פסק דין

1.התובע הינו בעלים של מקרקעין הגובלים ברח' נחמה, רח' ניצנה ורח' פוריה בתל-אביב הידועים כגוש 7016 חלקה 26 ששטחם 1,034 מ"ר [להלן: "המקרקעין"]. על המקרקעין בניין משרדים בן 2 קומות מעל קומת קרקע המשמשת למחסנים [ראו: ת/22 עמ' 2 למוצגי התובע]. המקרקעין היו מושכרים לרשויות הצבא עד לפינויים. בשנת 2004 העבירה מרים חכמי ז"ל [להלן: "אם התובע"] את זכויותיה במקרקעין לתובע. האם קיבלה את הזכויות במקרקעין מאביה ב- 1955 בעסקת מתנה [ראו סעיף 1 לתצהיר משה חכמי, סעיף 4 לכתב התביעה, נספח ג' לכתב התביעה].

בשנת 58' החל הליך הסדר מקרקעין לפי פקודת הסדר הקרקעות [ סידור זכות הקניין] [להלן: "פקודת ההסדר"]. במסגרת הליכי ההסדר פוצלה חלקת 59 ששטחה היה 1,470 מ"ר [ראו נספח ג' לכתב התביעה] לשתי חלקות: חלקה 26 – עליה בנוי הבניין, וחלקה 122 שכללה חלק מחלקה 59 המהווה את הדרך הצמודה לחלקה 26 [ראו מפת גוש שומה מ- 1929 – נספח לחוות דעת המודד מחמוד מצארוה, ומפת ההסדר מ- 1963 – נספח ה' לתצהיר חנה רומנו].

ב-3.6.63 הסתיים הליך ההסדר ברישום חלקה 26 בגוש 7016, ששטחה 1,034 מ"ר ע"ש אם התובע [ראו נספח א' לכתב התביעה], וחלקה 122 בגוש 7016, ששטחה 759 מ"ר, ע"ש עיריית ת"א [ראו נספח ח' לכתב התביעה]. חלקה 26 רשומה בפנקס הזכויות כמולק - קרקע שהיא בבעלות מלאה. חלקה 122 רשומה בפנקס הזכויות כמתרוכה - קרקע שהיא דרך לשימוש הציבור.

בתביעה עתר התובע להגדיל את שטח חלקה 26 שבבעלותו על ידי הוספת 436 מ"ר [להלן: "שטח הקרקע במחלוקת"], ולהקטין בשיעור זה את חלקה 122 הרשומה בבעלות עירית ת"א [ראו סעיפים 46-47 לכתב התביעה].

כאמור, הקרקע שבמחלוקת היא כיום קרקע הרשומה במרשם המקרקעין כמתרוכה- דרך לשימוש הציבור. קרקע מסוג מתרוכה אי אפשר לרכוש בה בעלות לא בהקצאה מהמדינה, לא ברישום בטאבו ולא על ידי חזקה ועיבוד. קרקע זו לא מיועדת לרכישה פרטית ולא ניתן לרכוש בה זכויות מכוח התיישנות. עוד נציין שסעיף 154 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע, שדרך תירשם כמתרוכה על שם הרשות המקומית.

2.התובע טען שבין החלקה המקורית 59 לבין חלקה 60 לא הייתה דרך. לטענתו פקיד ההסדר פעל ברשלנות ובחוסר סמכות, זכותה של אם התובע בשטח של 436 מ"ר הושמטה מהפנקס או הועברה ממנו בשל מצג שווא, העיריה הפקיעה מהתובעת בדרך לא חוקית שטח למטרת דרך, ולאחר מכן לא פעלה להפיכת השטח לדרך.

הנתבעת 1 [להלן: "העיריה"] טענה, שסבו של התובע משה קרסו ז"ל [להלן: "הסבא"] הבעלים המקורי של המקרקעין, ביקש לבנות בניין על חלקה 59, וכתנאי לקבלת ההיתר- נתבקש ב-1934 להפריש שטח עבור דרך לצורכי ציבור. לא היה מעבר בין חלקה 59 לבין חלקה 60. הפרשת שטח מחלקה 59 לצורך הקצאת דרך נועדה ליצור גישה ראשית לחלקה 59, וההקצאה כאמור היתה גם אינטרס של הבעלים, שביקשו לבנות בניין על חלקה 59. הסבא הסכים לכך. השטח עבור הדרך הופרש, הדרך נסללה ושימשה כדרך מתחילת 1935, והבניין הוקם [עמ' 9 שורות 17-24]. השטח לא הופקע. ב"כ העיריה מפנה לתב"ע יפו B ולמפת גוש שומה מ- 1939. עוד טענה העיריה, שלא מדובר בזכות שהושמטה בהליכי הסדר או נרשמה שלא כשורה, ויש גם לדחות התביעה בשל התיישנות ואין לפתוח הסדר מקרקעין שהסתיים ברישום זכויות ביוני 63'.

הנתבע 2 [להלן: "פקיד ההסדר"] טען שהליך הסדר המקרקעין נערך כדין והסתיים ב- 1963. טענות התובע אינן באות בגדר החריגים שבסעיפים 93-97 לפקודת ההסדר, לא ניתן לפתוח את הליך ההסדר מחדש, ולא מדובר בהשמטת זכות. מפת גוש הרישום תאמה את מפת גוש השומה מ- 1939 [המפה הפיסיקלית], שהייתה תקפה נכון למועד תחילת הליך ההסדר. פקיד ההסדר רשם את אם התובע בלוח הזכויות על פי תביעתה בהתאם למפה שהוגשה, ושתאמה את מפת השומה.

התביעה נדונה בפני מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני ב-15.7.10.

3.בשנת 1928 חוקק השלטון המנדטורי בארץ ישראל את פקודת הקרקעות

[סידור זכות הקניין] - כיום פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט -1969. על פי פקודת ההסדר, שלבי הליך הסדר המקרקעין הם:

א. פרסום הודעה מוקדמת של פקיד ההסדר על הליכי הסדר, לפחות 30 יום לפני התחלת הפעולות, כדי שכל בעל זכות יגיש תביעה, ושזכותו תוכרע ותירשם במרשם [סעיף 5 לפקודת ההסדר].

ב. פרסום הודעה שנייה עד 10 ימים לפני יום תחילת ההסדר [סעיף 9 לפקודת ההסדר].

ג. הגשת תזכיר תביעה על ידי הטוען לזכות במקרקעין שבהליכי הסדר [סעיף 17[א] לפקודת ההסדר]. סעיף 25 לפקודה מורה: "כל תובע... יחתום או יציין... את גבולות החלקה שהוא תובע, כפי שיורה פקיד ההסדר".

ד. אחרי שעבר המועד להגשת תזכירי התביעות, מכין פקיד ההסדר לוח תביעות שבו רשום ליד כל חלקה שמות התובעים, ואם יש יותר מתובע אחד אזי מדובר בתביעות סותרות שנרשמות ברצף.

ה. בירור התביעות וקביעת הזכויות.

ו. לאחר בירור הזכויות, פקיד ההסדר מחלק את הגוש לחלקות באופן שכל סוג קרקע תצוין כחלקה נפרדת, ומכין את לוח הזכויות [סעיף 55 לפקודה].

ז. התובע יכול לתקוף את לוח הזכויות באמצעות פניה לבית המשפט תוך 3 חודשים מהיום שהוצג לוח הזכויות [סעיף 59 לפקודה] או לערער על החלטת פקיד ההסדר שנרשמה בלוח הזכויות לפני בית המשפט תוך 30 יום ממועד הצגת לוח הזכויות [סעיף 88 לפקודת ההסדר].

ח. פקיד ההסדר שולח לרשם המקרקעין עותק של לוח הזכויות עם תכנית החלקות, ורשם המקרקעין פותח פנקס חדש ורושם את המקרקעין.