עמ"נ 39758-10-13 גני אליזה בע"מ נ' מועצה מקומית בנימינה

1.ערעור על החלטת ועדת הערר שליד המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה, אשר קיבלה באופן חלקי בלבד עררים שהגישה המערערת על שומות ארנונה שהוצאו לה לשנים 2011-2010 (החלטה מיום 8/7/2013). הערעור עוסק בסיווג נכסיה של המערערת לצרכי החיוב בארנונה.

רקע

2.המערערת מחזיקה בנכס המצוי בשטחה של המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה (להלן: "המועצה"). מדובר במתחם גדול ובו אולם אירועים, מטבח, משרדים, ושטחי קרקע המשמשים כגן ומשרתים את באי אולם האירועים.

במשך שנים נדרשה המערערת לשלם ארנונה למועצה על פי סיווגים שונים. שטח של 1,433 מ"ר סווג כמלאכה ותעשייה, שטח של 14 מ"ר בסיווג מבנה עזר, 68 מ"ר סווג כעסק ו- 2,640 מ"ר סווגו כקרקע לגן אירועים.

בשנת 2010 נשלחה למערערת דרישת תשלום ארנונה בגדרה שונה סיווגם של חלקי הנכס. כתוצאה משינויים אלו נדרשה המערערת לשלם ארנונה בסכום גבוה מאשר בשנים קודמות. המערערת הגישה השגה על דרישת התשלום. עיקר טענותיה התמקדו בסיווג הקרקע בשטח של 4,586 מ"ר כגן אירועים ובסיווג שטח של 1,858 מ"ר כעסק. דרישה דומה נשלחה לשנת 2011 וגם עליה הגישה המערערת השגה.

השגותיה של המערערת נדחו ועל כן הגישה ערר לוועדת הערר.

הדיון והחלטת ועדת הערר

3.ועדת הערר דנה בשני העררים במאוחד. לאחר שנערך דיון ובו נשמעו טענות הצדדים, החליטה הוועדה לערוך סיור בנכס. סיור נערך ביום 21/5/2013 בנוכחות הצדדים ובאי כוחם (פרוטוקול הסיור סומן נספח י' לערעור).

הוועדה תיארה את שראו עיניה בסיור. בין היתר, ציינה כי מצאה רחבה גדולה עם דק ודשא סינטטיים עליהם פזורים כורסאות, ספות, שולחנות וכסאות. כן ציינה קיומם של דלפקי בר ושולחנות בר. הוועדה הדגישה כי המקום נראה מסודר לאירוע. הוועדה גם תיארה את אולמות האירועים, את המבנים המשמשים כחדרי אירוח וכמקום למגורי עובדים, אזור המיועד לחופה וכדומה.

4.לאחר הסיור ולאחר שהצדדים הגיש גם טיעונים בכתב, ניתנה החלטת הוועדה. בהחלטתה ציינה הוועדה כי הנכס כולו משמש לעסק לעריכת אירועים (פסקה 17). להבנתה כל חלקי הנכס משמשים לאותה תכלית ולאותו שימוש. לפיכך, מצאה כי אין לפצל את הנכס לנכסי משנה שונים בעלי סיווג נפרד. הוועדה הדגישה כי למטבח אין קיום עצמאי וכי הוא מהווה חלק מאולם האירועים. על כן קבעה כי המטבח יסווג כאולם אירועים ולא בסיווג נפרד של תעשייה, כפי שנטען על ידי המערערת. כן גם נקבע כי חדרי האירוח שבמקום אינם בעלי קיום עצמאי אלא משמשים את עסק האירועים ועל כן אין לסווגם כמגורים.