בפ"מ
בית משפט השלום באר שבע לתעבורה
|
44-06-15
08/06/2015
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
| - נגד - |
מבקשים:
עופר שלום מימון
עו"ד חודורוב
|
משיבים:
מדינת ישראל
עו"ד אריאל בן חמו
|
| החלטה |
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לתקופה של 30 יום לאחר שנהג לכאורה במהירות של 151 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
מנתוני הבקשה עצמה כפי שנוסחה על ידי המבקש, אין מחלוקת כי המבקש היה בפני קצין משטרה בהליך של שימוע ולאחר שנפסל על ידי הקצין למשך 30 יום, פנה באמצעות ב"כ המבקש לבית המשפט בבקשה לבטל ההליך.
בבסיס טענת המבקש טיעון אחד מרכזי לפיו צו הפסילה וטופס השימוע אינם חתומים על ידי קצין המשטרה ולכן צו הפסילה בטל מעיקרו.
המדובר בטענה אשר כבר עלתה בעבר בפני מותב זה, בפני ערכאת הערעור ואף בפני בית המשפט העליון.
צודק ב"כ המבקש כי כבוד השופטת מרוז (מחוזי באר-שבע) בהחלטה מיום 22.8.2007 בב"ש 21675/07 אימצה גישה לפיה יש לבטל הליך מנהלי ככל שזה לא נחתם על ידי הקצין הפוסל.
יחד עם זאת, מותב אחר של בית המשפט המחוזי, כבוד השופטת חימוביץ בהחלטה מיום 17.1.10 בב"ש 20024/10 אורן חזן נגד מדינת ישראל (להלן: פרשת חזן), קבעה אחרת תוך שהגדירה את היעדר החתימה כ"פגם טכני".
כב' השופטת חימוביץ אימצה למעשה את "כלל הבטלות היחסית" הנוהג במשפט המנהלי של מדינת ישראל אל מול מצב בו הליך מנהלי אשר ננקט מוגדר כ"בטל מעיקרו" בשל פגם מהותי היורד לשורש העניין.
בניתוח ארוך המפנה בית היתר להחלטת בית המשפט העליון ברע"פ 4398/99 ענת הראל נגד מדינת ישראל – הלכה המהווה את הבסיס המשפטי להחלטת כב' השופטת חימוביץ') מאבחן בית המשפט המחוזי בין סיטואציה בה נפגעה זכות מהותית של המבקש ובין פגם אשר לא גרם לכל פגיעה בזכות מזכויותיו של המבקש הנובעות מהחוק או הפסיקה.
מאחר ובפרשת חזן בוצע שימוע למבקש ומאחר והשימוע בוצע על ידי קצין כנדרש ומאחר ופרטי הקצין היו רשומים על טופס השימוע, הגדיר בית המשפט המחוזי את היעדר החתימה כפגם טכני תוך שדחה את הבקשה לביטול הפסילה המנהלית בגינו.
המשיב אשר סבר כי ההחלטה שגוייה, פנה בבקשת ערעור לבית המשפט העליון (בש"פ 522/10 אורן חזן נגד מדינת ישראל, החלטה מיום 25.1.10).
כבוד השופט לוי אימץ את החלטת בית המשפט המחוזי באופן מלא תוך שקבע כי פרטי הקצין הפוסל הופיעו בטופס המקורי (כולל דרגתו ותפקידו) וגם אם בוצעה השלמה של פרטים שלא בנוכחות העורר הרי שהמדובר בפגם טכני, זניח שלא פגע בזכות דיונית או מהותית של העורר.
יוצא כי בית המשפט העליון אימץ את גישתה של כבוד השופטת חימוביץ' על פני עמדתה של כבוד השופטת מרוז ובכך הכריע למעשה בסוגיית נפקות החתימה על צו מנהלי, כאשר פרטי הקצין הפוסל מופיעים בו.