פסק דין

1.התובעת [להלן: "כיי ברוס"] היא חברה הנמצאת בפירוק מרצון, ומפרק החברה הינו עו"ד יוסף מאיר.

כיי ברוס היתה בעלים של מקרקעין הידועים כגוש 8247 חלקות 37, 38, 41, 42 בנתניה [ להלן : " החלקות המקוריות"].

הנתבעת 1 [להלן: "העירייה"], כיזם וכבעלת מקרקעין, יזמה תוכנית לחלוקה חדשה, ללא הסכמת הבעלים, של שטחים בתחום תוכנית מתאר מקומית נ"ת/600/א. ב-10.7.94 אישרה הועדה המחוזית את התוכנית [ראו: נספח ג' לכתב התביעה], וב-20.10.94 פורסמה התוכנית למתן תוקף ברשומות. בהליך הפרצלציה הוקצה לכיי ברוס במקום החלקות המקוריות מגרש 506 הידוע כגוש 8253 חלקה 27 [להלן:"המקרקעין"].

הנתבעת 2 [להלן: "הועדה המקומית"] היתה שותפה לעריכת התשריט שצורף לתוכנית המתאר המקומית, והכינה תוכנית לצרכי רישום של החלוקה מחדש. ב- 1.3.98 נרשמו במרשם המקרקעין הזכויות במקרקעין ע"ש כיי ברוס [ ראו נספח ה' לכתב התביעה ].

ב- 4.9.95 מפרק כיי ברוס מכר את הזכויות במקרקעין לאחים אוקנין שותפות רשומה [להלן : " שותפות אוקנין "] תמורת 2 מיליון דולר [ ראו : נספח ו' לכתב התביעה ] . שותפות אוקנין רכשה את המקרקעין כדי לבנות בניין רב קומות.

לאחר חתימת חוזה המכר גילו הצדדים לעסקה, שעל החלק הצפון- מערבי של המקרקעין בנוי חלק מטריבונה בשטח של כ-25 מ"ר [להלן: "הטריבונה הפולשת"]. הטריבונה בשטח כולל של 850 מ"ר נבנתה ב-86' [ראו לעניין מועד הבנייה - עדות עו"ד הרשקוביץ בעמ' 105 שורה 6] על המקרקעין שבבעלות העיריה הידועים כגוש 8253 חלקה 253 וכגוש 8254 חלקה 95, הגובלים במקרקעין שהוקצו לכיי ברוס בהליך הפרצלציה הלא-רצונית, ו-25 מ"ר משטח הטריבונה נבנו על המקרקעין נשוא העסקה ששטחם 1,400 מ"ר[ראו עדות עו"ד פנינה הרשקוביץ, מטעם כיי ברוס,בעמ' 40 שורות 2-6 ], עוד קודם הקצאתם לכיי ברוס. נטען כנגד העירייה והועדה המקומית, שבתשריט שצורף לתוכנית המתאר המקומית שאושרה – אין אזכור לטריבונה הפולשת, ואם הדבר היה בידיעת כיי ברוס – לא היתה מסכימה לקבל את המקרקעין כקרקע חלופית.

הנתבעת 3 [להלן: "חב' מועדוני כדורגל"] הפעילה את קבוצת הכדורגל בית"ר נתניה טוברוק. חב' מועדוני כדורגל התאגדה ב- 29.1.92 [ראו מוצג נ/3], ובהסכמת העירייה עשתה שימוש במגרש הכדורגל שעל המקרקעין הגובלים במקרקעין שהוקצו לכיי ברוס.

הנתבעת 4 [להלן : "מרכז בית"ר"] מייצגת את קבוצות בית"ר בפני מוסדות הספורט בישראל, ומשמשת צינור להעברת כספים לקבוצות הספורט.

בנוב' 02' נהרסה הטריבונה הפולשת לאחר הליכים משפטיים ממושכים שנקטה העירייה.

2.שותפות אוקנין שילמה בעסקה לכיי ברוס 1,326,000 דולר מסכום התמורה בסך 2,000,000 דולר [ ראו עדות עו"ד פנינה הרשקוביץ בעמ' 103 שורה 15] , ולמרות שנחתמו 4 תוספות להסכם - לא שולמה יתרת התמורה . כיי ברוס הגישה תביעה לאכיפת ההסכם. ב- 14.7.99 ניתן פסק דין בהסכמה המחייב את שותפות אוקנין לשלם לכיי ברוס 816,982 דולר עד 1.8.00 [ לא כולל ריבית , הפרשי הצמדה ושכ"ט ]. משלא שילמה שותפות אוקנין את הסכום, מונה לבקשת כיי ברוס כונס נכסים על המקרקעין לצורך גביית החוב. בנוב' 03' המקרקעין נמכרו תמורת 1,350,000 דולר [ ראו סעיף 58 לתצהיר עו"ד פנינה הרשקוביץ] , ושולמו לכיי ברוס סכומים נוספים: 4.8.04 – 895,000 ₪ , ב- 31.8.04 – 45,000 ₪ , ב- 11.4.11 - 538,024 ₪.

3.כיי ברוס תבעה לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לה סך של 5,701,167 ₪ . עיקר תביעתה נסובה על כך, שבשל קיומה של הטריבונה הפולשת – לא ניתן היתר בנייה לשותפות אוקנין, השותפות לא יכלה לקבל מימון בנקאי לעסקה, וכתוצאה מכך לא עמדה בתשלומי יתרת התמורה שהיה עליה לשלם לכיי ברוס. עו"ד הרשקוביץ העידה בחקירתה בעמ' 135 שורות 24-27: " ש. אוקנין [ שותפות אוקנין – י.ג.]לא תובעת.אתם באים ותובעים בשם אוקנין?ת. אני לא בשם אוקנין . ש. איזה זכות זה מקים לך [ לכיי ברוס – י.ג.] ? ת. זה גרם לאוקנין [שותפות אוקנין – י.ג.] להפר את החוזה איתי, ולא לשלם לי".

כמו כן תבעה כיי ברוס לחייב את חב' מועדוני כדורגל ומרכז בית"ר לשלם שכר ראוי בגין השימוש בטריבונה הפולשת בסך 50,000 ₪ לשנה בגין השנים 96' -02' ובסך כולל של 451,041 ₪ [ סעיפים 82 -83 לכתב התביעה ].

בנוסף תבעה כיי ברוס לחייב את חב' מועדוני כדורגל ומרכז בית"ר לשלם 25,000 ₪ לשנה בגין הצבת שלט פרסום יוטבתה על הטריבונה הפולשת ביחס לשנים 96'- 02', ובסך כולל של 225,522 ₪ [ סעיף 84 לכתב התביעה ].

התביעה הוגשה ביולי 03', נדונה בפני מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני ב- 2010.

4.לא הוכח קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו לכיי ברוס כתוצאה מכך ששותפות אוקנין לא עמדה בביצוע תשלומי התמורה לבין הטענה בדבר מחדלי הנתבעים בעניין הטריבונה הפולשת. לעניין זה נדגיש שלא הוכח הקשר הסיבתי העובדתי " הסיבה בלעדיה אין", ולא הוכח גם הקשר הסיבתי המשפטי באשר קיים גורם דומיננטי אחר לנזק. לפיכך עיקרה של התביעה – דינה להידחות. הטעמים לקביעה זו הם כדלקמן :

א.הסכם המכר בין כיי ברוס לבין שותפות אוקנין נחתם ב-4.9.95 , מבלי שהיה למי מהצדדים ידיעה על הטריבונה הפולשת, והושג מחיר ריאלי למכר המקרקעין בסך 2,000,000 מיליון דולר, מבלי שפרשת הטריבונה הפולשת גרמה להפחתת ערך .

עו"ד פנינה הרשקוביץ, המצהירה היחידה מטעם כיי ברוס, הצהירה:

" רק בשנת 96' , כלומר לאחר מעשה – לאחר מכירת הנכס לשותפות, נדהמה התובעת לגלות ... כי על הנכס מצוי ופולש חלק מטריבונה של מרכז ספורט ".

ב.גם לאחר שהתגלתה לצדדים לעסקה פרשת הטריבונה הפולשת - לא הביא הדבר להפחתת סכום התמורה, ובתוספת לחוזה שנחתמה ב- 12.3.97 [ נספח י"ד לכתב התביעה], הצהיר הקונה - שותפות אוקנין בסעיפים 6-8 :