לאבחון נשאות גנטית למחלה זו. בבדיקת כרומוזומים רגילה או בבדיקת מי שפיר אי אפשר לגלות את החסר הכרומוזומיאלי הגורם לתסמונת" ו"גם בבדיקת US קשה מאוד לאתר שינויים אופייניים הקשורים לתסמונת" (סעיף י"ב לכתב ההגנה).