אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> humberstone venture s.a נ' הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים ואח'

humberstone venture s.a נ' הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום ירושלים
38459-01-13
10/11/2013
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
humberstone venture s.a
הנתבע:
1. הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים
2. .מרדיוס מטוסיאן
3. עטרת כהנים עמותה רשומה
4. אלי אלדר
5. ניסים לוזון
6. INC ESTABLISHMENT S.B.C

פסק-דין

פסק דין

1.הערעור שבפני הוא כנגד החלטתו של כב' הרשם פוני מיום 03/01/13 לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להצטרף כצד להליך שהגישה המשיבה 1 בתביעת פינוי של נכס שבבעלותה בת.א. 6522/04 (להלן – "התביעה") .

טענות בעלי הדין:

2.בהודעת הערעור טוענת המבקשת כי היא בעלת דין נדרשת משעסקינן בתביעת פינוי מנכס שהיא רכשה כדין לפי הסכם שנחתם בינה ובין המשיבה 1 (להלן-"ההסכם", נספח א' לבקשת ההצטרפות שצורפה כנספח ב' להודעת הערעור), בסמוך לאחר שהוגשה התביעה (ביום 16/08/04 ) והיא נוהגת כמחזיקה ובעלת זכויות בנכס. מכוח ההסכם הומחו לה כל זכויותיה של המשיבה 1 בנכס וניתנה לה הזכות לטפל בכל ענייני הנכס לרבות בתביעות הקשורות אליו.

3.המערערת הוסיפה וטענה כי המשיבה 1 העלימה ביודעין את דבר הגשת תביעה על ידה כנגד המערערת וצדדים אחרים לבית משפט המחוזי בירושלים בת.א. 7338/05 (להלן-"התביעה בבית משפט מחוזי") למתן סעד הצהרתי לפיו ההסכם ביניהן בטל , אף שידעה מכתבי הטענות כי המערערת טוענת לתוקפו של ההסכם. יתירה מכך, למרות שהתביעה בבית משפט המחוזי נמחקה (החלטה מיום 22.1.08 שניתנה ע"י השופט י' שפירא, נספח להודעת הערעור) לא טרחה המשיבה 1 לצרף אותה כבעלת דין ואף התנגדה לבקשת ההצטרפות שלא כדין ובחוסר תום לב.

4. המערערת טענה כי לא ניתן לה יומה בפני כב' הרשם להוכיח את טענותיה בחקירתו של המצהיר מטעם המשיבה 1 ובהיעדר הנמקה לדחיית הבקשה. כב' הרשם, טעה לטעמה בהתעלמו מטענותיה בדבר היותה בעל זכות החכירה בנכס , דבר המשליך על התביעה ועל זכויותיה בנכס בהיותה האחראית לניהולו אם יורה בית משפט על פינוי הנכס ללא צירופה. מתן פסק דין בתביעה, לא יהיה בו כדי להכריע את הסכסוך בהיותו בין המשיבה 1 ליתר המשיבים בשעה שהיא, בעלת הזכות להחליט בענייני הנכס . נכונים הדברים לדידה, בפרט לאחר שנמחקה התביעה של המשיבה 1 בבית משפט המחוזי.

5. לאור האמור טענה המערערת כי היה על הרשם להורות על צירופה כצד להליך מכוח סעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות") ובהתחשב בכך שעניינה של התביעה בשאלת זכויות במקרקעין אשר פסק הדין, עלול לפגוע בזכויותיה במקרקעין (סעיפים 18-21 לבקשת ההצטרפות).

6.המשיבה 1 טענה כי דין הערעור להידחות.

לטענתה, אין במחיקת התביעה בבית משפט המחוזי כדי ללמד על זכויותיה של המערערת בנכס ועל תוקפו של ההסכם. המחיקה באה על רקע נסיבותיה של המשיבה 1 בהתארכות פעולותיה להדחתו של הפאטריארך הקודם הרלוונטית לתביעה שהגישה לבית משפט המחוזי. אין לדון בשאלת זכויותיה של המערערת בנכס מכוח ההסכם במסגרת התביעה ופתוחה הדרך בפני המערערת לברר את שאלת תוקפו של ההסכם בהגשת תביעה לבית המשפט המחוזי המוסמך לדון בה, לאישור תוקפו של ההסכם. התביעה, אינה לסילוק ידה של המערערת מהנכס ולפיכך צדק הרשם בהחלטתו מה גם, שלא ברור מבקשת ההצטרפות מהו מעמדה של המערערת בהליך. המשיבה 1 הוסיפה וטענה, כי הרשם נימק את החלטתו באופן ממצה בהתייחסו לכל הטענות ולא נפל פגם כלשהו בהחלטה.

7.המשיבים האחרים, הצטרפו לטענות המערערת בדבר הצורך בהצטרפותה להליך שתכליתו להביא לסילוק ידם מהנכס בשעה שהמערערת טוענת לזכותה בו .

המשיבה 6 הוסיפה וטענה כי ככל שיינתן פסק דין המורה על פינוי הנכס מבלי שהמערערת תהיה צד להליך, לא יהיה לו תוקף מחייב כלפי המערערת שעשויה לנקוט בהליך אחר כנגדה. בנסבות אלו, יימצא כי בירור התביעה היה לריק ויידרש הליך נוסף.

מעבר ובנוסף לצירוף הנדרש של המערערת מכוח סעיף 24 לתקנות, יש להורות על הצירוף מכוח סעיף 51 לתקנות שכן עסקינן בתובענה במקרקעין, לפיה רשאי מחזיק במקרקעין בין בעצמו ובין ע"י שוכרים, להצטרף לתובענה ברשות בית המשפט או רשם.

החלטת הרשם:

8. כב' הרשם קבע בהחלטתו כי הוא מאמץ את נימוקיה של המשיבה 1 בהתנגדותה לבקשה צירוף המערערת כבעלת דין . המשיבה 1 מעולם לא הכירה בתוקפו של ההסכם וטענה כי הוא חסר תוקף מחייב . לפיכך, בידי המערערת להגיש תביעה לבית משפט המחוזי להכרה בזכויותיה בנכס מכוח ההסכם . לא יהיה במתן פסק דין בתביעה לסילוק יד כדי לפגוע בזכויותיה של המערערת ככל שקיימות, אשר כאמור טרם הוכרע לגביהם. לפיכך קבע הרשם כי אין צורך בצירופה של המערערת לשם הכרעה בסכסוך שבין המשיבה 1 למשיבים האחרים.

דיון והכרעה:

9.סעיף 24 לתקנות קובע: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו , לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

החלטה על צרוף בעל דין, יש וניתנת "על אפו וחמתו של התובע" על מנת להבטיח כי ההכרעה בתביעה תהיה לאחר ברור טענותיהם של כל מי שנוגע להליך גם אם התובע, לא ראה לנכון להוסיף את אותו בעל דין (ע"א 543/59 מדינת ישראל ואח' נ' טובה קיסלוג ואח' [פורסם בנבו] 19.6.60 , סעיף 9 לפסק הדין).

10. תכלית ההוראה בסעיף 24 לתקנות אינה דווקא למנוע ריבוי הליכים , אף שיתרון זה עשוי להתממש בפועל, ככל שיצורף בעל דין. בחינת הצורך בצירוף היא "אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו" (ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה , פ"ד יח(4)132). כדברי כב' הנשיא מ' שמגר בבש"א 3973/91 בע"א 494/89 אליהו נ' קרנית , פ"ד מה(5)457: "מניעת ריבוי משפטים היא לדידי מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור, יש להגיע למסקנה שצירוף של פלוני להליך קיים, ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע ע"י הצירוף המבוקש".

שיקול נוסף בבחינת בקשת הצטרפות להליך בנוסף לבחינת הצורך בצירוף לפי מהות המחלוקת הוא "אם פסק הדין שיינתן עלול בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית של הנתבע הנוסף (ובדומה לכך של תובע נוסף-מ.ל.) ומטעם זה לא נפתרה "בשלמות וביעילות" המחלוקת שנפלה בין התובע ובין הנתבע המקורי" (בספרו של י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, עמ' 200, א' וינוגרד, תקנות סדרי הדין האזרחי, כרך א' , עמ' 98).

11. אין חולק כי שניים טוענים לזכותם כבעלי זכויות בנכס. מעיון בכתבי הטענות בתביעתה של המשיבה 1 בבית משפט המחוזי (ת.א. 7338/05 ) כנגד המערערת למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לתוקפו של ההסכם עולה כי ידוע למשיבה 1 על קיומו של ההסכם והיא טוענת לבטלותו או להורות על ביטולו. לטענת המשיבה 1 בתביעתה בבית משפט המחוזי טענה כי ההסכם , שידוע לה לכאורה על קיומו, נחזה להיות בינה ובין המערערת אך נחתם באמצעות מי שניהל את נכסיה האב פאפאדימס , בהיעדר הרשאה שלה למכירת הנכס ולחתימתו של פאפאמידס על ההסכם (כתב התביעה סומן מע/1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ