עת"מ 362-03-15 רשף ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

1. בקשה לצו ביניים בה התבקש צו למנוע כל פעולה בגינת וינר בתל-אביב ,בין היתר מכוח רישיון כריתה שהוצא שלא כדין למספר עצים בוגרים בגינת וינר בתל אביב ובהם עץ הפיקוס הגדול ביותר בתל אביב ,רישיון שנכנס לתוקפו ביום 1/3/15.

2. זאת, במסגרת עתירה בה התבקש לבטל את החלטת רשות הרישוי מיום 13/7/14 לאשר אשכול גני ילדים וטיפת חלב ברחוב דיזינגוף 256-258 (להלן:"החלטת רשות הרישוי" ) והחלטת ועדת הערר מיום 23/9/14 לאשר בקשת הקלה להקמת חדר שנאים תת קרקעי (להלן:"החלטת ועדת הערר") כאשר הוצאת היתר מכוח החלטת רשות הרישוי הותנתה בקבלת אישור פקיד היערות ,אשר החלטתו הסופית בערר שהגישו נציגי העותרים ביום 11/9/14 ניתנה ביום 9/2/15 שמכוחו הוצא רישיון כריתה מיום 15/2/15 (להלן:"החלטת פקיד היערות") .

3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ,כולל בבקשה לראיות נוספות שאין מקום להענות לה בשלב זה ואין בה לשנות מהחלטתי, החלטתי לדחות את הבקשה לצו הביניים.

4. באופן כללי ,לטעמי מדובר בעתירה שנפל בה שיהוי רב ,כשקיים ספק רב לגבי תום הלב והמניע של מגישי העתירה, כשלכאורה מדובר בניסיון שלהם להסתתר, תרתי משמע, מאחורי ענפיו של עץ הפיקוס הענק שבגינה המשמש להם ככסות להגשת העתירה שכל כולה נועדה לתקוף את הקמת חדר השנאים התת קרקעי המפריעה לעותרים ובעיקר לעותרים 1-2 שכן הוא מצוי סמוך לביתם.

5. מדובר בהחלטות ישנות שניתנו על ידי רשות הרישוי ביום 13/7/14 ועל ידי ועדת הערר ביום 23/9/14 שדחתה את ערר העותרים 1-2 על החלטת הועדה המקומית (שלא צורפה כמשיבה) מיום 7/5/14 לאשר את הבקשה להקמת חדר השנאים התת קרקעי (להלן:"החלטת הועדה המקומית"). כל נסיונות העותרים לפעול כנגד החלטות אלו נדחו וזאת לאחר שהתקיים גם הליך של מפגש תושבים פתוח ,הגם שאין חובה לו.

6. לכאורה, לא טובתה של גינת וינר לנגד עיני העותרים, אלא סיכול הפרויקט כולו, שהתקבל בהחלטות תקפות שניתנו כדין והן חלוטות ולא נתקפו בעתירה.

כך, ניתן לראות שלא הוגשה עתירה כנגד החלטת פקיד היערות הארצי בערר המאשר את רישיונות הכריתה . כך גם התנגדות העותרים 1-2 בועדה המקומית עסקה בהקמת חדר השנאים התת קרקעי בלא שנטענו טענות לגבי העצים בגינת וינר. על החלטת רשות הרישוי לא הוגש ערר וכן לא הוגשה עתירה לאחר שועדת הערר דחתה את הערר על החלטת הועדה המקומית, כך שמדובר בהחלטות חלוטות.

והנה, משנכשלו העותרים במישור התכנוני הישיר שהינו "דרך המלך" לתקיפת הפרויקט, מצאו "דרך עוקפת" לנסות למנוע את הפרויקט באמצעות ההגנה לכאורה על העצים בגינת וינר.

7. זאת, בזמן, שבשום שלב לא התבקש ולא הוצא רישיון כריתה ביחס לעצים המיועדים לשימור בגינת וינר ובפרט לעץ הפיקוס הגדול המיועד לשימור ונעשו פעולות לשימורו באישור פקיד היערות ובפיקוח של האגרונום.

הרישיון לכריתה מאפשר כריתה של 36 עצים שאינם לשימור כאשר חלף עצים אלו יישתלו עצים אחרים,כשהעצים שייכרתו אינם נדירים או ותיקים והעצים לשימור ,כולל עץ הפיקוס הגדול, וכעשרים עצים אחרים לשימור יישמרו ויגנו עליהם, כך שהעבודות יבוצעו בליווי והשגחה של אגרונום הפרויקט.