א.א. כוון יעוץ והדרכה בע"מ נ' בראל

החלטה

1.לפני בקשה להעברת הדיון בשל חוסר סמכות עניינית וחוסר סמכות מקומית.

המבקשת טוענת כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד וכי עילת התביעה נובעת מקיומם של יחסים אלו. מכיוון שכך, טוענת המבקשת כי יש להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה ובנוסף טוענת כי מקום ביצוע העבודה היה באזור המרכז ועל כן יש להעביר את הדיון בתביעה זו לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

על פי הטענה, בשנת 1996 החלה המבקשת את עבודתה אצל המשיבה 1, אשר נוהלה ע"י המשיבה 2, שעיסוקה הינו מתן ייעוץ והדרכה לחברות וארגונים. הצדדים הגדירו את יחסיהם כיחסי קבלן עצמאי-לקוח, אולם לטענת המבקשת, יש לראות את היחסים כיחסי עובד-מעביד, כאשר במהלך כל תקופת העסקתה, נתנה המבקשת שירותי ייעוץ ללקוחות המשיבה בלבד ובתיאום מלא עם המשיבה 2. המבקשת מציינת כי כל הזמנות שירותי הייעוץ היו בין החברות למשיבה וכי המבקשת מסרה למשיבה דיווח מלא ומפורט על השירותים שנתנה.

באשר לסוגיית הסמכות המקומית, טוענת המבקשת כי משרדי המשיבות, בהם נערכו ההסכמים ושם היה מקום עבודתה של המבקשת, הם בעיר רמת גן. עבודתה של המבקשת במסגרת עבודתה אצל המשיבות בוצעה בחצרי הלקוחות, בכל רחבי הארץ. הטענה כי יש למבקשת לקוחות באזור חיפה ומכוחם קונה היא את הסמכות לדון בתובענה בבית משפט השלום בחיפה, נטענה במעורפל, כך לשיטת המבקשת.

2.המשיבות הגישו תגובתן לבקשה במסגרתה התנגדו לאמור בה.

לטענת המשיבות, היחסים בין הצדדים הוגדרו כיחסי עובד עצמאי-קבלן ואף המבקשת מודה בכך. לטענתן, מאחר והצדדים הינן נשים אינטליגנטיות שעיסוקן מתן ייעוץ לגופים עסקיים, הרי שיש לייחס משקל רב לכוונתן להגדיר את היחסים ביניהן באופן כזה ולא אחר. המשיבות טענו כי גם על פי המבחנים המקובלים, לא התקיימו יחסי עובד ומעביד ועל כן אין כל הצדקה להעברת ההליך לבית הדין לעבודה. מעבר לכך, טענו המשיבות כי התביעה הינה לסעד של מתן חשבונות וכי בין המשיבות למבקשת כלל לא התקיימו יחסים כלשהם, וודאי שלא יחסי עובד ומעביד, בעת הרלוונטית לתביעה, שכן התביעה הינה למתן חשבונות לגבי התקופה בה הפסיקו השתיים את קשריהן העסקיים.

באשר לסוגיית הסמכות המקומית, טענו המשיבות כי למבקשת לקוחות באזור חיפה וכי ההסכם בין המבקשת למשיבות אמור היה להתקיים גם באזור זה ומכאן הזיקה לבית משפט זה.

הסמכות העניינית

3.סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969, קובע כך:

"(א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1)בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

(1)בתובענות בין עובד למעביד עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944;

מיום 31.1.1996

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435)

(1א)בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו;