מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים

1. לפניי בקשה למתן צווים זמנים, לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון) בצירוף סעיף 36ו(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973(להלן – פקודת הסמים), בנוגע לרכוש, שיפורט להלן, אשר חילוטו התבקש בגדר כתב האישום שהוגש נגד המשיבה (בת"פ 790-02-171), חברה קדישא של עדת הבוכרים בירושלים (להלן – המשיבה).

רקע דיוני ועובדתי:

2.ביום 1.2.2017, הוגש כתב-אישום נגד המשיבה, המייחס לה עבירות של קבלת דבר במִרמה בנסיבות מחמירות בהיקף של כ-6.8 מיליון ₪ ועבירות של הלבנת הון בהיקף של כ-17.5 מיליון ש"ח.

3.על-פי המתואר בכתב-האישום, המשיבה הִנה עמותה הרשומה ברשם העמותות, אשר מחזיקה ברישיון קבורה מטעם משרד הדתות, המתחדש כל שנתיים, ובמסגרתו הותר לה להפעיל שירותי קבורה בבית-העלמין "הר המנוחות" בירושלים ובכלל זה למכור חלקות קבר בחיים. המחוקק, בסעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודים [נוסח משולב], תשל"א-1971 (להלן – חוק שירותי דת), הגביל את תעריפי מכירת חלקת קבר בחיים, בשיעורים שונים, ולפי מדרג מסוים, בסכום הנע בין 9,852 ש"ח לבין 18,698 ש"ח, נכון לשנים 2014-2008. כמו כן, בהתאם לחוק הותר למשיבה לעשות שימוש בתמורה הכספית עבור רכישת קבר בחיים אך ורק לצורך פיתוח חלקות הקבר.

4.למרות האמור, גבתה המשיבה במִרמה, ב-515 אירועים, סכומי כסף משמעותיים עבור רכישת חלקות קבר בחיים, מעבר לסכום המקסימאלי המעוגן בחוק שירותי דת, כאשר לחלק מהרוכשים הוצג מצג שווא לפיו הסכום נדרש לתשלום עבור רכישת קבר בחיים וחלקם הוצגה דרישה לתרומה כחלק אינטגרלי מעלות רכישת הקבר. המשיבה רשמה בספריה את העִסקה כרכישת קבר בחיים לצד קבלת תרומה והנפיקה, לעיתים קבלה אחת עבור רכישת חלקת קבר בחיים ולעיתים שתי קבלות עבור רכישת הקבר ועבור מתן תרומה. במהלך ביצוע העבירות המתוארות, קיבלה המשיבה במִרמה, כנטען בכתב-האישום, סך של 6,776,171 ש"ח, המהווה "רכוש אסור", כהגדרתו בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון.

5.המשיבה, במטרה להסוות את מקורו של הרכוש האסור ואת זהות בעלי הזכויות בו, וכן לאפשר שימוש בו, סיווגה את הרכוש האסור בספריה ככספים שנתקבלו כתרומה והפקידה אותו בחשבונות הבנק שבבעלותה, בכך המשיבה "ערבבה" את הרכוש האסור עם כספים שהתקבלו על-ידה כדין. זאת ועוד, המשיבה הפקידה את תקבולי המכירות וכספי התרומות באותם חשבונות בנק וזאת בניגוד לרישיון הקבורה, על-פיו יש לנהל את תקבולי רכישת חלקות הקבר ואת כספי התרומות בחשבונות בנק נפרדים. המשיבה טשטשה את היכולת להבחין בין כספים שקיבלה כדין עבור מכירת חלקות קבר לבין כספי התרומות שקיבלה כדין, וביניהם לבין הרכוש האסור.

6.במעשיה אלו פעלה המשיבה בכל הכספים שהופקדו בחשבונותיה בבנק, בסך כולל של כ- 17,786,854 ש"ח, כברכוש אסור לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון. במהלך התקופה ביצעה המשיבה, כנטען בכתב-האישום, פעולות ברכוש האסור בכך שהחזיקה, העבירה ושילמה באמצעות הכספים שקיבלה במִרמה, תוך ידיעה שקיבלה אותם שלא כדין, בהיקף של מעל 500,000 ש"ח בתוך שלושה חודשים. המשיבה ביצעה את מעשי המִרמה בנסיבות מחמירות הבאות לידי ביטוי בניצול המעמד המיוחד שניתן לה ברישיון הקבורה ומתוקף היותה חברה קדישא היחידה של עדת הבוכרים בירושלים וכן בתדירות המעשים, היקפם, ובביצועם בשיטתיות ותחכום. בסיפא לכתב האישום התבקש בית המשפט להורות על חילוט רכוש לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון וכן לחילוט רכוש לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

7.לצד כתב-האישום, הוגשה הבקשה לסעדים זמניים ולפיו התבקש בית המשפט להורות על מתן צווים זמניים עד לתום ההליכים בנוגע לרכוש המפורט, להלן, שחילוטו מבוקש בכתב האישום.