אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> Muhus Brahane נ' משה נאמן ניקיון (ב.ה.) בע"מ ואח'

Muhus Brahane נ' משה נאמן ניקיון (ב.ה.) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/01/2018 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
707-07-16
28/12/2017
בפני השופטת:
חופית גרשון-יזרעאלי

- נגד -
התובע:
Muhus Brahane
עו"ד אברהם סרוסי
הנתבעים:
1. משה נאמן ניקיון (ב.ה.) בע"מ
2. מרב - מזון כל בע"מ – ניתן פס"ד

פסק דין
 

 

לפנינו תביעה לתשלום זכויותיו הנטענות של התובע בגין תקופת עבודתו כעובד ניקיון שהוצב מטעם הנתבעת במרכול רשת "אושר עד" בבני ברק, ובגין סיומה.

רקע עובדתי וההליך המשפטי

  1. התובע הועסק כעובד ניקיון במרכול ברשת "אושר עד", ממועד השנוי במחלוקת בשנת 2013, ועד לחודש ספטמבר 2015. הפרטים הנוגעים להיקף עבודתו של התובע ולשכר ששולם לו שנויים במחלוקת.

     

  2. התביעה הופנתה במקור נגד שתי נתבעות, הנתבעת 1, היא החברה שהציבה את התובע בעבודתו ושילמה לו שכרו, והנתבעת 2, המפעילה את רשת המרכולים. במהלך ניהול ההליך הגיע התובע להסכמות עם הנתבעת 2 והתביעה נגדה נדחתה. פסק דין זה עוסק רק בעניינה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

     

  3. בכתב ההגנה שהוגש בתיק טענה הנתבעת, כי לא העסיקה את התובע, ואין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתובענה. לאחר מכן חזרה בה הנתבעת מעמדתה, הודתה כי העסיקה את התובע, אך טענה, בין היתר, כי תביעתו חסרת בסיס, נגועה בחוסר תום לב ונוגדת את תקנת הציבור.

     

  4. עם סיום עבודתו של התובע נמסרו לידיו חמש המחאות של הנתבעת, בסכום מצטבר של 25,000 ₪, על סך 5,000 ₪ כל אחת. ההמחאה הראשונה כובדה, ואילו יתר ההמחאות חוללו.

     

  5. עקב האופן החריג בו התנהלו ההליכים בתיק, מצאנו לתאר את עיקרם: לאחר שהתנהלו הליכים מקדמיים בתיק, הוגש ביום 18.6.17 תצהיר עדות ראשית מטעם התובע. תצהיר הנתבעת לא הוגש עד למועד ישיבת ההוכחות, ביום 30.11.17. בשל ספק בשאלה האם תצהיר התובע נמסר לידי הנתבעת בכתובתה, נדחה הדיון דחייה קצרה, ונקבע כי על הנתבעת להגיש תצהיריה עד ליום 17.12.17. בפועל, נסרק לתיק בית הדין תצהיר מר ברוך מאירסון, מטעם הנתבעת, רק בבוקר ישיבת ההוכחות, ביום 25.12.17. לטענת הנתבעת הגישה תצהיריה במועד שנקבע.

     

  6. בישיבת ההוכחות נחקר התובע, ובא כוחו ויתר על חקירת נציג הנתבעת. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה בתום הישיבה.

    טענות התובעת

    ואלו הן טענותיו העיקריות של התובע:

  7. התובע עבד מחודש מאי 2013 ועד ליום 1.11.15 בניקיון סניף בני ברק של מרכול "אושר עד". נציג הנתבעת, ניסן, שילם את שכרו של התובע. התובע לא קיבל תלושי שכר בתקופת עבודתו.

  8. הנתבעת לא הגישה את תצהיריה במועד ולכן אין לקבל את התצהיר מטעמה כחלק מחומר הראיות בתיק. הנתבעת שיקרה ביחס להעסקת התובע במהלך כל ההתדיינות בתיק. רק בישיבת ההוכחות התברר כי היא מודה בהעסקה מחודש דצמבר 2013. גם לתצהיר לא צורפו תלושי שכר, ויש לייחס לכך משקל ראייתי.

  9. התובע עבד שישה ימים בשבוע. מדי יום עבד 16 שעות וביום שישי עבד בערך 8 שעות. התובע לא עבד בשבת.

  10. התובע קיבל שכר גלובאלי. תחילה, משך 18 חודשים, השתכר 7,500 ₪ לחודש, ולאחר מכן השתכר סך 9,000 ₪ לחודש.

  11. התובע פוטר, לאחר שנציג הנתבעת ניסן אמר לו שהסתיימה ההתקשרות בין הנתבעות. עם סיום ההעסקה נמסרו לתובע 5 המחאות, על סך 5,000 ₪ כל אחת. רק ההמחאה הראשונה כובדה, ואילו יתר ההמחאות חוללו לאחר שהתובע ניסה להפקידן בבנק.

  12. לתובע לא שולמו פיצויי פיטורים, והוא זכאי לפיצויים בסך 11,635 ₪ ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

  13. התובע עבד שעות נוספות רבות מדי יום. כאשר שכרו החודשי עמד על סך 7,500 ₪, שולם לו שכר שעתי של 18 ₪. לאחר מכן שכרו השעתי היה 22 ₪ לשעה. התובע זכאי להפרשי שכר בסך 124,560 ₪.

  14. בגין תקופת עבודתו התובע זכאי לפדיון 30 ימי חופשה, בסך 6,005 ₪.

  15. לתובע לא שולמו דמי הבראה, והוא זכאי לדמי הבראה בסך 5,932 ₪.

  16. התובע זכאי למתנות לחג בסך 1,062 ₪.

  17. בהתאם לצו ההרחבה של ענף הניקיון, זכאי היה התובע להפרשות בשיעור 7.5% לקרן השתלמות מאוקטובר 2014, והוא זכאי לפיצוי חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 8,111 ₪.

  18. לא הופרשו עבור התובע הפרשות לפנסיה. התובע זכאי לפיצוי חלף הפרשות לפנסיה בסך 9,429 ₪.

  19. לא שולמו לתובע דמי נסיעה. התובע זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסל 7,380 ₪ בגין 30 חודשי עבודה.

  20. מן הסכומים להם זכאי התובע יש לנכות סך 5,000 ₪ ששולם לו עם סיום העסקתו. יצוין, כי בישיבת ההוכחות הודיע ב"כ התובע על מחיקת תביעה לדמי חגים, שנכללה במקור בכתב התביעה.

     

    טענות הנתבעת

    הנתבעת מכחישה את זכאות התובע לזכויות הנתבעות, מן הנימוקים העיקריים הבאים:

  21. תצהיר הנתבעת הוגש במועד, ואילו ב"כ התובע שלח את תצהיר התובע לכתובת שאינה קיימת.

  22. התובע החל לעבוד ביום 1.12.13 ולא כפי שהוא טוען. לכן, לחישוביו אין כל ערך. הנתבעת היא חברת ניקיון ולא חברת כוח אדם.

  23. התובע הודה בחקירתו כי אין לו מושג מה כתוב בתצהירו, שכן התצהיר לא תורגם לו, ולכן יש לדחות את התביעה.

  24. התובע קיבל בסיום עבודתו סך 25,000 ₪ ובכל זאת מיהר להגיש תביעה, עוד קודם למועד הפירעון של כל ההמחאות. העובדה כי התובע נטל את הכסף שנמסר לו מעידה על כך שזה הסכום לו הוא זכאי, 25,000 ₪, ולא יותר. התובע הוא אדם לא אמין, אשר הפריז בתקופת העסקתו ובתביעתו זו. התובע חתם על כתב סילוק וויתור בו הצהיר כי זכויותיו מוצו.

  25. התובע איבד את זכותו לתבוע פדיון חופשה.

  26. התובע לא זכאי לדמי נסיעות כי הוא מתגורר בקרבת מקום. מתוך טעות שולמו לתובע דמי נסיעות ביתר.

  27. התובע חמדן ורודף ממון. על התובע חל איסור לעבוד כשכיר במדינת ישראל. לכן, התביעה מנוגדת לתקנת הציבור ויש לדחותה.

    דיון והכרעה

  28. נקדים אחרית לראשית ונאמר כבר כעת, כי בנסיבות העניין מצאנו כי זכויותיו של התובע קופחו באופן בוטה, תוך התנערות מוחלטת מצד הנתבעת מחובותיה על פי דין, ונפרט.

     

  29. כאמור, בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי: "בין התובע לנתבעת לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק משכך ובמלוא הכבוד אין לביה"ד סמכות עניינית לדון בתובענה זאת". לעומת זאת, בתצהיר מטעם הנתבעת הפכה זו את עורה, ללא כל נימוק או הסבר אודות השינוי המוחלט בעמדתה, וטענה כי: "מדובר בהעסקה אותנטית על ידי חברת משה נאמן ניקיון (ב.ה.) בע"מ" (סעיף 45).

     

  30. משמע, תחילה התחמקה הנתבעת באופן מוחלט מכל חבות ורק בעיצומו של שלב הבאת הראיות התברר כי אין למעשה מחלוקת על העסקת התובע.

    אשר לראיות הצדדים:

  31. לא שוכנענו כי יש להוציא את תצהיר הנתבעת מן התיק. טענת הנתבעת כי התצהיר הוגש במועד ונסרק לתיק באיחור לא נסתרה, ומשכך יש לקבל את התצהיר. עם זאת, לתצהיר הנתבעת צורפו מסמכים בודדים בלבד, ואף לכך יש לייחס משקל. בפרט, לא צורפו תלושי השכר של התובע, אלא תלוש בודד מחודש ספטמבר 2015, של פיצויי פיטורים. כמו כן, לא צורפו כלל דיווחי נוכחות של התובע.

     

  32. שונים הדברים אשר לתצהיר התובע עצמו. לאור דבריו של התובע בחקירתו הנגדית, כי אינו דובר עברית והאמור בתצהיר, בשפה העברית, לא תורגם לו (עמוד 7 שורה 21- עמוד 8 שורה 5), אין לייחס כל משקל לאמור בתצהיר, אלא לעדותו של התובע לפנינו בלבד. טענות הצדדים יוכרעו על יסוד הראיות שהוצגו, בהתחשב בנטלי ההוכחה השונים.

    תקופת העבודה של התובע ושכרו

  33. אין חולק, כי התובע החל לעבוד בשנת 2013. הנתבעת טוענת כי עבודת התובע החלה ביום 1.12.13, וטענתה נתמכת בתלוש השכר היחיד שצורף לתצהיר מטעמה, כמו גם בטופס 101 שצורף לתצהיר, בו צוין תאריך תחילת עבודה 1.12.13.

     

  34. בעדותו של התובע לפנינו העיד, כי אינו זוכר בדיוק מתי החל לעבוד, אך היה זה בחודש מאי או בחודש יוני 2013 (עמוד 8 שורה 23). בנסיבות אלה, בהן התובע לא הציג ראיות אודות מועד תחילת עבודתו ועדותו בנושא הייתה מהוססת, לא הוכיח התובע את הטענה כי החל לעבוד קודם למועד לו טוענת הנתבעת.

     

  35. אשר למועד סיום העבודה, הודה התובע בעדותו לפנינו כי קיבל את תלוש השכר בגין חודש העבודה האחרון, הוא חודש ספטמבר 2015 (עמוד 9 שורות 6- 10).

     

  36. לאור האמור, תקופת העבודה שהוכחה היא מחודש דצמבר 2013 ועד לחודש ספטמבר 2015, 22 חודשים בסך הכול.

     

  37. אשר לשכר ששולם לתובע, הוא העיד כי בחודשים הראשונים שולם לו שכר חודשי גלובאלי בסך 7,500 ₪, שהועלה לאחר מכן לסך 9,000 ₪ לחודש (עמוד 11 שורה 21). עדות זו לא נסתרה, שכן בתצהיר הנתבעת לא הוזכר שיעור שכרו של התובע, וכאמור לא הוגשו תלושי שכר. התובע העיד עוד, כי בתקופת העבודה לא קיבל לידיו כלל תלושי שכר (עמוד 8 שורות 27- 28), ועדותו לא נסתרה.

     

  38. משכך, מתקבלת גרסת התובע בנוגע לשכר ששולם לו בתקופת העבודה. בנסיבות העניין, בהן הנתבעת נמנעה מהגשת תלושי השכר של התובע, מסמכים המצויים ברשותה ובשליטתה, יש לזקוף עובדה זו לחובתה. לצורך החישובים בפסק הדין, אנו קובעים כי במחצית הראשונה של תקופת העבודה, עד לחודש נובמבר 2014, שולם לתובע שכר חודשי גלובאלי בסך 7,500 ₪ (להלן: "התקופה הראשונה"), ולאחר מכן, משך 11 חודשים שולם לו שכר חודשי בסך 9,000 ₪ (להלן: "התקופה השנייה"). התובע עבד שישה ימים בשבוע, ולכן ערך יום עבודה בתקופה הראשונה 300 ₪ וערך יום בתקופה השנייה 360 ₪.

    פיצויי פיטורים

  39. לטענת התובע בכתב התביעה, פוטר מעבודתו על ידי ניסן, נציג הנתבעת. ניסן לא הובא לעדות, ולא הוברר תפקידו בנתבעת.

     

  40. בכתב ההגנה מטעם הנתבעת, כמו גם בתצהיר מטעמה, לא הובאה כל גרסה אודות נסיבות סיום עבודתו של התובע. עם זאת, תלוש השכר היחיד שצורף לתצהיר מלמד על תשלום פיצויי פיטורים לתובע. בנסיבות אלה, בהן הנתבעת למעשה לא הכחישה את הטענה לפיה התובע פוטר, לא הציגה כל גרסה עובדתית אחרת מטעמה, וצירפה מסמך המעיד על זכאות לפיצויי פיטורים, מתקבלת הטענה לפיה התובע סיים עבודתו בנסיבות בהן היה זכאי לפיצויי פיטורים.

     

  41. מעיון בתצהיר הנתבעת, הפוך בו והפוך בו, לא מצאנו כל התייחסות לשאלת ההמחאות שנמסרו לידיו של התובע עם סיום עבודתו, ולא כובדו. הנתבעת לא מסבירה מדוע לא כובדו ההמחאות, ומדוע לא שולמו לתובע הסכומים בדרך אחרת לאחר חילול ההמחאות, לרבות לאחר שהוגשה כבר התביעה בתיק זה ונוהלו ההליכים.

     

  42. לאור כל האמור, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 16,500 ₪ (לפי החישוב: 9,000 X 22/12). מאחר שהתובע תבע ברכיב זה סך 11,635 ₪, הוא זכאי למלוא סכום התביעה.

    כמו כן, בנסיבות בהן הנתבעת לא טענה כל טענת הגנה למול התביעה לפיצויי הלנה, וכאמור לא נימקה כלל מדוע לא כובדו ההמחאות שנמסרו לידי התובע עם סיום עבודתו, קמה לתובע זכות לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים, מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום בפועל.

    הפרשי שכר עבודה

  43. טוען התובע בתביעתו, כי הועסק משך שעות נוספות רבות מדי יום, ושולם לו שכר גלובאלי, חודשי, בהתעלם משעות העבודה הרבות. לפיכך, הוא עותר לתשלום הפרשי שכר עבודה. עם זאת, גרסתו של התובע אשר להיקף שעות העבודה לא נתמכה כלל בראיות. כאמור, לא ניתן לייחס כל משקל לתצהירו של התובע, שנחתם ללא שהתובע הבין את תוכנו. בעדותו של התובע לפנינו לא אמר התובע דבר אשר להיקף שעות העבודה. משכך, לא הונחה לפנינו בראיות כל גרסה מטעם התובע אודות שעות העבודה. אף הנתבעת לא הציגה, כאמור, דיווחי נוכחות של התובע. שמשכך, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי, לכאן או לכאן, בשאלה האם הועסק התובע בשעות נוספות.

     

  44. בהתאם לפסיקתו העדכנית של בית הדין הארצי לעבודה, מקרה בו קיימת אי וודאות בשאלה האם הועסק עובד בשעות נוספות, אם לאו, יועבר נטל השכנוע למעסיק. כך, סוכמה לאחרונה ההלכה הפסוקה בע"ע (ארצי) 27280-06-16 לנקרי- אינופרו (31.10.17), בהאי לישנא:

    "נציין כי בהתאם לאמור בעע (ארצי) 47715-09-14  עוזי ריעני - אליאסי שיווק בע"מ (29.3.17) (להלן: ענין ריעני) יש להבחין בין מקרה בו קיימת אי וודאות לגבי עצם התקיימות התנאי בדבר עבודה בשעות נוספות (המצב השלישי) לבין מקרה בו נקבע ממצא בדבר העדר עבודה בשעות נוספות, וזאת בשים לב למארג הראייתי לרבות התרשמות מעדות העובד (המצב הרביעי). מעיון בהנמקתו של בית הדין נראה בית הדין קמא לא קבע ממצא בדבר העדר עבודה בשעות נוספות (המקרה הרביעי), אלא בתנאי אי וודאות זקף לחובת מר לנקרי את הימנעותו מתמיכת טענותיו בדבר היקף השעות האמור בראיות או עדים. הנמקה זו אינה עולה עם משמעותו של תיקון 24. למעשה, במקרה בו "כפות המאזניים בתום ההליך השיפוטי נותרו מעויינות בנוגע לשאלת התקיימות התנאי, קרי העבודה בשעות נוספות. משמעות הדבר היא כי ההסתברות שהעובד עבד שעות נוספות שקולה להסתברות שלא עבד בהן. בתנאי אי וודאות אלה תוכרע שאלת אחריות המעביד וזכאות העובד על סמך חלוקת נטלי השכנוע. משמעות הדבר היא כי סיווגה של החזקה כמעבירה את נטל השכנוע, ולא רק את נטל הבאת הראיה, יביא להחלת תוצאותיה, קרי המעסיק יחויב "בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על חמש עשרה שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות" (מתוך ענין ריעני). לפיכך, בענייננו אנו מצויים בגדרי המצב השלישי, שבו קיימת אי וודאות לגבי עצם התקיימות התנאי בדבר עבודה בשעות נוספות, ונטל השכנוע רובץ על המעסיקה".

     

  45. וביישום לענייננו, מאחר שהנתבעת לא הציגה ראיות כלשהן אודות היקף שעות העבודה של התובע, לא הציגה תלושי שכר ולא הביאה כל ראיה לסתור את טענות התובע כי לא ניתנו לו תלושי שכר בתקופת העבודה, חלה הוראת סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ולפיה:

    "26ב (א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו;

    בסעיף זה - "גמול שעות נוספות", "גמול עבודה במנוחה שבועית" - כמשמעותם בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;

    "פנקס שעות עבודה" - פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

    (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות.

    (ג) בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת".

     

  46. לפיכך, זכאי התובע לתמורה בגין 60 שעות נוספות מדי חודש, משך 22 חודשים. בחישוב משוער, בגין התקופה הראשונה זכאי התובע לשכר בסך 30,937.5 ₪ (660 שעות, לפי ערך שעה של 37.5 ₪, כפול 125%) בגין התקופה השנייה זכאי התובע לשכר בסך 37,125 ₪ (660 שעות, לפי ערך שעה של 45 ₪, כפול 125%).

     

  47. בסך הכול, זכאי התובע להפרשי שכר עבודה בסך 68,063 ₪. לאור העובדה כי מדובר בחישוב על דרך האומדנה, המתבסס על נטלי ראייה והוכחה, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה בגין רכיב זה.

    פדיון חופשה

  48. הנטל בעניין רכיב התביעה לפדיון חופשה מונח על כתפי הנתבעת. הנתבעת לא הגישה פנקס חופשה, לא הציגה דיווחי נוכחות ותלושי שכר ואף לא טענה כי התובע שהה בחופשות במהלך עבודתו.

     

  49. יובהר, כי אין יסוד לטענות הנתבעת לפיהן לתובע לא עומדת זכות לפדיון ימי חופשה שלא נוצלו בתקופת העבודה. בנסיבות אלה, מתקבלת התביעה לתשלום פדיון חופשה.

     

  50. בהתאם לתקופת ההעסקה, התובע, שלא נסתרה טענתו כי הועסק 6 ימים בשבוע, היה זכאי לפדיון 22 ימי חופשה בגין 22 חודשי עבודה. לפיכך, זכאי התובע לפדיון חופשה בסך 3,300 ₪ בגין התקופה הראשונה ולפדיון בסך 3,960 ₪ בגין התקופה השנייה. לאור העובדה שהתובע תבע ברכיב זה סך 6,005 ₪, מתקבלת התביעה לפדיון חופשה בסכום זה.

    דמי הבראה

  51. אף בהקשר זה, על הנתבעת הנטל להוכיח כי שולמו לתובע דמי הבראה בתקופת העבודה. הנתבעת לא טענה ולא הגישה דבר הנוגע לתשלום דמי הבראה.

     

  52. אין חולק, כי הנתבעת היא חברת ניקיון (סעיף 22 לתצהיר מר מאירסון). בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון תשי"ז- 1957 (להלן: "צו ההרחבה"), שחל על מרבית תקופת ההעסקה של התובע, הוא היה זכאי ל- 13 ימי הבראה בקירוב בגין 22 חודשי עבודה (7 ימים לשנה), לפי ערך של 423 ₪ ליום. לפיכך זכאי התובע לדמי הבראה בסך 5,499 ₪.

    מתנות לחג

  53. בהתאם לצו ההרחבה, זכאי היה התובע החל מיום 1.3.14 לשי לחג לרגל ראש השנה וחג הפסח, בסך 212.5 ₪ לכל חג, (מוצמד למדד). אין חולק על כך שהתובע לא קיבל שי לחג.

     

  54. מיום 1.3.14 ועד לחודש ספטמבר 2015 חל פעמיים ראש השנה, ופעמיים חל חג הפסח. משכך, זכאי התובע לפיצוי בגין שי לחג, בסך 850 ₪ (212.5 X4 ).

    הפרשות לקרן השתלמות ולקרן פנסיה

  55. אין חולק, כי לא הופרשו עבור התובע הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. בהתאם לצו ההרחבה, זכאי היה התובע החל מיום 1.10.14 להפרשות לקרן השתלמות בשיעור 7.5% (חלק מעסיק).

    כן זכאי היה התובע להפרשות לפנסיה, לתגמולים, בשיעור 7% משכרו מיום 1.3.14 ועד ליום 1.7.15, ובגין החודשים יולי עד ספטמבר 2015 היה זכאי להפרשות בשיעור 7.5% משכרו. קודם לכן, בהתאם לצו ההרחבה משנת 1979, הייתה זכאות להפרשות בשיעור 5% מן השכר.

     

  56. לפיכך, זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשות לקרן השתלמות עבור 11 חודשים, בסך 7,425 ₪ (לפי שכר חודשי בסך 9,000 ₪).

     

  57. עוד זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשות לפנסיה, כדלהלן:

    בגין החודשים דצמבר 2013 עד פברואר 2014, סך 1,125 ₪ (5% משכר חודשי בסך 7,500 ₪, 3 חודשים); בגין החודשים מרץ 2014 עד אוקטובר 2014, סך 4,200 ₪ (7% משכר חודשי בסך 7,500 ₪, 8 חודשים); בגין החודשים נובמבר 2014 עד יוני 2016, סך 5,040 ₪ (7% משכר חודשי בסך 9,000 ₪, 8 חודשים);בגין החודשים יולי עד ספטמבר 2015 סך 2,025 ₪ (7.5% משכר חודשי בסך 9,000 ₪, 3 חודשים).

    מאחר שהתובע עתר לתשלום סך 9,429 ₪ ברכיב זה, ישולם לו סכום התביעה במלואו.

    החזר הוצאות נסיעה

  58. בהתאם לעדותו של התובע, הוא התגורר בפרדס כץ (עמוד 11 שורה 3). התובע לא העיד היכן בבני ברק עבד, ואף לא העיד האם נזקק לשירותי תחבורה ציבורית ומה היה מחיר הנסיעה. לא הובאה כל ראיה להוצאות שהוציא התובע בפועל בגין נסיעות וכל שאמר בחקירתו הנגדית, הנוגע לסוגית הנסיעות לעבודה, הוא כי ביתו היה מרוחק ממקום העבודה כ- 20 דקות בהליכה רגלית (עמוד 11 שורות 4- 5).

     

  59. בנסיבות אלה, לא הונחה תשתית ראייתית מינימאלית לתביעה לדמי נסיעות. התביעה לדמי נסיעות נדחית.

    סיכום

  60. סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת ברובה. הנתבעת תשלם לתובע את התשלומים הבאים:

    • פיצויי פיטורים בסך סך 11,635 ₪, בצירוף פיצויי הלנה מלאים מיום 1.10.18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

      • הפרשי שכר עבודה בסך 68,063 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

      • פדיון חופשה בסך 6,005 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

      • דמי הבראה בסך 5,499 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

      • פיצוי בגין שי לחג, בסך 850 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

      • פיצוי חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 7,425 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

      • פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בסך 9,429 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

         

  61. מסכום זה יש לנכות סך 5,000 ₪ ששולמו לתובע עם סיום עבודתו, וכן כל סכום שהתקבל מאת הנתבעת 2, ככל שהתקבל.

     

  62. כמו כן, ובנסיבות העניין, תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד התובע בסך 10,000 ₪. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום שהנתבעת תקבל לידיה את פסק הדין.

     

     

    ניתן היום, י' טבת תשע"ח, (28 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    תמונה 4

     

     

    תמונה 3

     

     

    תמונה 2

     

    גב' שוש ברוך,

    נציגת ציבור עובדים

     

    חופית גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד

     

    מר משה רוזנבלום,

    נציג ציבור מעסיקים

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ