רע"צ
בית משפט השלום נתניה
|
995-06-17
11/06/2017
|
בפני השופט:
אלי ברנד
|
- נגד - |
מבקש:
יהודה פיינזילבר עו"ד גלית כהן
|
משיבה:
ש. פישבין יעוץ חשבונאי וכלכלי בע"מ עו"ד איתי גריידי
|
החלטה |
בפני בקשת המבקש, הוא המערער בתיק העיקרי, לביטול ועיכוב הליכי ההוצל"פ המתנהלים נגדו עד להכרעה בערעור.
ביום 1.6.17 ניתן צו ארעי המורה על עיכוב הליכי מימוש העיקולים על נכסי המבקש עד להחלטה אחרת והבקשה הועברה לתגובת המשיבה אשר הוגשה ובעקבותיה הוגשה תשובת המבקש.
בתגובת המשיבה טיעון עובדתי ארוך ועל פיו עתירה לדחות את בקשת המבקש תוך חיובו בהוצאות "גדולות", אלא שהתגובה כלל אינה נתמכת בתצהיר מטעם המשיבה.
בית המשפט העליון קבע כבר כי – "הטעם לצירוף התצהיר אינו טכני בלבד, אלא הוא בעל משמעות ראייתית חשובה. חשיבותו של התצהיר בכך שהוא-הוא יוצר את התשתית העובדתית עליה נשענות בקשות בכתב בהליכים אזרחיים (השוו, ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד (4) 126, 130 (1980); רע"א 394/90 רנדלר נ' ציון, פ"ד מד (1) 702 (1990)). בלא תצהירים לתמיכה בבקשה, אין בידי בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ולהכריע בתיק" (ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.4.2013), ההדגשה שלי – א.ב.).
בנסיבות אלה, אין בפני למעשה טענות עובדתיות מטעם המשיבה ומאחר שתגובתה מבוססת כולה על הטיעון העובדתי הארוך המפורט בה, אין בפני למעשה תגובה מהותית מטעם המשיבה.
בנסיבות אלה, יש לדון בבקשה בשלב הנוכחי כבקשה בהעדר תגובה.
מאידך – "הלכה היא כי ביצוע פסק דין לא יעוכב אך בשל הגשת ערעור, למעט נסיבות חריגות (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 6884/09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ירדני [פורסם בנבו] (17.9.2009) להלן: עניין ירדני). הדברים אמורים ביתר שאת כאשר, כבענייננו, מתבקש עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, או אז רובץ על המבקש נטל מוגבר לשכנע, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי קיים חשש שמימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו, למשל, ע"א 3791/12 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' מרקעי תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (23.7.2012))." (ע"א 6137/12 עליזה בוקובזה - עזבון המנוח יונה בוקובזה ז"ל נ' בן פורת יוסף יבוא ושיווק בע"מ (27.1.2013)).
ברי כי אין בבקשת המבקש ובתשובתו כל בסיס לביטול הליכי ההוצל"פ טרם ניתנה החלטה בערעור לגופו – מהלך שהוא קיצוני וחריג אף יותר מעיכוב ביצוע פסק הדין, החריג כשלעצמו.
יש לציין כי בהנתן העובדה שמדובר בתיק הוצל"פ משנת 2010 ומאחר שהעיקולים הקיימים לא יוסרו באופן שלא תתאפשר הברחת נכסים, אזי גם הנזק שיגרם למשיבה בשל עיכוב הליכי ההוצל"פ אינו כה מהותי.
לאור האמור לעיל ועל מנת לאזן בין ההלכה הנוהגת, המקרה דנן ומחדלי המשיבה אני מורה כי עיכוב ביצוע הליכי המימוש, כאמור בהחלטתי מיום 1.6.17, יוותר על כנו עד לפסק הדין בערעור גופו או עד להחלטה אחרת, וזאת בכפוף להפקדת סכום של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט על ידי המבקש עד יום 18.6.17.
לא יופקד הסכום במועד האמור יפקע צו העיכוב ללא צורך בהחלטה נוספת.
עם הפקדת הסכום בקופת בית המשפט, ככל שיופקד, יעביר ב"כ המבקש את אישור ההפקדה אל ב"כ המשיבה.
במקביל יגיב ב"כ המשיבה לערעור גופו תוך 20 יום.
המנ"ת תקבע מועד דיון במעמד הצדדים וב"כ.