תת"ע
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
661-08-13
06/01/2015
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
מוחמד ג'בארין
|
| גזר דין |
בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בנהיגה ברכב למרות שרשיונו אינו תקף.
רשיון הנהיגה של הנאשם פקע בחודש יולי 2008, אך למרות עובדה זו נמצא נוהג ברכב בחודש יולי 2013.
לא אחת כבר ציינתי כי נהיגה כאשר רשיון הנהיגה אינו תקף תקופה משמעותית מהווה עבירה הדומה בחומרתה לעבירה של נהיגה בפסילה. אם כי כמובן יש לבחון נסיבות כל מקרה לגופו ולא כל העבירות מסוג זה חמורות באותה מידה.
במקרה דנן המדובר בעבירה ראשונה מסוגה של הנאשם מאז שנת 2007, דהיינו לאחר שפקע רשיונו בשנת 2008 זו היא הפעם הראשונה בה נמצא נוהג ברכב. מובן, אפוא, שאין לראות מקרה זה בחומרה באופן יחסי למקרים אחרים בהם חוזר אדם ונוהג למרות שאינו מחזיק ברשיון נהיגה תקף. עם זאת, לנאשם עבירה נהיגה בפסילה משנת 2004 בגינה הוטל עליו עונש מאסר מותנה.
המאשימה עתרה להפעלת עונש זה שהוטל על הנאשם ביום 20.6.06 בתיק 9450/04, ואשר הוארך ביום 15.12.10 למשך שלוש שנים בהחלטה שניתנה בתיק 7675/07.
סעיף 56(א) לחוק העונשין קובע כי עונש מאסר מותנה ניתן להארכה לתקופה שלא תעלה על שנתיים. לפיכך, מובן כי ההחלטה הנ"ל בדבר הארכת המאסר לתקופה של שלוש שנים ניתנה בשגגה והיא סותרת את הוראת החוק המפורשת.
שאלה להכרעה יכולה הייתה להתעורר לו הייתה מתבצעת העבירה לפני חלוף שנתיים ממועד הארכת התנאי, שאז המאשימה יכולה הייתה לטעון כי הארכת התנאי בשלוש שנים אינה בטלה מעיקרה, אלא יש לתקן את הטעות ולראות כאילו הוארך התנאי בשנתיים בלבד. אלא שלא זה המקרה, העבירה בוצעה לאחר יותר משנתיים מיום שהוארך עונש המאסר המותנה, כך שבכל מקרה התנאי לא יכול היה להיות בר הפעלה.
מתחם הענישה בגין נהיגה בלא רשיון תקף הוא של פסילת רשיון לתקופה שבין שלושה לתשעה חודשים, ובמקרים המתאימים ייגזר אף עונש מאסר מותנה או עונש מאסר בפעול לריצוי בעבודות שירות, כתלות באורך תקופת הפקיעה ובמידת החזרה על העבירה.
לאור כל האמור לעיל, ולחר שהבאתי בחשבון את עברו הקרוב (המקל יחסית) והרחוק (המכביד יחסית) של הנאשם, ראיתי לנכון לגזור עליו את העונשים הבאים: