פסק דין
1.זהו פסק דין בתביעת התובעת, לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת חוזה לרכישת קומביין (מדגם ניו הולנד 36 TX, להלן: "הקומביין"), שנכרת בינה ובין הנתבעת מס' 1, וכן בשל עוולות שביצעו כלפיה לטענתה הנתבעים, במסגרת הליכי הוצל"פ שנקטה הנתבעת מס' 1 נגדה, במסגרתם נתפס הקומביין ונמכר. הוחלט לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים.
2.התובעת, הינה חברה העוסקת בין היתר בחקלאות, לרבות קציר ודיש של תבואה. הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה העוסקת בין היתר, ביבוא ומכירה של כלים חקלאיים. הנתבע מס' 2 (להלן: "עו"ד צימרינג") הינו עו"ד, אשר פעל בתקופה הרלוונטית בשם הנתבעת ועבורה, ובין היתר היה בא כוחה בתיק הוצל"פ שנפתח למימוש משכון שנרשם על הקומביין, בגין חוב נטען של התובעת כלפי הנתבעת. במסגרת תיק ההוצל"פ האמור, מונה עו"ד צימרינג ככונס נכסים לצורך מימוש המשכון. הנתבע מס' 3 (להלן: "מר רובינזון), שימש בתקופה הרלוונטית, כקבלן הוצל"פ, ומונה ע"י עו"ד צימרינג, לבצע פעולות שונות במסגרת הליכי מימוש המשכון וגביית החוב.
3.ביום 28.2.1993, הזמינה התובעת את הקומביין מן הנתבעת. עם ביצוע ההזמנה, שילמה התובעת לנתבעת מקדמה בסך 10,000 ₪ על חשבון התמורה.
ביום 20.5.1993 או סמוך למועד זה, סיפקה הנתבעת את הקומביין לתובעת. בגין הרכישה, הוציאה הנתבעת לתובעת חשבונית מס, בה נקבה במחיר הקומביין בסך 405,729 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת העמידה לתובעת אשראי לצורך הרכישה, והוסכם על תשלום התמורה, בתשלומים כפי שיפורט להלן. בגין האשראי ופריסת התשלומים, נוספו למחיר הקומביין ריבית ומע"מ עליה, וכן דמי ביול, כך שאילו עמדה התובעת בתנאי התשלום, היה עליה לשלם בסופו של יום, סך 474,082.89 ₪.
במסגרת פריסת התשלומים שסוכמה, מסרה התובעת לנתבעת שלושה שיקים מעותדים: שיק על סך 43,827 ₪, ליום 16.5.1993, שיק על סך 30,000 ₪, ליום 15.6.1993, וכן שיק על סך 28,952 ₪ ליום 15.7.1993 (סה"כ 102,779 ₪). כמו כן, נמסר שטר על סך 42,794.91 ₪, שנועד להיפרע ביום 4.10.1993, ו-11 שטרי חוב על סך כולל של 292,772.28 ₪, אשר נועדו להיפרע אחת לשלושה חודשים, החל מיום 30.12.1993, ועד יום 1.7.1996. רוב השטרות האמורים, חוללו באי פרעון.
לטענת התובעת, נפרעו בפועל שלושה שיקים נוספים שמסרה לנתבעת: שיק על סך 14,123 ₪ ליום 20.5.1993, שיק על סך 11,608 ₪ ליום 25.5.1993, ושיק על סך 11,613 ₪ ליום 18.7.1993. יצוין ויודגש, כי לטענת הנתבעים מס' 1 ו-2, אשר נתמכה בקבלה שהוציאה הנתבעת, ובתצהיר העד מטעמה, מר שמעון באוסי, התשלום האחרון שפורט בתצהיר התובעת, לא שולם בפועל, אלא מדובר בשיק על סך 11,608 ₪, שנמסר לנתבעת ביום 25.5.1993, ושהתאריך שנועד לפרעונו, היה 18.7.1993.
כמו כן, חתמו התובעת והנתבעת על איגרת חוב, אשר נערכה ע"פ האמור בכותרתה, ביום 20.5.1993 (להלן: "איגרת החוב"). במסגרת איגרת החוב, הוסכם על משכון הקומביין לטובת הנתבעת, להבטחת מלוא התחייבויות התובעת כלפיה.
לטענת התובעת, נחתמה איגרת החוב, אך ורק לצורך הבטחת תשלום התמורה עבור הקומביין, ואילו לטענת הנתבעים, מהווה איגרת החוב על כל תניותיה, חלק מחוזה רכישת הקומביין.
במבוא לאיגרת החוב הוצהר, בין היתר: "הואיל והממשכן קיבל מהחברה הלוואה לצורך רכישת כלי הרכב המפורטים להלן וכן עשויו לקבל בעתיד מהחברה הלוואות ואשראים לצורך רכישת כלי רכב נוספים וכן עשוי להתחייב כלפי החברה בהתחייבויות כספיות אחרות מכל מין וסוג שהוא בין בקשר לרכישת הרכב הנ"ל ובין מכל סיבה אחרת.
והואיל והוסכם והותנה בין החברה לבין הממשכן יבטיח את כל התחייבויותיו כלפי החברה כמפורט להלן ללא הגבלה בסכום על ידי הוצאת אגרת חוב זו של משכון הרכב כאמור להלן במשכון ראשון בדרגה ללא הגבלה בסכום וזה בנוסף לכל בטחונות אחרים שניתנו וינתנו על ידי הממשכן ו/או עבורו.
בסעיף 9 לאיגרת החוב הותנה, בין היתר כדלקמן:
"בכל אחד מהמקרים המפורטים מטה תעמוד כל יתרת חוב לפרעון תיכף ומיד ותישא ריבית בשיעור המפורט בסעיף 10 (ד) להלן, מיום קרות המקרה ועד לסילוקה המלא.
א.אם הממשכן יפגר בתשלום סכום כלשהוא מתוך החוב מעל ל-7 ימים.
....
ח. אם הממשכן יפסיק לשלם את חובותיו".
בסעיף 10 הותנה, בין היתר:
"א.בכל אחד מהמקרים המפורטים בסעיף הקודם תהיה החברה רשאית להשתמש בכל האמצעים שתמצא לנכון כדי לגבות את הסכומים שיגיעו לה מן הממשכן ובין היתר תהיה רשאית לפי בחירתה לעשות שימוש בכל בטחון ו/או בטוחה אם ניתנה ו/או תינתן לחברה על ידי הממשכן ו/או אחרים עבורו. ותהיה רשאית גם לממש את השטר וביחוד, ומבלי לפגוע בזכויותיה לפי השטר. תהיה החברה גם לתפוס את הרכב בכל עת ובכל מקום שתמצא, להכנס לחצרים ולרכב ולהעביר את הרכב לרשותה ולהחזיק בו עד אשר יסלק הממשכן את כל יתרת החוב והממשכן מתחייב מראש להרשות לה לעשות כן ולגרום לכך שכל צד ג' ירשה לחברה לעשות כן, ומותר על כל טענה בגין כך.
...
ד.כל סכום שלא ישולם על ידי הממשכן במועד, ישא ריבית פיגורים חריגה ומירבית כשעור הגבוה ביותר הנהוג בבנק לאומי לישראל בע"מ בגין משיכות חריגות בחשבונות עו"ש. למען הסר ספק מוצהר בזה כי גם סכום זה יהיה מובטח על ידי השטר. אישור החברה על גובה הריבית כאמור יחשב כהוכחה מכרעת בכל הליך משפטי כלשהו".