ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2091-03
14/08/2014
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
| - נגד - |
התובעים:
קבוצת התובעים ע"י התובע הייצוגי אדי הרשקוביץ
עו"ד אבירם וסבו
|
הנתבעת:
רמת אביבים בע"מ
עו"ד בלייברג
עו"ד צרפתי
עו"ד גילביץ'
|
| החלטה |
1.בקשה לאישור הסכם פשרה.
העובדות הרלוונטיות פורטו בהחלטתי מיום 31.10.13, ולמען שלמות התמונה אחזור רק על עיקרי הדברים.
2.עניינן של בקשות האישור היה בטענתם של התובעים (מר הרשקוביץ ומר עבדי) לפיה התמורה שהוצעה לבעלי-המניות מהציבור בחברה הנתבעת (להלן: "נאות אביב") בהצעת הרכש מטעם הנתבעת 2 (להלן: "רמת אביבים"), היתה פחותה משוויין ההוגן של המניות.
במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית בפני כב' השופטת (בדימ') משל-שוהם, הוגשו מטעם הצדדים שתי חוות-דעת: האחת, חוות דעתו של רו"ח בועז יפעת מטעם מר הרשקוביץ, לפיה התמורה שהוצעה בהצעת הרכש נפלה מהשווי ההוגן של המניות אשר הוערך על-ידיו בסכום של 246 ₪ למניה; והשנייה מטעמו של פרופ' אמיר ברנע, מטעם רמת-אביבים, לפיה השווי בהצעת הרכש היה הוגן, שכן הוא שווה ל"שווי התחליפי" המאפשר לניצע לרכוש מניות בחברה.
ההחלטות הקודמות
3.בהחלטתה מיום 15.8.2005 קבעה כב' השופטת משל-שוהם כי אין להתבסס על שווי השוק של המניות כמדד עיקרי לשווין ההוגן, וכי יש להעריך את השווי ההוגן של המניות בראש ובראשונה על פי השווי הנכסי של החברה (כלומר על פי שווי כלל נכסיה בניכוי כלל התחייבויותיה). בעקבות החלטה זו החליט בית-המשפט המחוזי ביום 27.6.2007 כי מתקיימים התנאים להכרה בתביעה כבתביעה ייצוגית שכן השווי הנכסי של החברה עלה על שוויה לפי הצעת הרכש.
4.על החלטתו זו של בית-המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור, שנדונה במאוחד עם ערעורים אחרים בבית המשפט העליון במסגרת רע"א 779/06, ע"א 5701/07 ורע"א 7820/07 (קיטאל ואח' נ. ממן ואח', מיום 28.8.2012, להלן: "פס"ד קיטאל").
בית-המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) אישר את מסקנתו של בית-המשפט המחוזי, וקבע כי קיימת לתובעים עילת תביעה לכאורית במסגרת סעיף 338 לחוק החברות. בית-המשפט העליון החזיר את הדיון בתביעה לבית-המשפט המחוזי, כדי "שיקבע, על פי שיקול-דעתו, את המשך סדרי הדיון בתובענה, לאחר שישמע את עמדות הצדדים".
הסכם הפשרה
5.לאחר שהדיון הוחזר כאמור לבית-המשפט המחוזי (ונקבע בפניי לאור פרישתה של כב' השופטת משל- שוהם), הודיעו הצדדים לבית-המשפט ביום 26.6.2013 כי הם הגיעו להסכם פשרה, והם ביקשו שבית-המשפט יאשר אותו. הסכם הפשרה קבע כי הקבוצה שתיהנה ממנו תכלול את כל מי שהיה בעל מניות 5של 5 ₪ ע.נ בחברה (אלה בעלי-מניות המיעוט שמניותיהם נרכשו מהם במסגרת הצעת הרכש), אשר מניותיו נרכשו ממנו בהתאם להצעת הרכש מיום 28.8.2004. הוסכם כי החברה תעביר לחברי הקבוצה סכום כולל של 3,350,000 ₪ (בתוספת מע"מ כדין בגין רכיב שכר-הטרחה והגמול) לחשבון נאמנות על שם התובעים ובא-כוחם, וכי הנאמנים יאתרו את חברי הקבוצה וישלמו להם "פרו-רטה" את חלקם היחסי בסכום זה. מסכום הפשרה ינוכה הסכום – ככל שיהיה כזה, של בעלי-מניות שיחליטו לפרוש מהסכם הפשרה. כן ינוכו מהסכום מיסים המתחייבים על-פי דין, ושכר-טרחת באי-כוח התובע וגמול לתובע הייצוגי.