פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
173-01
01/01/2015
|
בפני השופט:
כרמי מוסק
|
- נגד - |
המבקשת:
ח.ל מימון ושירותים בע"מ
|
המשיבים:
1. יעקוב נעימי 2. מיכאל קידר (נאמן) 3. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים 4. בנק דיסקונט בע"מ ואח' (נושי החייב)
|
החלטה |
1. הליך זה שלפניי מתנהל בעניינו של החייב מאז שנת 2001. ההליך החל על פי בקשת נושה. במסגרת זו הגיש הנושה בקשה להכריז על החייב כפושט רגל, ובשנת 2001 ניתן צו כינוס נכסים כנגד החייב.
2.ביום 24.10.02 הוכרז החייב כפושט רגל ומונה נאמן על נכסיו.
3.התנהלו הליכים שונים ורבים בעניינו של החייב, כאשר במסגרת זו בעקבות הליך שנגע לנחלת החייב ואשתו בבית זית, נכנס סכום כסף נכבד לקופת הכינוס. כיום מציע החייב הסדר, לפיו הוא ימחה את כל הזכויות שיש לו בנכס שנרכש על ידו בשנת 1995. מדובר בנכס שנמצא בהר חומה, כאשר לבנק דיסקונט שעבוד ראשון על נכס זה ובא כוחו של הבנק מונה ככונס נכסים לצורך מימוש הנכס. כמו כן הציע החייב להוסיף לקופת הכינוס סכום של 250,000 ₪, ולאחר הפקדת סכום זה יקבל החייב הפטר.
4.בדיון שהתקיים ביום 31.12.14 התייצבו מספר נושים, אשר רובם ככולם התנגדו למתן ההפטר לחייב בתנאים שפורטו לעיל.
5.הנושים העלו טעמים שונים להתנגדותם למתן הפטר לחייב בתנאים אלה, ובין היתר טענו שהחייב לא שילם במשך כל השנים את התשלום החודשי שהוטל עליו. כמו כן טענו, כי החייב הונה נושים רבים ולא יהא זה ראוי ליתן לו הפטר על פי הצעתו כאשר החובות שהוכרעו על ידי הנאמן מגיעים לסכום של כ-14 מיליון ₪.
6.מנגד, הכנ"ר הביע עמדתו כי הגיעה העת לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה, מה עוד שהוא מציע היום להוסיף לקופת הכינוס סכום של 250,000 ₪, המהווה תשלום נכבד שיש בו כדי לכסות את כל הפיגורים שהיו בתשלומים במשך כל השנים. בא כוח הכנ"ר הוסיף וטען, כי בשנה האחרונה בדקו הגורמים השונים בכנ"ר, לרבות גורמי החקירה והאכיפה, את מצבת נכסי החייב וכן את יכולתו הכלכלית, והגיעו לכלל מסקנה שאין לחייב נכסים נוספים כלשהם, מלבד אלה שהיו ידועים במשך כל השנים, וכי אין לחייב יכולת השתכרות, מה עוד שמדובר בחייב שגילו כ-70 שנה.
7.יוער, כי חלק מהנושים העלה טענות שלטעמי רובן קשורות לאופן יצירת החובות, כאשר נושים אלה טענו שמדובר בחייב שיצר חובות בחוסר תום מוחלט, הונה נושים ונטל את כספם שלא כדין.
8.כידוע, שעה שבית המשפט בא לשקול אם ליתן הפטר לחייב, נושא אופן יצירת החובות מקבל חשיבות משנית, שהרי עניין זה נשקל כדבר שבשגרה בעת שבית המשפט דן בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל. בזמנו, נדון נושא זה, לפני שנים רבות, והחייב הוכרז כפושט רגל, וכך נותר כ-12 שנים מבלי שהכרזה זו בוטלה גם אם לא עמד בתנאי צו הכינוס, כפי שטוענים הנושים היום.
9.במשך כל אותן שנים, ולפחות בשנים האחרונות כאשר מותב זה טיפל בעניינו של החייב, נעשו מאמצים ניכרים על ידי הנאמן, נושים מסוימים והכנ"ר עצמו להשיא את קופת הכינוס, בפרט על ידי מימוש זכויותיו של החייב בנחלה בבית זית. גם כאן היה מדובר בהליך מורכב, כאשר הנכס או חלקו היו משועבדים לטובת נושה מובטח, הייתה הצעה של גורם שלישי לרכוש את הנכס, ובסופו של דבר משפחתו של החייב נרתמה וגייסה כספים כדי "לפדות" את זכויות החייב בנכס ובכך הועשרה קופת הכינוס בסכום נכבד.