צביבל ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ

1.התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב הגיא 57/17, ביוקנעם עילית (להלן "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי התובעים בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעת ביום 25.6.2015. אין חולק, כי החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 7.2.2018.

2.במסגרת התביעה טענו התובעים, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים, בנתה את הדירה בניגוד לדרישות התקנים הרלוונטיים ו/או המפרט הטכני אשר צורף לחוזה המכר, באופן רשלני, בלתי מיומן, ברמה מקצועית ירודה, תוך שימוש בעובדים בלתי מיומנים.

עם קבלת הודעת הנתבעת שהדירה מוכנה למסירה, פנו התובעים למהנדס אלכס גולדנברג על מנת שיבדוק את הדירה טרם המסירה. על פי חוות דעתו קיימים בדירה ליקויים שעלות תיקונם עומדת על סך של 71,270 ₪ (לפני פיקוח הנדסי ומע"מ). התובעים הדגישו, כי חוות הדעת מתעדת ליקויים שהיו קיימים נכון ליום 16.11.2017, וכי טרם המסירה היו בדירה ליקויי רטיבות מהותיים. חוות הדעת נמסרה לנתבעת, אשר חזרה בה מההודעה שהדירה מוכנה למסירה והתחייבה לבצע את התיקונים הנדרשים, על מנת שהתובעים יוכלו לקבל את החזקה בדירה ולהתגורר בה. בזמן שהתובעים המתינו להשלמת התיקונים, הוצפה הדירה. ההצפה גרמה לנזקים בקומות תחתונות. בסופו של דבר, נמסרה הדירה לתובעים רק ביום 7.2.2018. עקב האיחור במסירת הדירה, שילמה הנתבעת לתובעים פיצויים.

בסמוך לאחר מסירת הדירה לידיהם, פנו התובעים למהנדס אברהם בן עזרא. לפי חוות דעתו מיום 26.3.2018, קיימים בדירה ליקויים שעלות תיקונם עומדת על סך של 156,113 ₪.

על פי חוות דעת ד"ר יובל מנטל - מומחה אקוסטיקה, הדירה אינה עומדת בדרישות הדין והתקן בעניין עוצמת הרעש המותרת, כתוצאה ממעלית הצמודה לקיר חדר השינה הורים בדירה. לפי חוות דעת השמאי אלי סידאוי, מחודש אפריל 2019, קיימים בדירה שלושה מטרדי רעש (מעלית, חדר מדרגות וחדר רחצה), שגורמים לירידת ערך הדירה בשיעור של 7.5%, וסה"כ - 123,750 ₪.

בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ש"ח והוצאות הובלה, אחסון ומגורים חילופיים בסך של 20,000 ₪. התובעים טענו, כי נזקיהם עומדים על סך של 329,863 ₪, כולל הוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעמם, אולם העמידו את תביעתם על סך של 280,000 ₪, לצורכי אגרה.

התובעים טענו, כי פנו לנתבעת פעמים רבות בדרישה שתתקן את הליקויים, אולם הנתבעת לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה ולכן, אבדה את זכותה לבצע תיקונים בדירה.

3.הנתבעת התגוננה מפני התביעה, כפרה בטענות התובעים וטענתה, שמדובר בתביעה משוללת עילה ונעדרת בסיס עובדתי או משפטי. הנתבעת הצביעה על כך שחוות דעת בן עזרא נערכה כ - 4 חודשים לאחר חוות דעת גולדנברג ולמרות סמיכות הזמנים, עלות תיקון הליקויים שנקבעה בה גבוהה בכ - 60,000 ₪ מהעלות שבחוות דעת גולדנברג.

הנתבעת כפרה בחוות דעת המומחים מטעם התובעים ובנזקים הנטענים. לטענתה, כל הליקויים שבחוות דעת גולדנברג היו ידועים לתובעים בעת החתימה על פרטיכל המסירה, אולם הם רשמו בו מספר ליקויים מינוריים, דוגמת תיקוני רובה וטיח. עוד טענה הנתבעת, כי דאגה לטפל בכל הליקויים שהיו בתחום אחריותה באופן יעיל ויסודי, בתיאום מראש עם התובעים.

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה את חוות דעתו של המהנדס גיל לזר, לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה מסתכמת בסך של 1,200 ₪ ומע"מ בלבד. הנתבעת הדגישה, כי חוות דעת לזר כוללת גם ליקוים שלא נזכרו בחוות דעת המומחה בן עזרא וכי התיקונים יבוצעו במסגרת שנת הבדק. עוד טענה הנתבעת, שלא נמצאה רטיבות פעילה בתשתית הריצוף ואין צורך בהחלפתו.

הנתבעת כפרה בחוות דעת המומחה מנטל ובליקויי הרעש הנטענים וטענה, כי עניין זה אינו בתחום אחריותה. היא הוסיפה, כי חוות הדעת הועברה אליה רק במסגרת התביעה וכמחווה של רצון טוב העבירה אותה לחברת המעליות, שקשורה בהסכם אחזקה עם נציגות הבניין. הנתבעת הוסיפה, כי חוות דעת סידאוי מתייחסת גם לרעשים ממערכת הצנרת, שלא נזכרו בחוות דעת מנטל. עוד טענה הנתבעת, כי ככול שהליקויים באחריותה, היא עומדת על זכותה החוקית לתקנם מכוח הסכם המכר והוראות הדין.

4.במסגרת כתב התשובה לכתב ההגנה טענו התובעים, שהדירה נמסרה לאחר 4 ניסיונות קודמים ובכל פעם נתגלו ליקויים שלא תוקנו, חרף התחייבות הנתבעת. עוד טענו התובעים, כי חוות דעת גולדנברג נערכה טרם הצפת הדירה, שכתוצאה ממנה נמנע מהנתבעת למסור את הדירה במשך תקופה ממושכת. בנסיבות אלה, אך סביר כי יתגלו ליקויים נוספים בבדיקה המאוחרת שנערכה על ידי המומחה בן עזרא.

התובעים הוסיפו, כי המומחה מטעם הנתבעת ביקר בדירה במשך 15 דקות בלבד ולא ניתן בפרק זמן כזה לבצע בדיקה יסודית, בפרט בכל הנוגע לליקויי הרטיבות.

5.לאור הפערים (העצומים) בין חוות דעת המומחים, וחרף התנגדות התובעים, הורתי על בהחלטתי מיום 9.12.2019 על מינוי המהנדס - שמאי מר יוסי לזר, כמומחה מטעם בית המשפט.

ביום 27.2.2020 ביקר המומחה לזר בדירה בנוכחות התובע ונציג הנתבעת. לפי דו"ח ראשוני מיום 3.3.2020 אותרה רטיבות פעילה בחלק מקירות הדירה, שהתפשטה לתקרת הדירה שמתחת לדירת התובעים. המומחה המליץ על עריכת בדיקות לאיתור מוקדי הרטיבות וביצוע התיקונים באמצעות עובדי הנתבעת, בפיקוחו.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.3.2020 נדונו ממצאי המומחה לזר. בהמשך, הוריתי כי המומחה יערוך את כל הבדיקות הנחוצות לצורך איתור מוקדי הרטיבות, לפי שיקול דעתו, ובהמשך יפקח על ביצוע התיקונים הנדרשים. בשים לב לכך שמדובר ברטיבות פעילה התבקש המומחה לקדם את העניין ולהגיש דו"ח ביניים בעניין הרטיבות עד ליום 1.4.2020.

6.לפי דו"ח המומחה מיום 19.5.2020 נמצאו בדירה מספר מוקדי רטיבות פעילים במרפסת, חדר רחצה כללי, חדר רחצה הורים, ניקוז מזגנים, ומרפסת שירות בדירת השכן וניתנו הנחיות לביצוע התיקונים הנדרשים.

בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 1.6.2020 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה מומחה בית המשפט יגיש חוות דעת בנוגע לכל הליקויים בדירה, תינתן לצדדים שהות של 5 ימים להגיש שאלות הבהרה והנתבעת תבצע את התיקונים. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה והמומחה לזר התבקש להגיש חוות דעת עד ליום 15.6.2020. עוד קבעתי, כי ככול שלא יהיו מחלוקות בין הצדדים, תחל הנתבעת בביצוע התיקונים בתוך 7 ימים לאחר שהמומחה ייתן תשובות לשאלות ההבהרה. בנוסף, אישרתי לנתבעת להגיש חוות דעת בתחום האקוסטיקה, עד ליום 1.7.2020.

7.המומחה לזר הגיש את חוות דעתו ביום 10.6.2020. בהתאם לחוות הדעת, עלות ביצוע תיקון הליקויים בדירת התובעים היא בסך של 54,800 ₪ (לא כולל מע"מ). המומחה לזר השאיר לשיקול דעת בית המשפט עלות נוספת של 6,300 ₪ בגין שני פריטים (החלפת כנפי דלתות ומשקופים, כתוצאה מגובה ידית, והחלפת אדן חלון). המומחה לזר לא חיווה דעתו בנושא ירידת הערך כתוצאה ממטרד רעש, שכן לגישתו יש לקבל תחילה חוות דעת יועץ אקוסטיקה, הקובעת את קיום המטרד. בהמשך, ענה המומחה על שאלות הבהרה.

8.ביום 15.7.2020 התקיים דיון קדם משפט נוסף, בנוכחות המומחה מטעם בית המשפט. במהלך הדיון הצעתי, כי כל הריצוף בדירה יוחלף, כדי שניתן יהיה להחליף את התשתית ולתקן את כל מוקדי הרטיבות. התובעים הסכימו להצעתי.

ביום 30.7.2020 הגישו הצדדים הסדר לפיו, הנתבעת תבצע את העבודות לתיקון הליקויים בהתבסס על חוות דעת המומחה ובפיקוחו, ועל בסיס ההצעה שניתנה במעמד הדיון. העבודות יחלו ביום 16.8.2020 וימשכו כחודשיים (בשים לב לתקופת החגים). התובעים יפנו את הדירה ויפוצו בגין הוצאות דיור חילופי, בסך של 8,600 ₪ בעבור חודשיים. ככול שהעבודות תתמשכנה, תשלם הנתבעת עבור כל חודש נוסף או חלקו סך של 4,300 ₪. ביום 2.8.2020 ניתן תוקף פסק דין חלקי להסדר.

בין לבין, ביום 1.7.2020, הגישה הנתבעת חוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה, לפיה קיימת חריגה מינורית מתקן הרעש המותר וכי היא פנתה לחברת המעליות בדרישה לתקן את הליקוי.

9.ביום 11.11.2020 הגיש המומחה לזר דו"ח עדכון, בדבר התקדמות העבודות, לפיו נותרו במועד זה מספר תיקונים לביצוע. ביום 6.1.2021 הגיש המומחה דו"ח עדכון נוסף. גם על פי דו"ח זה נותרו מספר תיקונים לביצוע בדירת התובעים.

בישיבה מיום 24.3.2021 נדונו טענות הצדדים בנוגע לליקויים שנותרו לתקן בדירה. בסיום הישיבה הורתי למומחה לבקר בדירה ולערוך רשימה מסודרת של הליקויים שטרם תוקנו. בנוסף, ניתנה לנתבעת ארכה עד ליום 25.4.2021, כדי לפתור את בעיית הרעש מהמעלית.

10.ביום 5.4.2021 הגיש מומחה בית המשפט דו"ח, במסגרתו פרט את הליקויים שטרם תוקנו.

ביום 9.5.2021 התקיים דיון נוסף, בנוכחות המהנדס לזר, המומחה מטעם בית המשפט. בסיום הדיון הורתי למומחה לבקר בדירה, בתיאום עם הצדדים, ולהגיש דו"ח מסכם, במסגרתו יפרט את הליקויים שטרם תוקנו ויעריך את עלות תיקונם. ביום 18.5.2021 הוגש דו"ח מסכם כאמור. על פי הדו"ח נותרו 5 ליקויים שעלותם תיקונם הוערכה בסך של 7,300 ₪ ומע"מ.

11.ביום 18.5.2021 מונה המהנדס סיימון שפיר, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האקוסטיקה. לפי חוות דעתו, קיימות בדירה חריגות רעש מהמעלית ולא חל כל שיפור במפלסי לחץ הקול. בהמשך, השיב המומחה לשאלות הבהרה של התובעים.

הנתבעת קבלה הזדמנות נוספת לתקן את חריגות הרעש ומפלסי לחץ הקול וביום 5.10.2021 הודיעה על השלמת התיקון. לפיכך, הורתי למומחה שפיר לבדוק שנית את דירת התובעים. לפי חוות דעתו השניה מיום 21.11.2021, התיקון שבוצע הפחית את רמות הרעש מהמעלית. המומחה השיב לשאלות הבהרה של הנתבעת ובהמשך, לאחר הדיון שהתקיים ביום 2.1.2022 הותר גם לתובעים לשלוח למומחה שאלות הבהרה. תשובות המומחה הוגשו ביום 21.1.2022.

12.משלא השכילו הצדדים להגיע להסכמות שתייתרנה את המשך ניהול התיק, נקבע התיק להוכחות. במהלך ישיבת ההוכחות העידו התובע וגב' גלית מוצפי - אחראית תחום תביעות אצל הנתבעת (במועד הרלוונטי לתביעה אחראית מתן שירות לדיירים ותיקונים לאחר מסירה). בנוסף, נחקר גם המומחה יוסי לזר. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

דיון והכרעה

13.כפי שפורט לעיל, לאחר הגשת חוות דעת המומחים, ערכה הנתבעת תיקונים שונים בדירה, לרבות החלפת הריצוף, שנועדה לטפל באופן יסודי בליקוי האיטום והרטיבות שפשטה בדירה. בסיכומיהם, עתרו התובעים להורות לנתבעת לפצותם בסך של 20,750 ₪ בגין דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים בדירה וכן, לפצותם בעלות התיקונים שלא בוצעו, לאור חוות הדעת המשלימה מיום 18.5.2021. התובעים העלו מספר השגות בנוגע לחוות דעתו המקורית של המומחה לזר ובנוסף, עתרו לפצותם בגין ירידת ערך הדירה עקב ליקוי האקוסטיקה, עגמת נפש והוצאותיהם.

השגות בנוגע לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

14.אקדים ואציין כי המהנדס לזר הוא מומחה מטעם בית המשפט, אף שאינו מומחה מוסכם. נפסק לא אחת, כי כמדיניות, יש לקבל חוות דעת המומחים של בית המשפט, למעט מקרים חריגים. בדרך כלל, מומחים אלה אובייקטיביים, ענייניים ונותנים תמורה הוגנת וסבירה, הן על הליקוי והן על שווי תיקונו. לפיכך, גם אם קיימים אי דיוקים או טעויות, יש לקבל את חוות הדעת ולאמצה (ראה בעניין זה ע"א 2934/94, 2980/94 סולל בונה נגד ארז איתן ואח' (2.9.1996), ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי ואח' (31.12.1998), ת"א (מחוזי-י-ם) 1760/96 אוטמזגין דוד נגד כדורי פיתוח עירוני בע"מ (31.7.2000)). מנגד, ראוי להדגיש כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון והוא אינו כבול לאמור בחוות דעת המומחה. בכפוף להלכות אלו, אדון להלן בטענות לסטיות מחוות דעתו של המומחה, על פי סדר הדברים בסיכומי הצדדים.

סף דלת הכניסה - סעיף 7.1 לחוות הדעת (סעיפים 5 – 8 לחוות דעת מומחה התובעים)

15.אין חולק, כי הסף אינו במישור הדלת וכי קיימת סטיה של כ – 1 ס"מ מקו מישור הדלת בין צד ימין לצד שמאל. המומחה לזר סבר, כי מדובר בסטיה מינורית שאינה מהווה ליקוי. בעדותו בבית המשפט טען, כי מדובר בסטייה מותרת של 1%.

אין בידי לקבל את עמדת המומחה בעניין זה. מדובר בסטיה שיוצרת פגם אסתטי ברור ונראה לעין. לפיכך, יש להוסיף לחוות הדעת סך של 600 ₪ ומע"מ, בהתאם לחוות דעת מומחה התובעים.

מנגנון נעילת דלת הכניסה - סעיף 7.1.2 לחוות דעת המומחה

16.אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובע כוללת בריחים לשלושה כוונים, ללא בריח לכוון הרצפה, בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970.

המומחה לזר טען בחוות דעתו, כי הדלת שהותקנה בדירת התובעים אושרה על ידי מכון התקנים ועומדת בתנאי התקן ולא קיים פגם במנגנון הנעילה. הוא הבהיר בעדותו, כי קיים עוקץ קבוע נוסף לכיוון המשקוף (עמ' 5 לפרוטוקול).

17. סעיף 2.92 לתקנות קובע, כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים, לארבעה כוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמעה, בין היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. אלא, שלפי הרישא לתקנה 2.92, מותרת התקנת אחד האמצעים המפורטים בה, "או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו או אמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך". התקנה מפרטת דרישות שונות בדבר חוזק ועמידות של הדלתות ואמצעי הנעילה שלהן. מאחר והנתבעת התקינה אמצעי נעילה השונה מאלו המפורטים בתקנה 2.92 הנ"ל, מוטל עליה הנטל להוכיח כי הוא שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידתו ואמינותו.

הנתבעת טענה, כי הדלת בדירת התובעים בעלת תו תקן. המומחה לזר אישר בחוות הדעת, כי על גבי כנף הדלת מודבק אישור מכון התקנים, לפיו הדלת עומדת בתנאי התקן. המומחה גם אישר, כי הדלת שוות ערך במבחינה בטיחותית (עמ' 5, שורות 30 - 34 לפרוטוקול). אני סבור, שדי בקביעה זו של המומחה, בפרט לאור ניסיונו, כדי להסיק מכך, שמדובר בדלת שוות ערך לפי דרישת התקנות. אני דוחה, אפוא, את טענות התובעים בעניין זה.

מרפסת הסלון - סעיף 7.2 לחוות דעת המומחה

18.בפינת המרפסת קיימת בליטה המשמשת כצינור אוויר, שאינה מופיעה בתוכנית המכר וגורעת משטח המרפסת. המומחה לזר סבר, שלא מדובר בליקוי, נוכח הוראות סעיף 18 בנספח ב' למפרט המכר.

אין בידי לקבל עמדת המומחה בעניין זה. לפי סעיף 18 "יתכנו שוחות ביוב או צנרת או מערכות אחרות המשרתות כלל הדיירים במבנה ושל הבניין הנוסף ואשר יעברו בשטחים פרטיים, גינות חניות, מרפסות פרטיות, מספרן ומיקומן יקבעו עפ"י החלטת מתכנני ויועצי הפרויקט...". הוראה זו אינה מתייחסת לבליטות מסוג זה שבמרפסת התובעים, הגורעת משטח המרפסת. עם זאת מדובר בליקוי זניח ולא ברור תחשיב מומחה התובעים בעניין זה. לפיכך, יפוצו התובעים במחצית העלות הנטענת, בסך של 600 ₪ ומע"מ. יש להוסיף סכום זה לחוות דעת המומחה.

אדני חלונות - סעיף 19 לחוות הדעת

19.המומחה לזר קבע בחוות דעתו, כי לא קיימים סדקים באדן החלון ולא קיים ליקוי. טענת התובעים, לפיה הרטיבות באזור נובעת מהתקנה לקויה של אדן החלון לא נכונה, מאחר וכתם הרטיבות גבוה מהאדן (ראה תשובות המומחה בעמ' 13, שורות 11 - 25 לפרוטוקול). אני מקבל את עמדת המומחה, לפיה הרטיבות נובעת מהתקנה לקויה של מסגרת האלומיניום ולא קשורה לאדן החלון (עמ' 13, שורות 26 - 27 לפרוטוקול). אני דוחה את טענות התובעים בעניין זה.

אדן חלון בחדר שירותי הורים - סעיף 7.5.1 לחוות דעת המומחה 

20.המומחה לזר קבע בחוות דעתו, כי יש להחליף את אדן החלון הפגום בחדר שירותי הורים.

21.במקום להחליף את אדם החלון הפגום, הסתפקה הנתבעת בהדבקת שיש על האדן הפגום. לפי תשובת המומחה בחקירתו הנגדית, עלות פירוק החלון ושני האדנים, איטום והרכבה מחדש, מסתכמת לסך של 1,500 ₪ ומע"מ. יש להוסיף סכום זה לחוות דעתו הסופית.

מיקום נקז מקלחת - סעיף 7.5.1 לחוות הדעת

22.המומחה מטעם התובעים טען בחוות דעתו, כי במקלחון בחדר שינה הורים הנקז נמצא במרכז רצפת תא המקלחת, בניגוד לאיורים בהל"ת, לפיהם הנקז ממוקם בפינת המקלחון. הוא צרף לחוות דעתו איורי נקזים מתוך ההל"ת, שכותרתם "דוגמאות למידות נטו מינימליות בחדרי שירותים".

המומחה לזר קבע, כי אין פגם בהתקנת הנקז במרכז תא המקלחת.

23.שרטוט 3.3.4, עליו הסתמך מומחה התובעים, נועד להדגים מרחקים מינימליים בין קבועות שרברבות, בהתאם להוראות הטבלה שבסעיף 3.7.1 בהל"ת, וכך אף נרשם בכותרתו. איור זה לא נועד לקבוע ו/או להמליץ על מיקום נקזי ביוב באופן כלשהו.

לא הוכח בפני כי קיימת בתקנות או בהל"ת הוראה המחייבת כי מיקום הנקז (להבדיל, למשל, מהוראות בנוגע לשיפועים המובילים אליו) יהיה דווקא בפינת המקלחון, בין הקירות. התובעים אף לא הלינו על חוסר נוחות כלשהו בשימוש בתא המקלחת. אני דוחה את טענות התובעים בעניין זה.

דלת חדר שירותי הורים ודלת חדר אמבטיה (סעיפים 7.5 ו - 7.7 לחוות דעת המומחה, בהתאמה)

24.לפי חוות דעת המומחה מטעם התובעים, דלתות חדרי הרחצה מתאימות לחדרים רטובים.

25.המומחה לזר בקש מהנתבעת להמציא אישור מהיצרן, לפיו הדלתות מתאימות להתקנה בחדרים רטובים, אולם היא לא עשתה כן.

על גבי הדלתות מוטבעת אזהרת היצרן לפיה "מוצר זה יצא ממפעלנו במצב תקין. כדי להבטיח את התקינות והאחריות של הדלת והמשקוף, יש למנוע מגע ישיר עם מים. דלתות חמדיה בע"מ". (ראה תמונה בעמ' 19, סעיף 28 לחוות דעת מומחה התובעים). נראה, כי הדברים מדברים בעד עצמם ומלכתחילה לא היה מקום להתקין דלתות מעין אלו בחדרי הרחצה. מטבע הדברים, בחדרי הרחצה באות הדלתות במגע ישיר עם מים, בין אם מגע ידיים רטובות, התזת מים או אדי מים חמים מהמקלחת ואין זה סביר להטיל על הדיירים למנוע מגע עם מים בחדרי הרחצה. לא מצאתי ממש בטענות הנתבעת בנושא זה בסיכומיה.

26.אני מקבל, אפוא, את עמדת התובעים בנושא זה וקובע, כי על הנתבעת לפצותם בסך של 2,200 ₪ ומע"מ, בגין החלפת שתי הדלתות, כאמור בחוות דעת מומחה התובעים. יש להוסיף סכום זה לעלויות המפורטות בחוות דעת המומחה המשלימה.

גובה כיור - סעיף 7.7 לחוות דעת המומחה

27.המומחה מטעם התובעים טען, כי גובה הכיור שהותקן בחדר השירותים (88 ס"מ) לא תואם את תקן ת"י 1205.3, לפיו נדרש שהגובה יהיה 80 עד 85 ס"מ.  

            המומחה לזר הבהיר בחוות דעתו, כי מדובר בהמלצה, הפרש הגובה זניח "ונראה מתאים מבחינת גובה לדיירים". לדעתו, לא קיים פגם בגובה הכיור.

28.תקן 1205.3, על פי נוסחו, קובע המלצה בדבר מידות ההתקנה לקבועות שרברבות (כולל גובה כיורים), בין אם מיקומם נקבע בתוכניות מתכנן המערכת ובין אם לאו. כפי שהבהרתי גם בפסקי דין אחרים, לטעמי, המלצה זו מדגימה קו מנחה לתכנון סביר של מידות חדרי רחצה ודרישות מינימום באשר למרחקים וגבהים של אביזרים סניטריים. סטייה מהמלצות אלה, תוך הגדלת גובה קבועות השרברבות (כיורים בעניינו), באופן ממשיפוגעת בשימוש סביר של הדייר בנכס ומהווה רשלנות בתכנון. אלא שבענייננו, קיימת סטייה זניחה בשיעור של כ - 3% מהמידות המומלצות, שאין לה שום השפעה על שמוש סביר בכיור. אני דוחה, אפוא, את טענות התובעים בעניין זה.

זיגוג חלון ודלת ("זיגוג באזורי בטיחות") - סעיף 7.7.1 לחוות דעת המומחה

29.מומחה התובעים טען בחוות דעתו, כי החלון והדלת בחדר הרחצה ללא סימון בדבר "זיגוג בטיחותי".

המומחה לזר אישר ממצאים אלה. למרות שהנתבעת התבקשה לספק אישור יצרן האלומיניום, היא לא עשתה כן. המומחה הבהיר, כי יתכן שמדובר בזכוכית רבודה שאינה חייבת בסימון לאחר התקנה, אולם לא יכול היה לאשר כי כך הם פני הדברים.

30.אין חולק, כי זיגוג החלון והדלת אמור להיות "זיגוג בטיחותי", בהתאם לתקן. לכן, ככל שמדובר בזכוכית מחוסמת, היא אמורה להיות מסומנת. זיגוג החלון והדלת בדירת התובעים לא מסומן. הנטל להוכיח כי מדובר בזיגוג בטיחותי מוטל על כתפי הנתבעת, אולם היא לא טרחה להציג בפני המומחה אישור מתאים ולא עשתה כן גם בדיון ההוכחות.

אעיר, כי הנתבעת צרפה לסיכומיה מכתב מיום 21.8.2016 שכותרתו "הנדון: אישור התאמה לזכוכית"). אין מקום לקבל מסמך זה, מספר נימוקים. ראשית, התובעת מנועה מלצרף לסיכומיה ראיות, מבלי שהותר לה לעשות כן. הלכה היא, כי צירוף ראיות לסיכומים, ללא הסכמת הצד שכנגד וללא רשות בית המשפט, אינה דרך כשרה להגשת ראיות וצד שלא הגיש ראיה בשלב דיון ההוכחות אינו רשאי לצרפה לסיכומיו ולהסתמך עליה (ע"א 226/87 זועבי נגד ניקולא, פ"ד מג(1) 714, ע"א 675/82 מרגלית פלדמן - אסדי נגד צמח כהן ואח', פ"ד לח(4) 449 וע"א 3771/90 עומר נגד פ"ש נצרת (30.3.1993)). מדובר, אפוא, במהלך בלתי תקין מצד הנתבעת ולכן, אין מקום להתייחס למסמך זה כראיה. שנית, ויש לומר - למעלה מן הצורך, אין במסמך זה כדי להועיל לנתבעת. מדובר במסמך לא חתום מיום 16.8.2016, ששלח, כביכול, מר רון רחובי - סמנכ"ל שיווק של חברת ספירל בע"מ - ל"אלום אבו נסרה עדנאן". לא ניתן לשייך את האישור לדירת התובעים ולחלונות הספציפיים וממילא, לא הוכח כי הוא קשור לפרויקט או כי אלום אבו נסרה היא שהתקינה את החלונות בדירת התובעים. יתירה מזאת, מדובר באישור שניתן שנתיים טרם אכלוס הדירה, כאשר ברור מהראיות שבאותו מועד טרם הותקנו חלונות בדירה.

מאחר והנתבעת לא הוכיחה שמדובר בזיגוג בטיחותי, אני קובע כי עליה לפצות את התובעים בסך של 900 ₪ ומע"מ נוספים, בהתאם להערכת המומחה מטעמם.

מסתור כביסה - סעיף 7.7.1 לחוות דעת המומחה (עמ' 21)

31.המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי אין צורך בהתקנת פרופיל אופקי נוסף במסתור הכביסה.

32.כפי שעולה מחוות דעת הצדדים, קיים מעקה תקני שמאחוריו הותקן מסתור כביסה. בבסיס מסתור הכביסה משטח, עליו מונחת יחידת המזגן החיצונית וצנרות. מסתור הכביסה מסורג ונראה שמחובר למבנה בברגים. עמידה על משטח המסתור נדרשת לשם תחזוקה או תיקון של יחידת המזגן והצנרות. מסתור הכביסה עצמו לא עונה על דרישות ת"י 1142 ואינו תחליף למעקה. לכן, נדרש פרופיל אופקי נוסף, לצורך חיזוקו ומתן מענה בטיחותי.

33.אני מקבל, אפוא, את טענת התובעים וקובע, כי יהא על הנתבעת לפצותם בסך של 1,000 ₪ ומע"מ, בהתאם להערכת המומחה מטעמם בחוות דעתו.

ליקויים במרפסת – סעיף 7.2.5 לחוות דעת המומחה

34.המומחה לזר אישר, כי לא בוצעו מישקי התפשטות אנכיים וכי יש לבצע פתיחה של המישק ולמלא בחומר מילוי אטום וגמיש, בהתאם לתקן. התובעים דרשו להוסיף לעלויות המפורטות בחוות הדעת סך של 2,059 ₪.

אין מקום לדרישת התובעים. כפי שהובהר בחוות הדעת (עמ' 14) עלויות ביצוע עבודות התיקון בנושא זה נכללו 7.11.1 לחוות הדעת ובטבלת בעמ' 30, העוסקת בעלויות תיקון איטום, ריצוף וחיפוי אבן במרפסת. אניח, לטובת התובעים, כי הטענה הועלתה בטעות. מכל מקום, אני דוחה את דרישת התובעים בעניין זה.

מעקה המרפסת - סעיף 7.2.4 לחוות דעת המומחה

35.במרפסת התובעים קורה היקפית, עליה מותקן קופינג שיש מפולס, עם אף מים בצד החיצוני. אדגיש, כי בניגוד לעמדת התובעים, במקרה זה אין צורך באף מים לכיוון המרפסת, מאחר ומותקן במרפסת חיפוי קרמיקה מהריצוף עד לתחתית השיש, ללא מגרעת (ראה תמונה בעמ' 11 לחוות דעת המומחה לזר). על גבי השיש מותקן מעקה זכוכית עם פרופיל אלומיניום המחובר ישירות לשיש.

בין היתר, טען מומחה התובעים, כי מסגרת האלומיניום המוצמדת לשיש מונעת ניקוז מים מפני "המעקה" (מומחה התובעים כינה את הקורה - "מעקה"). לשיטתו, יש לפרק את המעקה והשיש, להתקין שיש משופע כלפי פנים ולהרכיב את מעקב הזכוכית עם מרווח בין תחתית מסגרת האלומניום לבין פני השיש, לשם הסדרת ניקוז המים מהשיש.

36.אין בידי לקבל את טענות התובעים בעניין זה. הקורה עליה הותקן הקופינג אינה מהווה מעקה. ניתן ללמוד מהתמונות שצורפו לחוות הדעת, כי מעקה הזכוכית ממוקם במרכז הקופינג. כפי שהבהיר המומחה לזר בחוות דעתו, קופינג השיש מאפשר למי הגשם להתנקז לכיוון המרפסת, כך שהמים אינם חודרים ואינם פוגעים בקורת הבטון שתחת השיש.

המומחה חזר והבהיר בעדותו בבית המשפט, כי "התקן מתייחס לקיר מעקה שעולה עד למעלה, שיש עליו קופינג ואין לו שום דבר שמפריע ואז באמת הקופינג צריך להיות בשיפוע, והמים זורמים. כשיש לך מחיצה כזאת של מעקה זכוכית שיושב במרכז או בצד, או בחלק מהשיש הוא מונע, אם תשימי בשיפוע צד אחד הוא יתמלא במים, לכן גם השיפוע שם לא תורם לשום דבר, כי בסופו של דבר בצד אחד תמיד מים יאגרו". אני מקבל את הסבריו של המומחה וקובע, כי לא קיים ליקוי במעקה המרפסת, למעט הליקויים שאושרו בחוות דעתו.

חלונות חדר שינה הורים וחדר שינה נוסף - סעיפים 7.4 ו - 7.9 לחוות דעת המומחה

37. מומחה התובעים טען, כי פתח חלון חדר השינה בדירת התובעים לא תואם את הוראת תקנה 2.21 לתקנות, לפיה לא יפחת שטח החלונות בחדר מגורים מ - 8% משטח החדר. הוא מצא, כי שטח החדר הוא 13.4 מ"ר ואילו שטח החלון 0.57 מ"ר. נטען, כי שטח זה קטן ב - 47% מהדרישה המינימלית.

המומחה מטעם הנתבעת טען, כי שטח החלון בפתח הבניה הוא 1.43 מ"ר וכי מדובר בשטח הגדול מהדרישה המינימלית.

38.המומחה לזר הבהיר בחוות דעתו, ואני מקבל את עמדתו בעניין זה, כי לצורך מדידת שטח החלון יש למדוד את מידות הבניה ולא את הפתח לאיוורור ואור, כפי שעשה מומחה התובעים.

חלק ב' של התוספת הראשונה בתקנות התכנון והבניה עוסק בגודל, אוורור ותאורה של חלקי הבניין.

תקנה 2.01 מגדירה את המונח "חלון" כ"פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה".

בנוסף, קובעת תקנה 2.01, כי "שטח חלון" הוא "שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות.

תקנה 2.01 קובעת באופן ברור, כי "שטח חלון" הוא שטח פתח האור, טרם התקנת החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות (משמע, לאחר יישום טיח או חיפוי אחר). בהתאם להוראות תקנה 2.01, מדידת שטח החלון מתבצעת, אפוא, לפי שטח בניה ולא לפי פתח האור בין מסגרות החלון עצמו.

39.תקנה 2.21 קובעת כי "לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר".

שטח חדר הורים נטו ("שטח רצפה") הוא 13.4 מ"ר (אין חולק, שהמומחה לזר טעה בין שני החדרים ויצא מתוך הנחה, שמדובר בשטח של 9.4 מ"ר). לפיכך, שטח החלון המינימלי, על פי מידות בניה, אמור להיות 1.072 מ"ר. שטח החלון בחדר, לפי מידות בניה, הוא 1.43 מ"ר. לכן, הוא עומד בדרישות הוראות התקנות ולא קיים פגם בחלון. מאותם נימוקים, אני קובע שלא קיים ליקוי כלשהו בשטח החלון בחדר הנוסף (סעיף 7.9 לחוות דעת המומחה לזר). אני דוחה את טענות התובעים בנושא זה.

מפגע הרעש מהמעליות

40.התובעים טענו בכתב התביעה, כי לפי חוות דעת ד"ר יובל מנטל - מומחה אקוסטיקה, הדירה אינה עומדת בדרישות הדין והתקן בעניין עוצמת הרעש המותרת, כתוצאה ממעלית הצמודה לקיר חדר שינה הורים בדירה. לטענתם, הדבר עולה כדי מטרד ואי התאמה לתקן.

41.הנתבעת כפרה בחוות דעת המומחה מנטל ובליקויי הרעש הנטענים וטענה, כי עניין זה אינו בתחום אחריותה וכי העבירה את הנושא לחברת המעליות, שקשורה בהסכם אחזקה עם נציגות הבניין.

ביום 1.7.2020, הגישה הנתבעת חוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה, לפיה קיימת חריגה מינורית מתקן הרעש המותר וכי פנתה לחברת המעליות בדרישה לתקן את הליקוי.

42.כאמור, בהתאם להחלטה מיום 18.5.2021 מונה המהנדס סיימון שפיר, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האקוסטיקה. לפי חוות דעתו הראשונה מחודש יולי 2021, בוצעו מדידות בחדר שינה הורים, הצמוד לפיר המעלית ונמצאו חריגות של 2 - 4 דציבל ממפלס הרעש המירבי המותר לפי תקן 1004, חלק 3 (35 דציבל). ממוצע הבדיקות, לפי התקן, הצביע על חריגה של 2 דציבל. המומחה קבע, כי קיימות בדירה חריגות רעש מהמעלית ולא חל כל שיפור במפלסי לחץ הקול. בסיפא לחוות דעתו הבהיר, כי הסיבה לחריגת הרעש שנמדדה, נעוצה בחוסר באמצעי הפרדה גמישים יעילים בין מכלול המעלית לבין רכיבי המבנה. הוא הוסיף, כי טיפול מתאים של קבלן המעליות אמור להוריד את מפלס הרעש לרמה המותרת לפי החוק.

נוכח ממצאי המומחה, קבלה הנתבעת הזדמנות נוספת לתקן את ליקוי חריגות הרעש ומפלסי לחץ הקול וביום 5.10.2021 הודיעה על השלמת התיקון.

לפיכך, הורתי למומחה שפיר לבדוק שנית את דירת התובעים. לפי חוות דעתו השניה מחודש נובמבר 2021, התיקון שבוצע הפחית את רמות הרעש מהמעלית. המומחה מצא, כי ב - 2 מתוך 3 נקודות הבדיקה בחדר השינה הורים, עומד מפלס הרעש על 35 דציבל, שהוא מפלס הרעש המירבי המותר לפי התקן. בנקודת הבדיקה השלישית, נמדד מפלס רעש של 36 דציבל. בחוות דעתו המשלימה מיום 29.12.2021 הבהיר המומחה, כי לא נמצאה חריגה מהתקן בממוצע המדידות, מפלס הרעש עמד על 35 דציבל ולכן, לא קיימת חריגה ממפלס הרעש המותר.

בתשובות לשאלות ההבהרה שנשלחו על ידי התובעים, הבהיר המומחה, כי תיתכן שגיאה של עד 1.1 דציבל במדידה. בנוסף, הבהיר המומחה, כי "הפער בין רעשי הרקע לרעשי המעלית (יחס אות לרעש) הינו גדול מספיק על מנת להבחין באופן ברור ברעשי המעלית - במדידה ובשמיעה של כל אדם סביר, ולכן רעשי המעלית בנסיבות אלה ייחשבו כרעש חזק... רעשי המעלית אכן גבוהים ב 13-14dB –מרעשי הרקע, וב - 8-9dB(A) מרצפת הרעש בה רעש המעלית ייחשב כ'רעש חזק'".

במענה לשאלות ההבהרה שנשלחו על יד הנתבעת השיב המומחה, כי אמנם החריגה לא קיימת, אולם "במקרה הספציפי המתקיים בתיק הנידון, ציפוי דפנות פיר המעלית בחומרים סופגי קול, יפחית קרוב לודאי את רעשי פתיחת/סגירת דלתות המעלית בעצירתה בקומות השונות, אך סיכוי נמוך (עד אפסי) להפחתת רעשי המנוע באמצעות פיתרון זה".

43.התובעים טענו בכתב התביעה, כי הרעש מהמעלית עולה כדי מטרד ואי התאמה לתקן. בסיכומיהם, הרחיבו התובעים וטענו, כי הנתבעת עוולה כלפיהם בעוולת מטרד ליחיד לפי סעיף 44 לפקודת הנזיקין, אף שהדבר לא עלה במפורש בכתב התביעה.

ספק בעיני אם הוראות סעיף 44 לחוק הנזיקין חלות בעניינו. סעיף 44 לפקודת הנזיקין קובע, כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". תנאי לקיומה של עוולת מטרד ליחיד, היא התנהגות אדם (לרבות תאגיד), המבצע פעולה או משתמש במקרקעין התפושים על ידו, באופן שיש בו הפרעה לאחר. בענייננו, הנתבעת אמנם בנתה את הבניין, בין בעצמה ובין באמצעות קבלנים אחרים, אולם היא אינה מחזיקה במבנה, אין לה שליטה עליו והיא עצמה לא גורמת בהתנהגותה למטרד המתמשך הנטען. ככל שקיים ליקוי במעלית, לרבות רעש, היא עלולה לחוב כלפי התובעים בעוולת הרשלנות, עת התקינה במקור (בעצמה או באמצעות קבלן משנה שלה) מעלית לא תקינה, הגורמת למטרד רעש, אולם לא בעוולת מטרד ליחיד, כהגדרתה בפקודה.

44.אכן, לפי חוות הדעת המשלימה של המומחה שפיר, אין חריגה מהתקן בממוצע המדידות. מפלס הרעש עמד על 35 דציבל ולכן, לא קיימת חריגה ממפלס הרעש המותר. אלא, שאין בכך כדי לשלול בהכרח אפשרות להוכיח קיומו של רעש חזק או בלתי סביר באמצעים אחרים.

בע"פ 151/84 חברת החשמל לישראל בע"מ נגד פנחס פרשט, פ"ד לט(3) 1, נקבע, כי "מכך שהחוק איננו מגדיר רעש חזק או בלתי סביר מהו ואיננו קובע כלים או אמצעים למדידת רעש כזה, ומכך שהתקנות עושות כן, אין מתבקשת המסקנה, שהתקנות ממלאות את הביטויים הנ"ל בתוכן שאין בלתו; אין לגרוס - כגירסת חברת החשמל - כי לא ניתן להוכיח את היות הרעש חזק או בלתי סביר, אלא באופן הקבוע בתקנות. ניתן לעשות זאת על-ידי הוכחת הקבוע בחוק בכל דרך הוכחה מקובלת בדין... הגבלת אמצעי ההוכחה לאלה שנקבעו בתקנות תביא למצבים בלתי רצויים, שבהם יעמוד האזרח חסר אונים וחסר הגנה, כשמטרת החוק היא להגן עליו, וכשלשון החוק רחבה דיה לעשות כן" (ראה בעניין זה גם בג"ץ 295/65 אופנהימר נגד שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1) 309)). אמנם, הדברים נאמרו בקשר לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 והתקנות שהוצאו מכוחו, אולם הם יפים גם לעניינו, ולו על דרך ההיקש.

מפלס הרעש בדירת התובעים, עקב פעולת המעלית, עומד כעת על הגבול המקסימלי המותר בתקן, כאשר אחת משלוש נקודות הבדיקה חרגה מגבול מפלס הרעש המותר. כל זאת, לאחר מספר ניסיונות להפחית את מפלס הרעש, שהביאו לכך שמפלס הרעש (הממוצע) עומד על הרף העליון הקבוע בתקנות. יש לקחת בחשבון סטיית תקן בבדיקה, כמו גם העובדה שלפי התשובות לשאלות ההבהרה של התובעים מיום 19.7.2021, התוצאות עלולות להחמיר, עקב בלאי חומר ושחיקה. בנוסף, לפי חוות דעת המומחה, רעשי המעלית גוברים באופן ניכר על רעשי הרקע ולכן, מדובר ברעש חזק. הדבר מקבל משנה תוקף, שעה שמדובר בחדר שינה, ומטבע הדברים, רעש המעלית בולט במיוחד מעל רעשי הרקע בשעות הלילה.

היטיב לתאר את הדברים התובע, בעדותו בבית המשפט:

"... אבל בכללי המטרד של המעלית לא נפתר.... בנובמבר לפני שנה נולדה לנו בת והיום היא מתעוררת מרעש במעלית. ב 04:15 שכן שלי יוצא למפעל מברק לעבודה, 4:15 פק"ל בת שלי קמה ומתחילה לבכות, המטרד של המעלית לא הפסיק, אני כל פעם דיברתי על זה, כל פעם ביקשתי, החברה כל פעם החליפו פה גומי, פה הוסיפו שמן, זה חסר טעם, הרעש במעלית הוא לא יורד, אני סובל ממנו, משפחתי סובלת ממנו וזה ממשיך...".

לאורך מספר שנים, מאז קבלו התובעים את הדירה לידיהם, גרמה המעלית לרעש, העולה על מפלס הרעש המקסימלי המותר. גם לאחר מספר ניסיונות תיקון, הוכח להנחת דעתי, שהמעלית עדיין יוצרת רעש חזק ובלתי סביר בדירת התובעים, במיוחד בשעות הלילה, עת גוברים רעשי המעלית באופן ניכר על רעשי הרקע, בפרט כאשר מדובר בחדר שינה. רעש בלתי סביר זה גורר אחריו לבטח ירידת ערך של הדירה, גם אם לא בשיעור הנטען.

45.לפי חוות דעת השמאי אלי סידאוי, מחודש אפריל 2019, קיימים שלושה מטרדי רעש בדירה - רעש מהמעלית, רעש מחדר המדרגות ורעש בעת הפעלת חדר הרחצה הכללי. השמאי סידאווי העריך בחוות דעתו, כי מפגעי הרעש גורמים לירידת ערך הדירה בשיעור של 7.5%, וסה"כ - 123,750 ₪.

בעוד שהוכח מטרד רעש מהמעלית, לא הוכיחו התובעים מטרדי רעש נוספים מחדר המדרגות או מחדר הרחצה. לפיכך, לא ניתן לייחס את מלוא ירידת הערך בחוות הדעת למטרד הרעש מהמעלית. בהינתן שרק חלק ממטרדי הרעש הוכחו ומנגד, מטרד הרעש מהמעלית הוא המטרד העיקרי, אקח בחשבון ירידת ערך בסך של 80,000 ₪ בלבד, הקשורה ברעש מהמעלית.

סיכום ביניים בעניין עלות תיקון הליקויים בדירה

46.אני מאמץ את מסקנות המומחה בנוגע לליקויים בדירת התובעים ועלות תיקונם, למעט העניינים המפורטים לעיל. לפיכך, יש להוסיף לעלויות תיקון הליקויים הנזכרות בחוות הדעת מיום 16.5.2021 סך של 600 ₪ (סטיה במישור סך הדלת), סך של 600 ₪ (בליטה במרפסת הסלון), סך של 1,500 ₪ (אדן חלון בחדר שירותים), סך של 2,200 ₪ (דלתות חדרי רחצה), סך של 900 ₪ (זיגוג חלונות) וסך של 1,000 ₪ (מסתור כביסה). עלות תיקון כלל הליקויים שנותרו בדירה, לאחר ביצוע התיקונים היא 14,100 ₪, בצירוף פיקוח הנדסי (12%) ומע"מ ובסה"כ 18,476 ₪. בנוסף, זכאים התובעים לפיצוי בסך של 80,000 ש"ח בגין ירידת ערך דירתם, עקב מפגע רעש מהמעליות.

דיור חלופי

47.בהתאם להסכם הפשרה, שקבל תוקף של פסק דין, העריכו הצדדים כי עבודות תיקון הליקויים ימשכו כחודשיים. צויין במפורש, כי מדובר בהערכה בלבד, בשים לב לתקופת החגים. סוכם, כי התובעים יפוצו בגין הוצאות דיור חילופי בסך של 8,600 ₪, עבור חודשיים. ככול שהעבודות תתמשכנה, תשלם הנתבעת עבור כל חודש נוסף או חלקו סך של 4,300 ₪. עבודות התיקון החלו באמצע חודש אוגוסט 2020 ונמשכו עד לסוף חודש אוקטובר 2020, ובסה"כ כחודשיים וחצי. לפיכך, זכאים התובעים לפיצוי בסך של 12,900 ₪.

תיקון הליקויים שנותרו בדירה אינו מצריך פינוי התובעים ולכן, הם אינם זכאים לפיצוי נוסף בגין דיור חילופי, על כל הכרוך בכך.

עוגמת נפש

48.התובעים עתרו לפצותם בסכום של 30,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה להם עקב הליקויים הרבים בדירתם והתנהלות הנתבעת.

הליקויים שנמצאו על ידי המומחה לזר, לרבות אלו שאושרו על ידי כמפורט לעיל, בפרט ליקויי הרטיבות, משמעותיים ויש בהם לפגום בהנאת התובעים מהשימוש בדירה. בנוסף, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים שדרשו, בין היתר פירוק הריצוף בדירה, זמן ביצועם, ואי הנוחות הנלווית לכך, לרבות הצורך לפנות את הדירה למשך למעלה מחודשיים (ראה בעניין זה ע"א 611/89 דרוקר זכריה בע"מ נגד ויקטור נחמיאס פ"ד מו(2) 60). בהתחשב בשיקולים אלו, אני פוסק לתובעים סך של 25,000 ₪ נכון להיום, בגין עוגמת נפש.

הוצאות משפט

49.בהתאם לתקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור. תכלית ההוצאות, כפי שנקבעה בתקנה 151 מעוגנת, למעשה, בפסיקה קודמת של בתי המשפט.

הכלל שנקבע בפסיקה לעניין הוצאות משפט מורה, כי "בהעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט ייצא בחסרון כיס" (ראה ע"א 10242/09 משה בלטר נגד אילה מוזר (2.2.2011) וע"א 9466/05 שווקי נגד מדינת ישראל16.3.2008) )). עם זאת, נקבע כי פסיקת הוצאות משפט אינה בגדר הליך אוטומטי, והיא נתונה לשיקול דעת בית המשפט. הגורמים שיש בהם כדי להשפיע על גובה ההוצאות ושכר הטרחה, כוללים את אופי התביעה ומידת מורכבותה, הסעד הנדרש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, היקף העבודה שהושקעה על ידי בעלי הדין, שכר הטרחה ששולם בפועל על ידם או שיעור שכר הטרחה אותו התחייבו לשלם, וכן התנהלות בעלי הדין, אופי טענותיהם ועד כמה האריך בעל דין או סיבך שלא לצורך את ההליך. עוד נקבע, כי פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת על הפעלת שקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו, תוך הפעלת שיקולים מכח הדין והצדק (ראה בעניין זה תקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי וכן, בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא - משרד התעשיה והמסחר (30.6.2005), ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נגד סיעת "יש עתיד ביאליק", פ"ד ס(1) 391, ת.א. (מחוזי-חיפה) 732/01 לוי תולי ואח' נגד חיפה כימיקלים בע"מ ואח' (9.2.2014) וכן, ע"א 7627/20 אייזלר נגד החברה לניהול בע"מ נגד תפן מדיקל בע"מ (24.2.2022), סעיפים 6 ו - 7 לפסק הדין).

50.התובעים העמידו תביעתם על סך של 280,000 ₪ והתבססו על חוות דעת מומחה, לפיה עלות התיקונים בדירה עומדת על סך של 156,113 ₪. הנתבעת מצידה, הגשה חוות דעת, לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה מסתכמת בסך של 1,200 ₪ בלבד. בסופו של דבר, התגלו בדירה ליקוים משמעותיים ובוצעו תיקונים בהיקף נרחב מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. מנגד, אקח בחשבון שהנתבעת קבלה את המלצתי להחליף את הריצוף והתשתית שמתחתיו, כדי לוודא תיקון יסודי של ליקויי הרטיבות בדירה. התובעים זכאים לשכ"ט שלושת המומחים מטעמם (12,085 ₪), חלקם בשכ"ט המומחה לזר, לרבות חקירתו בבית המשפט (6,259 ₪), אגרות המשפט (8,638 ₪) ובסה"כ - 26,982 ₪ וכן, שכ"ט עורכת דינם.

סיכום

51.סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך של 136,376 ש"ח. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך של 26,982 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪. הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אב תשפ"ג, 16 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.

אבישי רובס, שופט - סגן נשיאה