מדינת ישראל נ' עלא אל דין

בפני בקשה לפסול את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה באוטובוס ציבורי להסעה מיוחדת מ.ר XXX, כשהמשיב בלתי מורשה לסוג רכב זה וללא פוליסת ביטוח.

המדובר באירוע מיום 18/2/18, בשעה 07:20 לערך, בכביש 431 קילומטר 19, כיוון ממזרח.

ב"כ המשיב התנגד לבקשה, טען כי המשיב כופר בביצוע העבירה, לא נפסל מנהלית.

מעיון בחומר שבתיק התביעה עולה כי למשיב רישיון נהיגה לרכב מסוג B, C, D3 , אולם אין לו רישיון נהיגה D1 לרכב מסוג אוטובוס ציבורי להסעה מיוחדת.

אומר מיד כי מחומר הראיות לא צורף תע"צ או אישור כלשהו המעיד על מצב רישיון הנהיגה של המשיב. יחד עם זאת, מרישומים של עורך ההזמנה לדין בכתב האישום עולה כי ברכב היו 12 נוסעים, לנהג לא היה אישור על רישיון D או D1, הוא נהג באוטובוס ציבורי להסעה מיוחדת אשר מצריך רישיון מסוג זה ובבדיקה שערך מול הבוחנים וגם מול משרד התחבורה התברר לו כי אין רישיון מתאים לנהיגה על רכב זה.

כמו כן, נרשם כי המשיב טען כי ביקשו לשנות את סוג הרכב אך לא היה לו אישור בתוקף.

בטופס שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב מסר המשיב :"התחלתי לעשות את זה להחליף לפרטי מהחברה הגענו למצב שרצינו להחליף דווקא יצא שיש עיכול ונסעתי עליו פעם שניה בסהכ".

מכל הנתונים הנ"ל עולה כי יש ראיות לכאורה לביצוע עבירה עם פוטנציאל הרשעה.

בנוגע למסוכנות אומר מיד כי אין מדובר בבלתי מורשה שכלל אין לו רישיון נהיגה אלא לאדם שמחזיק ברישיון נהיגה תקף לסוגי רכב B, C, D3 . כאשר העדר רישיון D1 הוא קשור לשינוי יעוד של הרכב כפי שעולה מדברי התובעת, אשר כנראה לא ניתן לבצעו עקב עיקול לרכב.

המשיב נוהג משנת 2005 וצבר לחובתו 24 הרשעות קודמות, כולם מסוג ברירות משפט למעט אחד של מהירות. אין לחובתו הרשעה דומה.

על כן, מכל הנתונים הנ"ל לא מצאתי להיעתר לבקשה לפסול את המשיב עד תום ההליכים.