פ"ל
בית משפט השלום ירושלים
|
1900-05-15
09/11/2015
|
בפני השופט:
נאיל מהנא
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד ניצן בלולו
|
הנאשם:
ישראל מאיר עו"ד אשרף חסן
|
גזר דין |
הנאשם הודה והורשע בשני כתבי אישום: האחד, בגין ארוע מיום 27.03.15 לפיו נהג הנאשם ברכב ללא רשיון נהיגה בתוקף, לא ציית לאור אדום שדלק ברמזור, ונכנס לצומת תוך גרימת הפרעה וסיכון לעוברי הדרך; והשני, בגין ארוע מיום 05.05.15 לפיו הנאשם נהג ברכב כאשר הוא בלתי מורשה, ללא שהיתה לו תעודת ביטוח בתוקף, כאשר הנוסע שישב לידו לא היה חגור, ומשסימן לו השוטר לעצור הוא נמלט מהשוטרים תוך שהוא נוסע בנסיעה פראית ומסכן עוברי דרך ורכבים שנסעו ממולו, כאשר השוטרים דולקים אחריו. משהגיע לצומת הוא עצר את רכבו ונמלט רגלית מהרכב. הנאשם נעצר רק בעקבות מרדף רגלי שביצעו השוטרים אחריו.
בשני האישומים הנ"ל יוחסו לנאשם העבירות הבאות: נהיגה ללא רשיון נהיגה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), אי ציות לאור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהיגה ברכב ללא ביטוח בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל-1970, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, נוסע לא חגור עבירה לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, אי ציות להוראת שוטר במדים עבירה על תקנה 23א(1) לתקנות התעבורה, נהיגה בקלות ראש עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, סיכון חיי אדם עבירה לפי סעיף 21(ב)(4) לתקנות התעבורה והפרעה וסיכון לתנועה בנסיבות מחמירות עבירה לפי תקנה 71(1) לתקנות התעבורה.
מפאת גילו של הנאשם, אשר במועד הרלבנטי לכתב האישום היה פחות מגיל 21, ולאור עמדתה העונשית של המאשימה, הוגש תסקיר שירות המבחן.
שירות המבחן סקר בתסקיר את קורות חייו של הנאשם, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם לקח אחריות למיוחס לו בכתב האישום, הביע חרטה על התנהלותו ומצא כי הליך המעצר וההליך המשפטי היוו בעבורו גורם מרתיע ומציב גבולות.
שירות המבחן העריך כי קיימים גורמי סיכון להישנות העבירה בעתיד, אולם לצד זה קבע כי מדובר בבחור צעיר ללא רקע פלילי אשר עובד כיום ומבטא רצון לניהול אורח חיים תקין, וכי הוא מביע מוטיבציה ונכונות להשתלב בהליך טיפולי מתאים במסגרת שירות המבחן. הנאשם אף הופנה לראיון לקבוצת "אור ירוק" אליה התקבל לאחר פגישה שנערכה עימו. כל אלו לדעת שירות המבחן מהווים להערכתו גורמי סיכוי למניעת הישנות עבריינות בעתיד.
לאחר סקירת כל האמור, שירות המבחן בא בהמלצה לשלב את הנאשם בצו שירות לתועלת הציבור והמליץ על ענישה חינוכית, מוחשית ומציבה גבולות בהיקף של 180 שעות, במסגרת "איחוד והצלה" בתפקיד של תקשורת באגף החוץ של המשרד. בנוסף, המליץ שירות המבחן על העמדתו של הנאשם בצו מבחן למשך שנה במהלכו ישתלב בקבוצה האמורה אשר מיועדת לנהגים שעברו עבירות נהיגה. כמו כן ציין שירות המבחן כי תיבחן בעניינו של הנאשם התערבות טיפולית נוספת לפי הצורך.
בנוסף, המליץ שירות המבחן על פסילת רשיונו של הנאשם ועל ענישה הרתעתית – מניעתית עבורו.
לבקשת ב"כ הנאשם נתבקש שירות המבחן לבחון את שאלת ביטול ההרשעה, אולם שירות המבחן קבע כי לאור חומרת העבירות ולאור החזרתיות שבביצוע עבירות תעבורה, אין הוא בא בהמלצה על ביטול ההרשעה.
הנאשם הביא לעדות אופי את מר אלי שמואל, אשר מכיר את הנאשם מאז שהיה ילד קטן. לטענתו, הוא לקח את הנאשם לחסותו וביקש לבחון כיצד הוא מתנהל לאחר שהייתו מחוץ לישיבה, את אופן פרנסתו, וכן דרכי התקדמותו בלימודים. לטענתו, הנאשם הינו אדם נורמטיבי בן למשפחה נורמטיבית, וכי העבירות המיוחסות לו אינן מאפיינות את התנהגותו.
בנוסף, אביו של הנאשם העיד עדות אופי לטובתו. לטענתו, הנאשם עשה טעות, הפנים את חומרת מעשיו מעומק ליבו, וכי שהייתו במעצר בית למשך 8 חודשים הביאה להפנמת המעשים החמורים שבוצעו על ידו.
ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם לפיהן הנאשם ברח משוטרים כאשר עבירת הקלות ראש המיוחסת לו בכתב האישום הינה ברף הגבוה. על אף שאין לנאשם עבר פלילי או תעבורתי, טוענת המאשימה כי מעצר הבית היווה פתרון זמני להרחקתו של הנאשם מהציבור או מהכביש, אך אין בו משום ענישה בגין המעשים המיוחסים לו בשני כתבי אישום.