חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חשייב ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים

: | גרסת הדפסה
עמ"נ
בית משפט לעניינים מנהליים ירושלים
64313-12-17
23.4.2018
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
מערערים:
1. צביה סווטה חשייב
2. יוסף חשייב

עו"ד חננאל ברהום
משיבה:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
עו"ד ארז שפירא
פסק דין

 

מבוא ורקע עובדתי

  1. ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז ירושלים (להלן: ועדת הערר), מיום 16.11.2017 בערר ימ/ 106/16, בגדרה נדחתה בקשת המערערים לפטור מתשלום היטל השבחה על הרחבת דירתם. ביסוד הערעור פרשנות הוראת סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: התוספת השלישית, חוק התכנון והבנייה).

  2. בבעלות המערערים שתי דירות מגורים נפרדות. דירה אחת ממוקמת ברחוב א.ל. בירושלים (בקומה ראשונה), והיא תת חלקה X בחלקה Y בגושZZZ (להלן: הדירה הראשונה). דירה שנייה ממוקמת ברחוב א.ל. בירושלים (בקומה שנייה), והיא תת חלקה C בחלקה Y בגוש ZZZ (להלן: הדירה השנייה).

  3. אין מחלוקת על כך כי שתי הדירות הן חלק ממבנה טורי (בניין "רכבת"), שבו 29 יחידות דיור, שהכניסה אליהן היא בארבע כניסות נפרדות. השטח הכולל של החלקה הוא כ-3 דונם. עוד מוסכם כי שתי הדירות שבבעלות המערערים הן דירות נפרדות: לדירה הראשונה נכנסים בכניסה ב', לדירה השנייה בכניסה א'. הדירות מצויות בקומות שונות ואין כל חיבור ביניהן.

  4. תכנית בניין ערים 14374 (להלן: התב"ע), שאושרה למתן תוקף ביום 12.1.2014, דנה בהרחבת הדירות בבניין. הרקע לתכנית כפי שפורט בדברי ההסבר לה הוא, בין היתר, "להרחיב לכל הדיירים את הדירות ולהכשיר את התוספות שנבנו ללא היתר...". המערערים ובעלי הדירות האחרים הגישו בקשה להיתר בנייה, ולאחר מכן דרשה המשיבה תשלום היתר השבחה בגין כל אחת מהדירות. דמי ההיטל שנדרשו היו 70,551 ₪ לדירה הראשונה; 62,400 ₪ לדירה השנייה. המערערים ביקשו לקבל פטור מתשלום ההיטל עבור אחת הדירות ופנו בערר לוועדת הערר.

    החלטת ועדת הערר

  5. ועדת הערר דחתה את הערר, תוך שהיא קובעת את הדברים הבאים:

    "העוררים הינם בעלים של שתי דירות מגורים הממוקמות שתיהן על חלקה Y בגוש ZZZ בירושלים. דירה אחת מצויה בתת חלקה 15 הינה בשטח של 60.20 מ"ר ושטחה של הדירה השנייה המצויה בתת חלקה 25 הינה בשטח של 84.70 מ"ר. סה"כ שתי הדירות הינן בגודל מצרפי של 144.90 מ"ר.

    השאלה המשפטית שביסוד ערר זה הינה האם במקרה שבו לתא משפחתי יש זכויות באותם מקרקעין בשטח שעולה על 140 מ"ר ישנה זכאות לפטור בהתאם לסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

    שאלה זו נדונה בפסק דינו של בית המשפט העליון בבר"ם 6195/13 דפנה רביד נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (פורסם בנבו, 8.6.2014). שם נקבע כי אין לתת פטור בגין "בניה או הרחבה של דירת מגורים", במקרים בהם קיימות דירות מגורים ששטחן המצרפי עולה על 140 מ"ר באותם המקרקעין ולעניין זה אין נפקות לשאלה האם מדובר בבניית יח"ד נפרדות או בהרחבה לדירה קיימת.

    לאחר שבחנו את נסיבות המקרה הגענו למסקנה שנסיבות המקרה שבפנינו לא מצדיקות סטייה מההלכה שנקבעה. מדובר, כאמור, בשתי דירות המצויות על אותו המגרש. שטח המגרש פחות משלושה דונם כאשר הבניין הינו בניין אחד מחובר (בניין רכבת) שלו 30 יחידות דיור ומספר כניסות.

    הערר נידחה ללא צו להוצאות."

    הטענות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>