א. גולץ יעד פרסום שיווק ויחסי ציבור בע"מ נ' מ.ג.א. פרזול בע"מ ואח'

החלטה

קיימת מחלוקת בין הצדדים סביב זהות ביהמ"ש המוסמך לדון בתביעה.

התביעה הוגשה לבימ"ש זה והנתבעים הגישו בקשה להעברת הדיון בה לבימ"ש השלום בעפולה.

ביום 23/4/13 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 25/4/13 מהנימוק שמנהל התובעת חולה ולא צורפו לבקשה תעודות רפואיות כלשהן.

מיותר לציין שדחיית המועדים מכבידה על עבודת ביהמ"ש והמזכירות, מה עוד שבמקרה שבפנינו הדיון, כאמור, הינו סביב שאלת הסמכות המקומית לבימ"ש זה לדון בתביעה, ולא סביב מחלוקות לגופו של עניין.

בנסיבות אלה, אני מחליט לדחות את הבקשה לדחיית מועד הדיון ומחליט לדון בבקשה לגופה על סמך הבקשה והתגובה, מבלי להיזקק לחקירת המצהירים מטעם הצדדים.

בסעיף 3 לתצהירו של מר יעקב ננדי מטעם הנתבעת, הוא הצהיר כדלקמן:

"הריני להצהיר כי הנני מתגורר בעפולה, ומקום עסקי ומשרדי החברה נמצאים בעפולה, ומקום התשלום היה בעפולה, ומקום יצירת ההתחייבות היה בעפולה".

לעומת זאת, בסע' 4 לתצהירה של גב' אילנה גולץ מטעם התובעת, היא הצהירה כדלקמן:

"מקום יצירת ההתחייבות: הזמנת העבודה נשוא התביעה בוצעה במשרדי הנתבעת בקרית אתא.

הנתבע מס' 2 – מר יעקב ננדי – הגיע למשרדים, ישב עמי במשרדי, סיכם עמי את פרטי קמפין השיווק ובסוף הסיכום הוצאתי את פירוט הסכם הפרסום, חתמתי עליו, מסרתי אותו ביד למר ננדי ומנגד – מר ננדי מסר לידי את השיקים נשוא התביעה ומיד קיבל לידיו קבלה..."

לאחר עיון בתצהירים הנ"ל, אני מחליט לקבל את הנטען בתצהירה של גב' גולץ, מאחר והדברים נאמרו בצורה ברורה ובפירוט רב, בניגוד למוצהר ע"י מר ננדי, שהסתפק לטעון בצורה תמציתית וסתמית ביותר: "מקום יצירת ההתחייבות היה בעפולה".

לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה להעברת הדיון בתביעה לבימ"ש השלום בעפולה וקובע כי בימ"ש זה מוסמך לדון בה.

מאחר ולא התקיים דיון בבקשה ולא נחקרו מצהירים, אינני עושה צו להוצאות.

הדיון הקבוע ליום 25/4/13 מבוטל.

המזכירות תודיע על תוכן החלטתי זו לצדדים עוד היום ותמציא להם העתק ממנה בדואר.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.