בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
5523-02-14
30/09/2014
|
בפני השופטת:
שרית קריספין-אברהם
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
מולו קיאטו
עו"ד בלוטמן
|
| גזר דין |
הנאשם הודה והורשע בכתב אישום חמור, שעניינו גרם תאונת דרכים בגין נהיגה בקלות ראש, בהיותו בלתי מורשה לנהיגה וללא תעודת ביטוח תקפה.
על פי עובדות המקרה, הרי שביום 31.1.14, בשעה 11:40 לערך, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, על אף היותו בלתי מורשה לנהיגה ובצומת הרחובות הקונגרס – הר ציון, סטה שמאלה כיוון נסיעתו, עלה על אי תנועה בנוי ופגע בגדר הפרדה, בעץ ובצמחיה המצויים במקום.
כתוצאה מהתאונה, ניזוקו העץ, גדר ההפרדה ורכבו של הנאשם.
ביום 3.7.14, הודה הנאשם במיוחס לו ולהגנה ניתנה דחיה על מנת להציג רישיון נהיגה זר, אשר לטענת ב"כ הנאשם, היה ברשות הנאשם טרם עלייתו לארץ, באתיופיה, אך רישיון, כאמור, לא הוצג.
יצוין, כי ביום 9.9.14, הגיש ב"כ הנאשם בקשה לבית המשפט, להוספת ראיה לעניין העונש ובבקשה נטען כי המסמך המצורף לה, הנו רישיון נהיגה אתיופי.
בהחלטתי מאותו יום, קבעתי כי על מנת לקבל את הראיה הנטענת, יש צורך בתרגום נוטריוני של המסמך. תרגום כאמור, לא הוגש עד היום.
למעלה מן הצורך יצוין, כי גם אם היה הנאשם בעברו בעל רישיון נהיגה אתיופי, הרי שנוכח משך שהייתו בארץ, לא יכול היה לעשות בו שימוש ולא היה בכך כדי להעיד על היותו מורשה לנהיגה בישראל.
ביום 21.7.14, טענו הצדדים לעונש, כמפורט בפרוטוקול והנאשם הביע חרטה בפני בית המשפט.
דיון והכרעה
מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.
ברע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל, אמר כבוד הש' רובינשטיין:
"לגופם של דברים, המבקש נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, תוך שהוא מסכן עוברי אורח. ברי, כי נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת, כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח, היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור (ראו למשל רע"פ 3104/11 פדילה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ... נאמר לא אחת, כי "בתי המשפט מצווים להרים תרומתם למלחמה בקטל בדרכים... ולעשות כל שניתן כדי להרתיע בעונשים חמורים, נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ" (ע"פ 6380/98 פטושקין נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת - כתארה אז - ביניש). הצורך לא פחת, למרבה הצער, ודברים אלה יפה כוחם גם כיום".
בעפ"ת 25225-03-13, גיטנס נגד מדינת ישראל, אליו התייחסה ב"כ המאשימה בטיעוניה, קבעה כבוד הש' אוהד:
"נהיגתו של המערער היתה בהיותו בלתי מורשה. נהיגת בלתי מורשה מחייבת ענישה הולמת ומתחם הענישה יביא לידי ביטוי האינטרס החברתי שנפגע, הסכנה הטמונה לבטחונו של כל אחד מהמשתמשים בדרך מפני נהגים של בלתי מורשים וכאשר לנהיגה האסורה נלוות עבירות נוספות של נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונה בה נפגע אדם, אז כבר לא מדובר באפשרות תיאורטית של נהג בלתי מורשה יפגע במאן דהוא אלא הלכה למעשה נהיגתו האסורה של המערער פגעה בפועל בגופו של אדם.