taye נ' משרד הפנים

פסק דין

בפני בקשה לצו ביניים להימנע מהרחקת העותרת/המבקשת מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

בעתירה מבוקש לעיין מחדש בהחלטת המשיבה לדחות את בקשת העותרת לקבלת מקלט בישראל בטענה שנפלו פגמים בראיון שנערך לעותרת לרבות שהראיון נערך בשפה שאינה נהירה לה. החלטה זו לא צורפה לעתירה ולטענת העותרת לא נמסרה לידיה.

בתגובתו ביקש המשיב למחוק את העתירה על הסף לרבות הבקשה למתן צו ביניים וזאת, בין היתר גם בשל אי מיצוי הליכים.

העותרת הגישה תגובה לתגובה האמורה של המשיב לרבות לעניין מחיקת העתירה על הסף.

להלן החלטתי בנדון.

בעת שנבחן האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, ואם יש הצדקה בנסיבות העניין לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכות ביהמ"ש לפי סעיף 27(2) לתקנות בית המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000 שוקל בית המשפט מספר שיקולים לרבות האם מדובר בעתירה שעניינה המשך שהייה בלתי חוקית של מסתננים, האם ישנן ראיות לסכנת חיים אם תגורש העותרת לארץ ממנה באה, האם מוצו הליכים הקודמים לפנייה לבית משפט זה, האם שוהה העותרת זמן ממושך בארץ תוך מודעות לאפשרות שתגורש וכדומה. (לעניין זה ראה החלטה מפורטת של כב' השופט ורדי בעת"מ (ת"א) 28542-04-11 VICTOR נ' מדינת ישראל-משרד הפנים [לא פורסם] (9.6.11)).

בענייננו העותרת הינה אזרחית אתיופיה שהסתננה לישראל ביום 23.10.2010 ומאז מוחזקת במתקן "סהרונים".

בשימוע שנערך לה על ידי ממונה ביקורת גבולות בשפה הערבית ביום 27.1.10 טענה העותרת כי היא בת 19, נוצרייה, נשואה ללא ילדים בת לשבט "ארומו" באתיופיה" שברחה מאתיופיה לסודן, שהתה שם מספר שנים, נישאה וביום 1.8.10 עזבה את סודן והסתננה דרך מצרים לסיני ומשם לישראל וזאת מכיוון ששמעה על אפשרויות למצוא עבודה בישראל (ראיון העותרת-נספח 1 לתגובת המשיב). לאור האמור הומלץ להוציא צו הרחקה למסתננים. בהתאם לאמור הוציא ביום 27.10.10 ממונה ביקורת גבולות בשם המשיב צו משמורת וצו הרחקה לעותרת לפי חוק הכניסה לישראל-תשי"ב-1952 (נספחים 2-3 לתשובת המשיב).

ביום 28.10.10 דן בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניינה של העותרת. בדיון שנערך שם בנוכחותה בשפה הערבית ציינה העותרת כי ידוע לה שנכנסה שלא כדין לישראל על מנת לעבוד וכי אינה נכונה לחזור לאתיופיה. תוך שבית הדין מצטט החלטתי בעמ"נ 112/03 בעניין בקשות שחרור ממשמורת של שוהים שלא כדין שקיים חשש שאם ישוחררו ממשמורת לא יצאו מן הארץ במועד שנקבע להם, קבע בית הדין כי אין לשחרר את העותרת ממשמורת בהיעדר טעמים הומניטאריים המצדיקים שחרורה (נספח 5 לתשובת המשיב). בהתאם להנחיה 1.2400 של היועץ המשפטי לממשלה בחלוף 30 יום ביום 9.12.10 נערך עיון חוזר בבית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניינה של העותרת. בדיון זה בנוכחות העותרת שנערך בערבית העלתה העותרת לראשונה טענה בדבר היות אביה נרדף באתיופיה בשל חברותו בארגון OLF ואת בקשתה לקבל מקלט על בסיס פוליטי (נספח 6 לתגובת המשיבים). לאור טענתה החדשה, הפנה המשיב את העותרת לבחינה על ידי היחידה לטיפול במבקשי מקלט- RSD אצל המשיב. בראיון שנערך לעותרת שם מיום 30.1.11,בנוכחות מתורגמן לשפה האמהרית, מתורגמן לשפה הערבית ומתורגמן לשפה תיגרית, טענה העותרת כי אינה מבינה ערבית ודוברת אך ורק את שפת שבט "ארומו" ממנו באה.

לאחר שהציגו בפניה מסמך שכתבה בערבית וראיונות בעבר שנערכו לה בערבית בהם ענתה לשאלות, החלה העותרת לשתוק ולא השיבה לשאלות שנשאלה בראיון בטענה שאיננה מבינה ערבית, למרות שלחלק מהשאלות בחרה להשיב. המראיין הזהיר את העותרת שחוסר שיתוף הפעולה שלה עלול להביא לסגירת התיק שלה ביחידת מבקשי המקלט אך העותרת נותרה בשתיקתה (נספח 7 לתגובת המשיב). לפיכך, ביום 31.10.10 מינהל אכיפה וזרים אצל המשיב הודיע לבית הדין לביקורת משמורת כי עקב חוסר שיתוף פעולה מצד העותרת נסגר תיק בקשת המקלט ולפיכך אין כל מניעה להרחיק את העותרת מישראל (נספח 8 לתשובת המשיב). בהתאם לאמור, בדיון ביום 23.2.11 בנוכחות העותרת ששבה וטענה כי אינה מבינה את השפה הערבית, קבע בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין כי "נראה על פניו כי חוסר שיתוף הפעולה נבע מהיעדר ידע לינגוויסטי ולא מחוסר רצון לעשות כן" וכי יש למצוא פתרון למקרה ולפיכך הפנה את התיק למוקד סיוע לעובדים זרים על מנת שיסייע לעותרת ונקבע דיון בנוכחות נציג ממוקד הסיוע ליום 26.4.11. כמו כן נקבע כי בית הדין יחפש מתורגמן. המשמורת נותרה על כנה (נספחים 9-10 לתגובת המשיב).

מוקד הסיוע חיפש ומצא מתורגמן לשפת "ארומו" ולעותרת מונתה עו"ד לרמן על מנת שזו תייצגה.

ביום 22.6.11 שלחה עו"ד לרמן בשם העותרת מכתב המופנה ליחידת הטיפול במבקשי מקלט בבקשה לבחינה מחודשת של החלטת הסירוב בעניינה של העותרת בהתאם לסעיף 9 לנוהל הטיפול בבקשות מקלט (נספח 14 לתשובת המשיב ). ביום 27.6.11 הוציאה באת כוח העותרת תזכורת לעניין הבקשה לבחינה מחודשת של ההחלטה בעניין מעמד העותרת כפליטה. ביום 6.7.11 השיבה יחידת הטיפול במבקשי מקלט אצל המשיב לבאת כוח העותרת כי למרות שבריון עם העותרת נכחו מתורגמנים לאמהרית ולערבית, השפה בה התנהל השימוע של העותרת בעבר, לא שיתפה העותרת פעולה ולפיכך תיקה נסגר ואין מקום לפתוח את תיקה מחדש.

עתירה זו שלפני הוגשה ביום 30.6.11 טרם קבלת תשובת המשיב מיום 6.7.11.

לטענת המשיב נכון ליום הגשת תשובתו לבקשה לצו ביניים מיום 14/7/11 לא פנתה באת כוח העותרת לממונה לביקורת הגבולות ולבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בבקשה לשחרר את העותרת ממשמורת. כמו כן לא נתבקש ראיון נוסף לעותרת באמצעות המתורגמן שאיתר המוקד לסיוע לעובדים זרים כך שבפועל עניינה של העותרת לא נדון לגופו בוועדה המייעצת לפיכך לא מוצו ההליכים טרם הפנייה לבית המשפט ואין בנמצא החלטה מינהלית של ממונה ביקורת גבולות אותה תוקפת העתירה.

לאור האמור ומשקבעתי כי לא מוצו הליכים וכי לא התקבלה החלטה של הרשות לגופו של עניין בדבר סכנת החיים בה מצויה העותרת במולדתה לטענתה, ולעניין מעמדה כפליטה, הרי שדין העתירה להידחות על הסף.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.