seberbank of russia נ' יצחק מבלון ואח'

1. זוהי בקשה למתן סעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.10.2018 (פש"ר 40217-03-18, השופטת ע' וינברג-נוטוביץ). הסעד הזמני המבוקש הוא הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב 1, יצחק מבלון (להלן: המשיב), עד להכרעה בערעור.

רקע עובדתי והליכים קודמים

2. מקורו של ההליך דנן הוא בבקשה למתן צו כינוס שהגיש המבקש, בנק הפועל ברוסיה (להלן: הבנק), כנגד המשיב. על פי האמור בפסק הדין מושא הבקשה, המשיב הוא איש עסקים ממוצא רוסי ששמו המקורי הוא איגור רחימוביץ' מבליאנוב. ביום 26.1.2017 הוכרז המשיב פושט רגל על ידי בית המשפט המוסמך ברוסיה, ובהמשך לכך מונה מנהל לנכסיו. במסגרת הליך פשיטת הרגל ברוסיה הגיש הבנק תביעות חוב כנגד המשיב בסך כולל של כ-267 מיליון דולר. בסמוך לאחר מכן, עלה המשיב יחד עם משפחתו לישראל וקיבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950 תחת זהות חדשה.

3. הבנק פתח את ההליך למתן צו כינוס בישראל ביום 19.3.2018, לאחר שחוקרים פרטיים מטעמו איתרו את המשיב בישראל. במסגרת ההליך, ביום 23.8.2018 הורה בית המשפט המחוזי, לבקשת הבנק, על מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב.

4. בסופו של דבר, ולאחר שבחן את התנאים הנדרשים לצורך מתן צו כינוס לבקשת נושה, בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו את בקשת הבנק.

5. ראשית, בית המשפט המחוזי בחן את השאלה אם החייב עשה "מעשה פשיטת רגל" לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל או הפקודה). בהקשר זה הוסבר כי השאלה שבמחלוקת היא אם עזיבת המשיב את רוסיה, גם בהנחה שהדבר נעשה לשם התחמקות מנושים, היא מעשה פשיטת רגל בישראל בגדרה של החלופה הקבועה בסעיף 5(2) לפקודה, העוסק בפעולה שנעשתה בכוונה להתחמק מנושים או לדחותם. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי השיב לשאלה זו בשלילה, בהסבירו כי התחמקותו של חייב מנושיו בחו"ל על ידי שהות בארץ אינה עולה כדי מעשה פשיטת רגל שנעשה בעת שהותו בישראל בהתאם לפקודה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי מכל מקום "גם אם ניתן היה לקבוע כי עסקינן במעשה פשיטת רגל, ספק אם הוכח כי החייב הגיע לארץ במטרה להתחמק מנושיו", בין היתר בשים לב לכך שאשתו של המשיב שעלתה עמו לארץ נרשמה בשמה המקורי.

6. שנית, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, למעלה מן הצורך, כי גם בכל הנוגע לשאלת קיומו של חוב שעליו ניתן לבסס בקשה למתן צו כינוס מתעורר קושי. זאת, מאחר שפסקי הדין שאישרו את תביעות החוב שהגיש הבנק נגד המשיב ושעליהם מבקש הבנק להסתמך ניתנו על ידי בית המשפט ברוסיה, ולא ננקטו הליכים לאכיפתם או להכרה בהם בארץ. עוד צוין כי הבנק אף לא נקט בהליך לאכוף את צו פשיטת הרגל שניתן ברוסיה נגד המשיב, וכי מכל מקום זה אינו אכיף (בהפניה לע"א 1297/11 לוין נ' זוהר (29.12.2013) (להלן: עניין לוין)).

7. לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה שבו מבוקש לנקוט בהליכי פשיטת רגל מקבילים בישראל ובחו"ל, על בית המשפט לשקול בין היתר את התועלת לנושים מכך שההליך יתנהל בארץ. במקרה דנן, כך נקבע, הבנק לא טען לקיומם של נכסים של המשיב בישראל, וממילא לא הוכיח את דבר קיומם, הגם שלטענת הבנק התבצעו הליכי חקירה פרטיים בהקשר זה. בשים לב לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי לא הוכח שניהול הליכי פשיטת הרגל בישראל יניב תועלת לנושים.

8. בית המשפט המחוזי הורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן נגד המשיב יבוטל בחלוף חמישה ימים ממועד מתן פסק הדין. בהמשך הוארך הצו האמור ב-48 שעות נוספות לבקשת הבנק.