ת"א 957-07-10 אסולין נ' קלמור החזקות בע"מ ואח'

התובע ניהל הליך קודם כנגד חברה קבלנית בגין ליקויי בניה וקיבל פסק דין לטובתו במעמד צד אחד, לאחר שהחברה הקבלנית נטשה הגנתה ולא התייצבה להמשך ההליך. לאחר שלא שולם לו סכום פסק הדין עותר לחיוב הנתבעים בסכום שנפסק לו בהליך הקודם. פסק הדין ניתן כנגד א.ר.ד אשקלון יבוא ושיווק חומרי בניין בע"מ (לפי מספר החברה שנתבעה בהליך הקודם ותדפיס רשם החברות, החברה שינתה שמה סמוך לאחר הסכם המכר לא.ר.ד. (גן יבנה) חברה בניין בע"מ, להלן: חברת ארד), עמה התקשר התובע בשנת 2002 בהסכם לרכישת בית בגן יבנה. הנתבע 2 שימש כמנהלה הרשום של חברת ארד ומשמש כיום כמנהלה של הנתבעת 1, אשר החזיקה במניות חברת ארד. הנתבע 3 היה חתנו של הנתבע 2 בעת הרלוונטית לאירועים מושא התובענה ושימש כנציגה של חברת ארד במסגרת התביעה לליקויי הבניה. הנתבעים נדרשים לפרוע את התחייבות חברת ארד מכוח הרמת מסך, אחריות אישית בנזיקין ומצגיהם בגדרו של ההליך הקודם.

רקע וטענות הצדדים

1.ביום 24.02.02 חתם התובע על הסכם לרכישת בבית שנבנה על ידי חברת ארד במסגרת פרויקט "גני דורין" בגן יבנה. התובע קיבל את החזקה בנכס ביום 18.08.02 והתגלו ליקויי בניה בנכס. התובע הגיש ביום 05.04.05 תביעה בגין ליקויי הבניה כנגד חברת ארד אשר נדונה בת"א (שלום ת"א) 39310/05 (להלן: ההליך הקודם).

בהליך הקודם מונה מומחה מטעם בית המשפט ובדיון שהתקיים ביום 20.03.06 פירטה כב' השופטת ר' ניב את טענות התובע כי מחקירה שביצע עולה כי חברת ארד אינה פעילה וקיים חשש כי לא ניתן יהיה לגבות את פסק הדין כנגדה. מנגד הצהיר הנתבע 3, נציג חברת ארד בדיון, כי חברת ארד פעילה בספרים ומהווה חלק מקונצרן חברות ועתר להתיר לה לבצע תיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט. כתנאי למתן אפשרות לבצע תיקונים, הורה בית המשפט לחברה להפקיד סך של 6000 ₪ אשר ישמשו לדיור חלופי ועל מתן התחייבות אישית של מנהל חברת ארד להבטחת נזקים שיתכן ויגרמו לדירה בעת ביצוע התיקונים . בהמשך ניתנה הוראה להגשת תצהירי עדות ראשית. התובע הגיש תצהירו ואילו חברת ארד הגישה בקשות להארכת המועד להגשת תצהירים. חרף הבקשות, לא הוגשו תצהירי חברת ארד וסמוך לפני מועד הדיון, התפטרו באי כוחה מייצוג. ביום 26.02.08 התקיים דיון בהליך הקודם, אליו לא התייצב איש מטעם חברת ארד, וניתן כנגדה פסק דין בסך 60,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד, מחמת אי התייצבות והעדר תצהירי עדות ראשית. פסק דין זה מהווה את עילת התביעה שהינה בפועל עתירה לחיוב הנתבעים לשלם את החוב הפסוק מההליך הקודם.

טענות התובע

2.התובע טוען כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בניהול ההליך הקודם, כדי להונות ולקפח אותו ולהתחמק מתשלום המגיע לו ולכן יש לחייב את הנתבעים בחובות חברת ארד ולאפשר לו לגבות את חובו. נטען כי אלמלא הצהרת הנתבע 3 בדיון מיום 20.3.06 לפיה חברת ארד פעילה, היה יכול התובע לכלכל צעדיו ולא להמשיך בניהול הליך סרק כנגד חברה שאינה פעילה. נטען כי עולה מהצהרות אלו שנועדו להונות ולקפח את התובע כנושה חברת ארד.

עוד נטען כי חברת ארד איננה מקיימת את הוראות סעיף 219(ב) לחוק החברות, התשנ"ט -1999 ואין כל דירקטור לחברה וכן כי חברת ארד לא הגישה דוחות כבר משנת 2004. נטען כי הנתבעים מקימים חברה לכל פרויקט ולאחר מסירת הדירות נעלמים ועל כן יש לנקוט כנגדם בהרמת מסך ולחייבם לשלם את סכום פסק הדין החלוט. למרות ניסוח כתב התביעה, עיקר סיכומי התובע עסקו בחיוב הנתבעים באחריות אישית מכוח עילות נזיקיות.

טענות הנתבעים

3.לטענת הנתבעים, מלבד היות הנתבעת 1 בעלת מניות בחברת ארד, לא היה להם כל קשר להתנהלות השוטפת בפרויקט בניית בית התובע ואף לא היו חלק מההליך הקודם. נתבע 2 טוען כי לא ניהל בפועל את חברת ארד, לא עבד כשכיר בנתבעת 1, אלא רק היה רשום כדירקטור של נתבעת 1 ברשם החברות. ביחס לנתבע 3 נטען כי כל "חטאו" הוא כי היה חתנו של הנתבע 2 וכפועל יוצא סייע לו בפיקוח על עבודות הבניה בפרויקט ואין בינו לבין התובע כל קשר, מלבד היכרות במסגרת תפקידו בחברה. לפיכך נטען לחוסר יריבות בין התובע לבין הנתבעים 2 ו-3. בנוסף נטען כי נתבע 3 מעולם לא היה בעל מניות או דירקטור בנתבעת 1 ולכן לא ברור מה מקור הדין עליו מתבסס התובע בתביעתו כנגדו.

מעבר לכך טענו הנתבעים כי הקמת חברה נפרדת לכל פרויקט הינו מעשה חוקי, מקובל ונהוג בענף הבניה וכי חברות רבות נוהגות לעשות זאת. לשיטתם, אין בהקמת חברה נפרדת לכל פרויקט דבר פסול ונוהג זה מיטיב עם רוכשי הדירות בכל הנוגע להעברת הזכויות על שמם בלשכת רישום המקרקעין.

הנתבעים העלו בנוסף טענות משפטיות והפנו לכלל לפיו קיימת הפרדה בין אישיותה המשפטית של חברה לבין מנהליה וכי המנהלים אינם אחראיים באופן אישי לחובות החברה. נטען כי התובע לא ביסס כל תשתית עובדתית לשם ביצוע הרמת מסך. נוסף על האמור לעיל הכחישו הנתבעים את הליקויים הנטענים וכן את האמור בחוות הדעת וביקשו לשמור את זכותם להגיש חוות דעת נגדית מטעמם.