ת"א 293-08-12 בזק בינלאומי בע"מ נ' תמוז תשלומים בע"מ

בקשה לצירוף "עיזבון המנוחה דינה בטאט" כתובע נוסף בתביעה שכנגד שנידונה במסגרת תיק זה.

הרקע לבקשה

1.ברקע לבקשה, תביעה שהגישה בזק בינלאומי בע"מ (להלן: "בזק") כנגד "תמוז תשלומים בע"מ" (להלן: "תמוז") אשר הפעילה את החנות "אינטרנט קפה" ברח' י.ל. פרץ בתל אביב והעניקה שירותי תקשורת ואינטרנט ללקוחות מזדמנים קבועים; כנגד מר יוסף סייג ששימש כמנכ"ל תמוז במועד הרלוונטי לתביעה (להלן: "מר סייג") וכנגד עו"ד יונתן דה פריס שלטענתה, ניהל את תמוז ומחזיק בכל מניותיה (להלן: "עו"ד דה פריס"). התביעה הוגשה על סך של 75,806 ₪, חוב בגין שירותי תקשורת ואינטרנט שסיפקה בזק לתמוז.

2.טענת בזק הייתה כי מר סייג היה מי שהזמין את השירותים בשם תמוז ועמד מאחורי התחייבויותיה וכי עו"ד דה פריס הציג עצמו כבא-כוחה של תמוז והוליך את בזק שולל, בין היתר, כך נטען, בכך ששלח אליה מכתב לפיו מרשתו הגב' דינה בטאט שבינתיים הלכה לעולמה (להלן: "המנוחה") היא בעלת תמוז ובשל מצבה הבריאותי הופסקה פעילות תמוז ומר סייג הודיע על ביטול ההתקשרות עם בזק. התביעה כללה בקשה להרמת מסך לשם חיוב מר סייג ועו"ד דה פריס בחובות תמוז.

3.הנתבעים דחו את התביעה כנגדם וטענו כי הודיעו כדין על ביטול ההתקשרות, אך בזק התעלמה מכך והמשיכה לחייב את תמוז באלפי שקלים מדי חודש. בהגנתם טענו כי המנוחה רכשה בעבר שירותי תקשורת מבזק, ובשלב מסוים - על מנת ליהנות מהנחה מסוימת - הקימה המנוחה את תמוז כשמניותיה נרשמו על שמו של עו"ד דה פריס שהחזיק בהן בנאמנות עבורה.

4.בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה תמוז תביעה שכנגד כנגד בזק בה תבעה סך של 34,900 ₪ אשר נגבו מחשבונה שלא כדין לאחר ביטול התקשרותה עם בזק. בזק מצדה, כפרה בחוב לתמוז וטענה כי גבתה את התשלומים מתמוז כדין לפי הסכם ההתקשרות עמה.

טענות הצדדים בבקשה

5.ביום 29.05.14 עתרה תמוז להוספת תובע בדמות "עזבון המנוחה דינה בטאט" כשטענתה היא שהכספים שגבתה בזק ביתר נגבו מחשבונה של המנוחה. לדברי תמוז, רק לאחר הגשת התצהירים היא למדה כי למעשה, תמוז אך שימשה צינור לפעולותיה של המנוחה אשר שילמה בפועל עבור השירותים שנתקבלו מבזק. היא ציינה כי בזק הטעתה אותה בכך שהיא הציגה חשבוניות שהונפקו לתמוז על אף שבפועל מי ששילם לבזק הייתה המנוחה. משנתברר, במהלך הכנת התצהירים לקראת דיון ההוכחות, כי המנוחה היא זו ששילמה לבזק, הרי שהמנוחה היא זו הזכאית לקבלת הכספים שנתבעו מבזק, ומכאן שעיזבונהּ הוא הצד הנכון בתובענה. הוספת העיזבון כתובע תביא לייעול הדיון ולסיום המחלוקות בין הצדדים מבלי להידרש לתביעה נוספת שיגיש העיזבון.

6.בזק התנגדה לבקשה וטענה כי העיזבון אינו אישיות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע ולוּ רק מטעם זה, יש לדחות את הבקשה. היא הוסיפה כי תנאי לצירוף תובע הוא מתן הסכמתו של התובע שצירופו מבוקש, ובמקרה זה לא ניתנה הסכמה שכזו. כמו כן, טענת תמוז כיום - שהוספת העיזבון כתובע נוסף נדרשת בשל העובדה כי בזק גבתה את התשלומים ביתר מחשבון המנוחה - עומדת בסתירה לטענת המבקשת בכתב התביעה שכנגד בה טענה תמוז כי בזק חייבה את חשבון הבנק שלה. עיון בנספח להסכם ההתקשרות המוכתר בשם "תשלום באמצעות זיכוי חשבון הבנק" מלמד כי חשבון הבנק ממנו נגבו התשלומים הוא חשבון הבנק של תמוז ואין כל בסיס לטענה כי הכספים נגבו מחשבון המנוחה. על כל אלו נטען כי יש לדחות את בקשה גם בשל היעילות הדיונית, וזאת לאור השלב בו נמצא הדיון בתיק, לפני שמיעת הראיות. הגשת הבקשה לצירוף תובע בשלב זה, ערב שמיעת הראיות בתיק, מלמדת על חוסר תום לבה של תמוז.

7.בתגובה טענה תמוז כי בבקשתה היא ביקשה להוסיף את מנהל העיזבון כתובע ולא את העיזבון וכי הגשת הבקשה בשמו של מנהל העיזבון מלמדת על הסכמתו לצירופו כתובע. לדברי תמוז, לא יכולה להיות מחלוקת כי העיזבון הוא בעל דין נחוץ שכן הכספים שנגבו על ידי בזק והשבתם נדרשת במסגרת התביעה שכנגד, נגבו מחשבון המנוחה. באשר למועד הגשת הבקשה נטען כי הגשת כתב ההגנה נעשתה בזמנו במסגרת זמן קצוב מבלי יכולת לעמוד באופן מדוקדק על מכלול הנתונים, בין היתר, בשל פטירתה של הגב' בטאט באותה עת, והיא נאלצה להתבסס על הנתונים שמסרה בזק, ושהתבררו כלא נכונים.