מדינת ישראל נ' פאלוך אהרן פישל

לפי סעיף 182 לחסד"פ, אני מודיעה, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו כי ביום 07/09/2015 בשעה 17:20 ברחוב ירושלים 55,

בני -ברק, נהג ברכבו ועבר משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצדו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

ביום 25/01/2017 כפר הנאשם באמצעות באת כוחו, כשאמר שבמקום יש קו הפרדה, אולם מדובר בקו קצר מאוד, משכך וכאשר יצא בנסיעה מן החנייה על מנת לבצע פרסה, השוטר אשר עמד מאחוריו טעה לחשוב כי הוא ביצע את הפרסה על גבי קו ההפרדה, כאשר בעצם הנאשם ביצע את פניית הפרסה בהמשכו של הקו שם מותר הדבר (עמ' 2 ש' 7 עד 9).

התיק נקבע לשמיעת הוכחות.

פרשת התביעה:

מטעם המאשימה העיד עד תביעה 1 – רס"ב חלבי יוסף, אשר רשם דו"ח ברירת משפט – ת/1 וכן ערך בהמשך לכך מזכר מאותו היום – ת/2.

בחקירתו הראשית אמר, כי ראה את הנאשם נוסע על רחוב ירושלים פינת אהרונסון וכן אמר כי לא ציין בדו"ח, אולם כשראה זאת היה בנקודת המשטרה הקרובה למקום, כאשר המרחק ממקום העבירה היה כ 30-40 מטר (עמ' 3 -4, ש' 18 – 19 ו- 1 – 2, בהתאמה).

בחקירתו הנגדית, מזהה את המקום על פי התמונה שהוצגה לו על ידי ההגנה וממקם את עצמו קצת מאחורי מקום הצלם שצילם את התמונה – נ/1, (עמ' 4 ש' 5-8).

עוד מציין על פי תמונה שהוצגה לו, כי הנאשם ביצע על פי הדו"ח ת/1 את העבירה מול בית 55, אולם על פי התמונה הוא רואה כי רק מחצית מן הבניין שהנו בית מס' 55 הוא קו הפרדה רצוף וחלקו האחר מצוי מול הכביש שם מסומן קו מקווקו – נ/2, (עמ' 4 ש' 9 עד 12).

העד איננו יודע להצביע מהיכן יצא הנאשם לנהיגה, אולם מציין כי הוא עשה פרסה על קו ההפרדה, כאשר הוא נוהג מכיוון המספרים הקטנים לכיוון המספרים הגדולים, המצוינים על גבי הבניינים ברחוב.