בן עמי נ' שופמיינד בע"מ

1.לפניי תביעה על סך 12,300 ש"ח שעילתה עיסקה לרכישת כיריים שבוטלה על-ידי הנתבעת.

2.הנתבעת מפעילה את אתר "וואלה שופס". ביום 23.3.2017 רכש התובע באתר כיריים עבור 1,012 ש"ח. באותו היום התקשר נציג הנתבעת לתובע כדי לתאם מועד לאספקת המוצר. אלא שלמחרת התקשר נציג הנתבעת לתובע פעם נוספת ומסר לו שנפלה בידי הנתבעת "טעות קולמוס", שכן מחיר הכיריים היה אמור להיות 2,100 ש"ח. לטענת אותו נציג התקלה נגרמה בשל טעות הקלדה. הנתבעת ביטלה את העיסקה. לדברי התובע הוא היה זקוק לכיריים בדחיפות, ועל כן הוא רכש כיריים אחרות ביום ראשון.

3.התובע טוען כי אין בסיס לטענה בדבר טעות הקולמוס, שכן המחירים של הכיריים באותו האתר בעבר היו נמוכים מ-2,100 ש"ח. עוד קובל התובע על כך שהוצע לו "פיצוי" לא הוגן, והוא לרכוש את המוצר בהנחה עבור סכום של 1,850 ש"ח, שהרי המוצר ממילא נמכר בעבר באתר במחיר נמוך מכך. בכתב התביעה נתבעים ההפרש בין מחיר השוק של המוצר לבין מחירו בעסקה שעשה התובע (לטענת התובע, מדובר בהפרש של 800 ש"ח), פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד זמן בסך 1,500 ש"ח, וכן פיצויים לדוגמה בשיעור 10,000 ש"ח.

4.הנתבעת, מנגד, טוענת כי פעלה כדין כשביטלה את העסקה לאור הטעות שאירעה. הנתבעת מוסיפה כי מדובר היה בטעות בולטת שהביאה להפחתה משמעותית במחיר המוצר.

5.דין התביעה להידחות. התרשמותי היא שאכן נפלה טעות בידי הנתבעת. המחיר שפורסם נופל בכמה מאות שקלים ממחירו של המוצר באתר בעבר, וכן ממחירו באתרים אחרים. להוכחת עניין זה הגישה הנתבעת תדפיס של מחירי המוצר במקומות שונים מתוך אתר "זאפ", ושם נע מחירו בין 1,867 ש"ח לבין 2,349 ש"ח (מוצג מ/4). הודע לתובע על הטעות שנפלה יום לאחר עשיית העסקה. בפרק זמן זה התובע לא שינה את מצבו לרעה ולא נגרמו לו נזקים כלשהם. על כן, לטעמי הנתבעת פעלה כדין שהודיעה על ביטול העסקה (וראו את המקרה הדומה בת"ק (פ"ת) 28461-01-16 פריינטה נ' טרוולייק בע"מ (4.1.2017) (להלן – עניין פריינטה), אף שיש להודות שבאותו עניין מדובר היה בטעות גדולה יותר מצידו של העוסק).

6.מן ההיבט המשפטי, הנתבעת כרתה את ההסכם בטעות. נוכח הפערים במחירים, התובע יכול היה לדעת שמדובר בטעות, וקמה לנתבעת זכות לבטל את החוזה (סעיף 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). התובע טען כי לא יכול היה לדעת שמדובר בטעות, שכן הנתבעת פרסמה באותה עת הנחות מפליגות על מוצריה, והצביע על כמה פרסומים שבאחד מהם נכתב שהנתבעת מעניקה הנחות של עד 70% ממחיר המוצר. התובע טוען כי על כן, סבר שגם הכיריים נמכרות בהנחה גדולה במסגרת אותו המבצע או במבצע דומה. אלא שנציג הנתבעת הסביר שהמבצעים אליהם הפנה התובע מתייחסים למוצרים ספציפיים ולא לכיריים הנדונות, כך שלא ניתן היה לסבור לגבי הכיריים שהמחיר שהופיע הוא הנכון. הסבר נציג הנתבעת בעניין זה מקובל עלי.

מכל מקום, אינני רואה הכרח להעמיק בשאלה אם התובע יכול או לא יכול היה לדעת כי מדובר בטעות. יש להודות שבענייננו הפער הוא של כמה מאות שקלים, ולא למשל פער של מאות אחוזים כפי שהיה בעניין פריינטה שהוזכר לעיל (אף שמנגד, גם לא מדובר בפער קטן, שכן לשיטת התובע עצמו הכיריים נמכרו בכמעט מחצית מערכם). זאת שכן כפי שנפסק, עמידה דווקנית על קיומו של הסכם שנפלה בו טעות עולה לכדי חוסר תום-לב שדי בו כדי להקים הצדקה לביטול החוזה (ראו, ע"א 5892/06 דואק נ' המועצה המקומית גדרה, פיסקאות 16-15 (19.05.2009); ת"א (שלום הרצ') 38937-11-15‏ בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אלימלך, פיסקה 18 (7.5.2017)). כאמור, כבר יום למחרת נוצר עם התובע קשר. לתובע לא נגרם נזק בשל ביטול העסקה. בנסיבות אלו, עמידת התובע על קיום העסקה על אף הטעות שנפלה בה נעשית בחוסר תום לב.

7.התובע הפנה לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן) ולתקנות על-פיו. להבנתי, כוונת התובע היא לסעיף 17ב(ד) לחוק הגנת הצרכן שלפיו "המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור". כן יש לציין בהקשר זה את תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), תשנ"א-1991 (להלן – תקנות הגנת הצרכן), שבהן נקבעה הוראה דומה (תקנה 4 לתקנות אלו: "היתה אי התאמה בין המחיר המוצג על התוית, השלט או המצרך, ובין המחיר בקופת העסק, ישלם הצרכן את המחיר הנמוך מביניהם..."). אינני סבור שיש בהוראות אלו כדי לסייע לתובע.

8.ראשית, ספק בעיני אם להוראות האמורות תחולה במכירה מקוונת. ההוראות הנזכרות בחוק הגנת הצרכן ובתקנות מכוחו עוסקות בדרך סימון מוצרים. סעיף 17ב לחוק מורה שיש להציג את מחירי הטובין "על גביהם או על גבי אריזתם". תקנות הגנת הצרכן עוסקות בטובין מסוגים ספציפיים המנויים בתוספת לתקנות (כגון סוגי מזון שונים, מצרכים בתפזורת ועוד). בתקנות מופיעות דרכי סימון שונות, כגון הצבת שלט, הצמדת תוית למדף שעליו מונחים המוצרים וכדומה. בנסיבות אלו, ספק בעיני אם הוראות אלו שבהן הורה המחוקק על דרכי סימון מוצרים "בעולם הממשי", חלות על מכירת טובין באינטרנט.