מדינת ישראל נ' אלמליח (עציר)

רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של שוד, לפי סעיף 402(א) בחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 25.1.18 גמלה בלבו של הנאשם החלטה לשדוד סניף בנק דואר. בהתאם לתכנית, הגיע הנאשם ביום 25.1.18 בשעה 14:30 אל סניף בנק דואר בנתניה, בו שהו באשנב שלוש פקידות בנק. הנאשם נכנס לבנק הדואר עם מטריה פתוחה אשר כיסתה את פניו, קרב אל הפקידות, סגר את המטריה וחבש כובע גרב באופן שפניו היו מכוסות עד קו האוזן. או אז הוציא הנאשם מכיסו פתק ובו רשם מבעוד מועד: "את הכסף, זה שוד" והציגו בפני הפקידות. הפקידות המבוהלות הוציאו במהרה את הכסף מתוך הקופות ונתנו לנאשם סכום של כ- 12,000 ₪. הנאשם עזב את הסניף כששטרות הכסף בכיסיו.

3. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ללא הסכמה לעונש. הוסכם שמתוך סך של כ- 12,000 ₪ אשר נשדדו, הנאשם הוביל את השוטרים למקום שבו הוסתר סך של 7,470 ₪, וסכום זה נתפס.

   עדויות וראיות לעונש

4. מטעם ההגנה העידה לעונש אחותו הבכורה של הנאשם, גב' חגית אברג'יל. לדבריה, הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית, וקיבל חינוך לאהבת הארץ, נתינה לזולת, רגישות ואחדות. התיק נפל על המשפחה כרעם ביום בהיר. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, עבד חמש שנים באותה עבודה, שיקם את עצמו מאז הרשעתו הקודמת, ולא התעסק כלל בהימורים. הפעם השנייה שזה קרה זעזעה אותם, והם הבינו שהנאשם זקוק לטיפול אינטנסיבי. היא מבטיחה לטפל בבעיה מהשורש, ומבקשת לגזור על הנאשם עונש מתון, ולתת לו הזדמנות אחרונה.

5. הוגשו תלושי שכר של הנאשם מהם עולה שהנאשם עבד במשרה יציבה במשך קרוב לארבע שנים, וקיבל שכר חודשי שהגיע עד ל- 6,500 ₪ לחודש נטו (נ/1)

6. הוגש מכתב שכתב הנאשם בחקירתו במשטרה, שבו הודה במעשיו, והביע חרטה על מעשיו (נ/2).

7. הוגש מכתב מאת העובדת הסוציאלית בבית המעצר, לפיו הנאשם נמצא בקשר מעקבי עם העובדת הסוציאלית, משתף פעולה, מביע מוטיבציה מילולית לשילוב בטיפול בתחום ההתמכרות להימורים. נוכח המוטיבציה שביטא, תיבחן התאמתו לשילוב במסגרת הכנה לגמילה בין כתלי בית הסוהר, וזאת בכפוף לעמידתו בקריטריונים ובהמשך הבעת מוטיבציה מצדו (נ/3).

   טיעוני הצדדים

8. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד מיקי פורן, הנאשם ביצע את השוד כשהוא מצויד במטריה ובכובע גרב שמסתירים באופן כמעט מלא את פניו, ובאמצעות פתק שהציג בפני הפקידות. הנאשם שדד 12,000 ₪. בהמשך החקירה הוא לקח אחריות והוביל את החוקרים לחלק מהסכום – 7,470 ₪. הנאשם בן 34, לחובתו שתי הרשעות קודמות, שהאחרונה בעבירה של שוד בחבורה. בגין העבירה הזו משנת 2011 נדון בבית המשפט המחוזי לעונש של 12 חודשי מאסר, ובעקבות ערעור הוחמר עונשו ל- 18 חודשי מאסר בפועל. האירוע הקודם חמור יותר, גם בשל כך שהיה בחבורה וגם משום שנעשה שימוש מסוים באלימות, אם כי לא ברף גבוה. כשבוחנים את מצבו היום, יש לזקוף שני נתונים לחובתו. ראשית, זה אינו מאסרו הראשון. הנאשם ריצה מאסר, השתחרר, ולאחר מספר שנים חזר לסורו. שנית, אם בתיק הקודם היה סיכוי לשיקום, כאשר תסקיר שירות המבחן היה בפני בית המשפט והמליץ על שילובו בהליך טיפולי, לאור התמכרות הנאשם להימורים, הרי שכעת אין שום הליך טיפולי על הפרק. אמנם, קיימת משפחה נורמטיבית אשר מתחייבת לשקם את הנאשם, ואולם אין בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו. במקרים דומים בפסיקה של שוד באמצעות פתק הוטלו עונשי מאסר משמעותיים. מתחם העונש ההולם הינו החל משנתיים ועד ארבע שנות מאסר. במסגרת השיקולים בתוך המתחם יש להתמקד לחומרה בכך שמדובר במי שלחובתו עבר פלילי, ואין כרגע שום אלמנט שיקומי, להוציא את משפחתו אשר לא תוכל לעמוד לצדו יום-יום, שעה שעה, כדי לוודא שהנאשם ילך בדרך השיקום. הוא היה במסגרת הליך שיקומי שלא צלח. לכן, יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל של 33 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי. המאשימה לא עתרה לפיצוי וקנס.