ה"פ 706-08-15 ים ואח' נ' מכבסת מפרץ הים האדום אילת בע"מ

המבקשת 1 היא החייבת בתיק הוצל"פ 23-00995-06-8 בלשכת ההוצאה לפועל באילת. (להלן: תיק ההוצל"פ). המשיבה היא הזוכה בתיק ההוצל"פ.

נגד המבקשת 1 ננקטו הליכי הסגרה במסגרתם הוגשה על ידי היועמ"ש לממשלה עתירה להכריז עליה כבת הסגרה, בתיק 14955-11-13. במסגרת הליכים אילו נדרשה המבקשת 1 להפקיד סכום של 200,000 ₪ לצורך שיחרורה ממעצר ולהבטחת התייצבותה. המבקשת 1 טוענת כי מאחר ולא היו בידיה סכומים אילו, היא קיבלה אותם מהמבקשים 2 ו- 3 (170,000 ₪ מהמבקש 2 ו- 30,000 ₪ מהמבקש 3).

במסגרת הליכי הוצל"פ שנקטה המשיבה בתיק ההוצל"פ הוטל עיקול על כספים מופקדים אילו. בהליך זה מבקשים המבקשים להורות על ביטול העיקול מחמת כך שאין מדובר בכספים של המבקשת 1 אלא בכספים של המבקשים 2 ו- 3 שאינם חייבים מאומה למשיבה. הבקשה היא איפוא למתן פסק דין הצהרתי שהכספים המופקדים הם של המבקשים 2 ו- 3 וממילא לבטל את העיקול. הבקשה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה וניתנה הוראה למשיבה להגיב. הצדדים הודיעו לבית המשפט שהם הגיעו להסכמה דיונית לפיה לא ישמעו ראיות בתיק והצדדים יגישו סיכומים וכך נעשה.

המבקשים טוענים כי משעה שהמשיבה ויתרה על חקירתם של המצהירים יש לקבל את האמור בהם כעובדות שהוכחו. מהתצהירים עולה כי הכספים המופקדים הופקדו על ידי בנה של המבקשת 1 והוא עצמו קיבל את הכספים מהמבקשים 2 ו- 3 . בטופס ההפקדה נכתב בפירוש שהמפקיד הוא בנה של המבקשת 1 ואף בטופס ההוראה להחזר הכספים (אם וכאשר יגיע המועד להחזרתם) נכתב שיש להחזירם לחשבון הבנק של בנה של המבקשת 1. משכך, ובהעדר חקירה על התצהירים יש לקבוע, לטענת המבקשים, שמדובר בכספים השייכים למבקשים 2 ו- 3 ולבטל את העיקול עליהם. המבקשים טוענים עוד כי לפי הפסיקה בש"פ 4972/07 פואז נ' מד"י כספים שמופקדים לתכלית מסויימת אמורים לשמש לתכלית זו בלבד ומשהוגשמה התכלית יש להשיב את הכספים. בנדון דנן, מדובר בכספי ערובה לצורך שיחרור ממעצר ועמידה בתנאי השחרור ומשתוגשם תכלית זו יש להשיבם ולא לעשות בהם כל שימוש אחר.

המשיבה טוענת כי אין די בתצהירים שצורפו לבקשה כדי להוכיח שמדובר בכספים של המבקשים 2 ו- 3 . עצם הגשת התצהירים והעדר חקירה עליהם לא מביאה למסקנה שהאמור בהם הוכח. כדי להוכיח שמדובר בכספים של המבקשים 2 ו- 3 היה צריך להראות שהכספים הוצאו מחשבונות הבנק שלהם ולהמציא ראיות על כך. הדבר לא נעשה ומשכך לא הוכח שמדובר בכספים של המבקשים 2 ו- 3 . הנטל להוכיח את הבעלות על הכספים מוטל על המבקשים והם לא עמדו בו. המשיבה טוענת עוד כי גם אם יתקבל האמור בתצהירים, העולה מהם הוא שהמבקשים 2 ו- 3 , ובוודאי הדברים נכונים לגבי המבקש 2, נתנו למבקשת את הכספים לצורך הוצאותיה ולא לצורך הפקדתם בבית המשפט. משניתנו הכספים למבקשת 1 לצורך הוצאותיה, טוענת המשיבה שהם הפכו להיות שלה, ומשכך, ניתן היה לעקל את הכספים. המשיבה טוענת עוד כי לא הגיוני שהמבקשים 2 ו- 3 ובמיוחד המבקש 2 נתן למשיבה סכומי כסף כה גבוהים מבלי שנערך ביניהם הסכם כלשהו בענין זה או בענין בעלותו על הכספים. העדר הסכם כזה מלמד שמדובר בטענה סתמית שלא הוכחה. לא זו בלבד אלא שאין גם הסבר מדוע הכספים הופקדו על ידי בנה של המבקשת 1 ולא על ידי המבקשים 2 ו- 3, אם אכן מדובר בכספים שלהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי הצדק עם המשיבה. אין די בתצהירים התומכים בהמרצת הפתיחה כדי להוכיח שמדובר בכספיהם של המבקשים. כדי להראות זאת היה על המבקשים להמציא גם אישורים על משיכת הכספים מחשבונותיהם והעברתם לצורך הפקדת הערובה, או למצער להסביר ולהמציא ראיות לגבי מקור הכספים והדרך בה נמסרו למבקשת 1. בנוסף לאמור, גם אם יתקבלו התצהירים, הרי שמדובר בסכומים שניתנו למבקשת 1 לצורך הוצאותיה ולא לצורך הפקדת הערובה כך שהמבקשים 2 ו- 3 הם לכל היותר נושים נוספים של המבקשת 1 בשל הכספים שנתנו לה לצורך הוצאותיה, ואולם, אין מדובר בכספים שלהם שניתנו לצורך הפקדתם כערובה. אילו היה מדובר בכספים של המבקשים 2 ו-3 מדוע היה צורך בהעברתם דרך בנה של המבקשת 1 ומדוע צויין חשבון הבנק של הבן כחשבון שאליו יש להחזיר את הכספים ולא חשבונם של המבקשים 2 ו- 3 ?

התוצאה היא שהמבקשים  לא הצליחו להוכיח שמדובר בכספים של המבקשים 2 ו-3 שניתנו לצורך הפקדת הערובה ומשכך יש לדחות את הבקשה להצהיר שמדובר בכספים שלהם, וממילא לבטל גם את עיכוב הכספים. אין בהחלטה זו כדי לקבוע מי זכאי לקבל את הכספים שהופקדו כערובה . ענין זה יש להשאיר לבית המשפט שבו הופקדו הכספים או לרשם ההוצל"פ, שישקלו בין היתר את טענות המבקשים הנובעות מההחלטה נשוא בש"פ 4972/07 פואז נ' מד"י, אך יש בהחלטה זו כדי לקבוע שהמבקשים לא הצליחו להוכיח שמדובר בכספי המבקשים 2 ו- 3 שהופקדו כערובה עבור המבקשת 1.

המבקשים ישלמו את הוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.