עמינדב ברוש נ' ערן כליפה אוזן

1.בפני בקשה שהגיש הנתבע, עמינדב ברוש (להלן: "הנתבע" או "המבקש"), להורות על דחיית התובענה שהגיש נגדו התובע, ערן אוזן כלפיה (להלן: "התובע" או "המשיב"), על הסף, בהעדר סמכות עניינית, או לחילופין - על העברתה לבית משפט מוסמך.

2.בתביעתו עתר התובע להצהיר כי שלושה הסכמים במסגרתם רכש מהנתבע זכויות חכירה לדורות בקרקע ברמת השרון הינם תקפים, ויש להורות על אכיפתם. יצוין, כי השטח נשוא הדיון רשום בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, וכי על אף שהחזקה בשטחים נמסרה לתובע, עליהם הוא הקים משתלה וכן מיזם חקלאי משותף עם הנתבע - הרישום על שמו טרם הושלם. הנתבע הגיש תביעה שכנגד, הן תביעה כספית ע"ס 3,000,000 ₪, וכן עתירה לסילוק יד, ופירוק שותפות. בין הצדדים מתנהלים גם הליכים משפטיים נוספים (תביעה לפינוי הנתבע, וכן תביעות כספיות).

3.יצוין, כי עד כה התקיימו בתיק מספר דיונים, הוגשו תצהירים בתביעה העיקרית, שהוגשו במסגרת המרצת הפתיחה והתגובה, הוגשו בימים אלה תצהירים משלימים, וכן תצהירי התובע שכנגד בתביעה שכנגד.

4.בדיון האחרון שהתקיים ביום 10.1.17, העלה ב"כ הנתבע, לראשונה, טענה של העדר סמכות עניינית, לטענתו, לאור פסיקה חדשה של בית המשפט העליון [רע"א 4890/15 אהרן אלוש נ' עיריית טבריה (פורסם בנבו, 31.12.15); רע"א 1924/16 אבו ג'אנם נ' נכסי רמלה 3 בע"מ (פורסם בנבו, 20.4.16); וכן רע"א 9890/16 חבוט נ' תייר (פורסם בנבו, 13.2.17) שניתן לאחרונה], מאחר ובענייננו הסעד הנדרש בתביעה העיקרית מתייחס לזכויות שהן לטענתו זכויות אובליגטוריות שנרכשו בתמורה לסך של 105,000 $, ולא לזכויות קנייניות, הרי שלא מדובר ב"עניין שבמקרקעין" שבסמכות בית המשפט המחוזי, אלא שהסמכות העניינית נקבעת לפי שווי העיסקה, ועל כן הסמכות היא לבימ"ש השלום.

מנגד, טוען התובע, כי הסמכות העניינית נקבעת בהתאם לסעד המבוקש, ובעניינו משהסעד המבוקש הוא אכיפת הסכם מכר לזכויות חכירה במקרקעין, הרי שהסמכות היא לבית המשפט המחוזי.

ד י ו ן

5.הלכה היא כי ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית נעשית על פי מבחן הסעד, במסגרתו נבחן הסעד כפי שנתבקש בכתב התביעה, תהא עילת התביעה אשר תהא (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד ל"א(3)561 (1997)].

6.בענייני מקרקעין קובע סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), כדלקמן:

"51(א)בית משפט שלום ידון באלה:

...

(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין... אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;".