ה"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
2044-01-12
04/03/2015
|
בפני השופט:
אריאל ואגו
|
| - נגד - |
המבקשת:
גולר סגנון בע"מ
עו"ד גיל תורג'מן
|
המשיב:
רחמים ברוך
עו"ד מנחם מור
|
| פסק דין משלים |
בהמשך לפסק דיני בתיק זה, שניתן ביום 22.10.13, הוגשה בקשת רשות ערעור, מטעם המבקשת, לכב' ביהמ"ש העליון (רע"א 5284/14), ובגדרה התבקש לחייב בימ"ש זה להוסיף ולהיזקק למחלוקות שנותרו בין הצדדים, בהקשר תוצאת פסק דיני. משהתקבלה עמדת המבקשת בבר"ע (פס"ד של כב' השופט י. דנציגר מיום 17.11.14), הונחיתי להשלים הדיון במחלוקות הללו.
המחלוקות התגלעו בשאלת גובה התמורה הסופית שתשולם ע"י המבקשת למשיב, בגין מכירת הזכויות במקרקעין, לפי זכ"ד מיום 13.9.11, אשר על אכיפתו הוריתי בפסק דיני. הזכ"ד לא כלל תמורה מוסכמת, והדבר נותר להכרעת שמאי שהיה אמור להיות מקובל על הצדדים.
הגם אכיפת זכרון הדברים, בשאלת התמורה, הוריתי, מנימוקים שניתנו, שלא לאמץ את השומה שהמבקשת ביקשה לסמוך עליה, ושנערכה על ידי הגב' ד. ניסן, ומונה שמאי "חיצוני", מר דן אורמן, אשר העריך את שווי הנכס ב- 1.7 מיליון ₪.
המבקשת השיגה על נכונות השומה דנן, במספר מישורים, וכן התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם יש להוסיף מע"מ לתמורה שתיקבע, ובשאלה האם זכאית המבקשת לקזז מהתמורה דמי שכירות ששולמו על ידה החל ממועד כריתת הזכ"ד, ולאורך תקופת ניהול ההליך המשפטי.
ביהמ"ש העליון הותיר לשיקול דעתי את הדרך הדיונית- פרקטית, לליבון הסוגיות שנותרו, לרבות הצורך בהזמנת השמאי אורמן להיחקר על חוות דעתו. לאחר קבלת עמדות הצדדים לנדון, הוחלט, שמעבר לשאלות הבהרה שהשמאי ענה עליהן בכתב, יוזמן לעדות וחקירה בבית המשפט וכך נעשה.
הצדדים השלימו טיעוניהם בכתב ויש להכריע כעת בסוגיות שנותרו.
לאחר עיון בחומר המונח לפני ובטיעוני הצדדים, החלטתי כדלקמן:
1.ביחס לשווי הנכס – במרבית העניינים, שעליהם נחקר מר אורמן, בידי ב"כ המבקשת, הוא עמד על דעתו המקצועית והסביר, כיצד הגיע לממצאיו ולתוצאה הסופית. אין מדובר במדע מדוייק, וקיימות שיטות חישוב שונות להערכת שוויו של נכס מסחרי – תעשייתי כגון זה. פרט לשתי נקודות, הגם שכימותן הכספי אינו מבוטל, לא מצאתי מקום להתערב בחוות הדעת, ולא מצאתי בסיס מוצק לקבוע כי נפלה שגגה מלפני מומחה ביהמ"ש.
מר אורמן הדגיש, מספר פעמים, שבחישוביו אימץ, לא אחת, גישה המתקרבת לשיטתה של השמאית, גב' ניסן, שחוות דעתה, כזכור, היתה מקובלת על המבקשת ונתמכת על ידה בשעתו. אימוץ גישתה וקביעותיה של גב' ניסן, בנקודות כאלה ואחרות, לא היטיבה עם עניינו וגישתו של המשיב, שכמובן היה מעוניין בקביעת שווי גבוה ככל האפשר לנכס. לפיכך, ניתן גם לומר, שאף אם בנקודות אחרות "החמיר" השמאי אורמן עם המבקשת, בסופו של יום, הנתונים מתקזזים.
הנקודות שבהן יש מקום לקבל טענות המבקשת, מתייחסות הן לשווי הקומה השניה, והן לרכיב הקרקע בשטח המבונה.
הקומה השניה במבנה הוקמה בידי המבקשת ועל חשבונה. מתוך התשובה לשאלות הבהרה שנשאל, וגם כעולה מעדותו של מר אורמן בביהמ"ש, יוצא, שאין מקום שרכיב זה, של עלות ושווי אותו חלק במבנה, בסכום של 175,000 ₪, יכלל במסגרת התמורה המגיעה למשיב. סכום זה יש להפחית מהשומה.