נעמן נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית

1. החלטה זו באה בהמשך להחלטה מיום 21.12.17 אשר דנה בטענת בזיון בית משפט. (להלן "ההחלטה").

2. לא אחזור על הנתונים העובדתיים המפורטים בפתח ההחלטה העומדים ברקע של תיק זה. אדגיש שתי נקודות מתוך ההחלטה –

א. בהתייחס לפסק הדין שניתן ביום 15.9.13 בת.א. 838/04 על ידי כב' השופטת הורוביץ (להלן "פסק הדין ") קבעתי כי חלוקה פנימית בין האחים איננה מעניינו של המנהל וכל עוד שטח המתחם כולו נשמר, התנגדות של אח אחד לגבי היקף שטחו או מיקומו הינה התנגדות שהיא חיצונית לפסק הדין שניתן, ואיננה מעניינו של פסק הדין. לכן קבעתי כי אין בהתנגדות מוריס כדי לאיין את תשריט 1.

ב. עוד קבעתי כי על מנת להגיש את תשריט 1 לאישור, יש לקבל התייחסות האח חיים ויורשי פ', שכן הם צדדים לפסק הדין. ניתנה שהות לב"כ מיכה להשיג התייחסות זו בתוך זמן שנקצב.

3. לאחר הארכות מועד ניתנה עמדת 10 אנשים שהזדהו בהודעה כ"יורשי פ'" וכן עמדת מר חיים נעמן.

4. ביום 13.2.18 ניתנה הודעת "יורשי פ'" ז"ל כי הם מסכימים לתשריט 1 למעט גריעת שטח של 235 מ"ר אשר פוגעת בתשתיות קיימות שהושקעו בהם כספים. כמו כן לטענתם קיימת חדירה גסה של מתחם מסחרי אל מתחם המגורים הפוגעת בהם.

אקדים ואציין כי אין בהתייחסות הנ"ל כדי למנוע הגשה של תשריט 1 לאישור הועדה מהטעמים הבאים :

א. לפי פסק הדין ניתן לחשב לפ' ז"ל שטח של 5.8 דונם מתוך המתחם כולו שהוא עצמו הוגדל בשטח של 590 מ"ר. (ראו ס' 3.2 להחלטה). בתשריט 1 שטחה של פ' אף גדול יותר (כ-6.68 דונם). לכן אין מקום לדבר על "גריעה של שטח".

ב. ממילא התחשבנות בין אישית בין האחים בתוך המתחם, אין לראותה כחלק מחייב בפסק הדין אשר דן במתחם כולו, שאף הוגדל בפסק הדין.

ג. התשתיות הקיימות מעבר למגרשי המגורים, אם מצויות מחוץ למתחם א' שהוגדר בפסק הדין - אינן רלוונטיות, שכן אינן פטורות מהריסה ופינוי.

ד. התכנון המסחרי איננו בתוך המתחם שהוגדר בפסק הדין אלא גובל בו. ליורשי פ' לא יכולה להיות שליטה על שטחים שאין להם זכות בם.