בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
23365-11-16
19/01/2017
|
בפני השופט:
ד"ר קובי ורדי
|
- נגד - |
המבקש:
שחר גרוסי עו"ד קובי קול
|
המשיבה:
עירית תל-אביב-יפו עו"ד שגב שביט
|
החלטה |
ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ז, 19 ינואר 2017, בהעדר הצדדים. 
-
בפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון (להלן: "הבקשה") במסגרת ערעור מנהלי שהגיש המבקש על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית (להלן: "הוועדה") מיום 12.4.16 (אשר הוארך המועד לתקיפתה בהתאם להחלטת ועדת הערר מיום 28.9.16), לדחות את עררו על הסף עקב איחור בהגשתו, של המבקש על החלטת מנהל הארנונה מיום 7.6.15, שהחליט לדחות את השגתו של המבקש ביחס לחיובו בארנונה בגין הנכסים ברחוב דרך בן צבי 100 תל אביב - יפו (להלן: "הנכסים"). לטענת המבקש בערעור הוא לא קיבל את ההחלטה לכתובת שמסר (לא בנכס לשם נשלחה ההחלטה) ולכן האיחור בהגשה. יש לציין כי האגרה שולמה ואין צורך לדון בבקשתו לפטור מאגרה.
-
בבקשה לפטור מערבון התבקש לפטור אותו מהפקדת העירבון כולו או חלקו היות ולטובת המשיבה כבר קיים עיקול על משאית שבבעלותו ועל חשבון הבנק שלו.
לטענת המבקש, הוא מצוי במצב כלכלי קשה כאשר הינו אדם קשה יום, נשוי ואב לשתי ילדות תאומות ונושא יחד עם רעייתו בתשלומי המשפחה, כאשר הוא עובד כשכיר בחברת "גרוסי מרדכי" ומשתכר כ- 5000 ₪, ורעייתו משתכרת כ-5800 ₪, ולשם כך נוטלים הלוואות מרובות כאשר כעת יתרת חשבונו עומדת על 4000 ₪ בעוד יתרת החשבון של רעייתו הינה בחוב של 4000 ₪. עוד טוען המבקש כי אין ביכולתו להיעזר באמו אשר גם היא במצב כלכלי קשה.
עוד טוען המבקש כי לצורך כיסוי החוב הוא ביקש למכור את המשאית שעוקלה על ידי המשיבה בשווי 100,000 ₪ אך אין ברשותו לעשות כן בשל העיקול, לפיכך ביצע עסקה לפני שנתיים במסגרתה הועברה המשאית תמורת 22,000 כאשר יתרת התמורה תשולם בהמשך.
לכן משעוקלה המשאית ע"י המשיבה די בכך לטעמו להבטחת הוצאות העיריה וניתן להסתפק בכך.
עוד טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים שכן מדובר בהחלטה לדחיית הערר על הסף בשל עיכוב בהגשתו כאשר עולה כי החלטות לא הוצאו לכתובתו של המבקש או כתובתו של בא כוחו אלא לכתובת הנכס וזאת לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעמו, ולפיכך נוצר העיכוב ולא היה מקום לדחות את הערר על הסף.
-
המשיבה מתנגדת לבקשה.
לעמדתה, המבקש אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה לקבלת פטור מהפקדת ערבון. כאשר כעולה מבקשתו לא עולה כי המבקש אינו יכול לעמוד בהפקדת העירבון שכן הוכח כי יתרת חשבונו היא בזכות, ולאור סיכויי ההליך ותכליתו של הערבון להבטחת יכולתה של המשיבה לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתה יש להעדיף את עניינה על זה של המבקש.
זאת כאשר סיכויי הערעור הינם קלושים שכן החלטת הוועדה הייתה עניינית ומנומקת וקבעה כי הערר אכן הוגש באיחור ודינו דחייה על הסף, כאשר היקף ההתערבות בהחלטות ועדת ערר הינו מצומצם ובית המשפט בערכאת הערעור אינו מחליף את שיקול דעתה של וועדת הערר.
דיון והכרעה
-
לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי ויש להעמיד את העירבון על סך של 3,000 ₪.
-
בקשה לפטור מהפקדת ערבון נבחנת על פי התקיימותם של שני תנאים מצטברים: המבקש אינו מסוגל לעמוד בתשלום הערבון, וההליך שהגיש מגלה עילה. בשל חשיבותו של הערבון בהבטחת נזקיו של הצד השני נדרשת עמידה ברף הוכחה גבוה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.2007); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 283–285 (2012)).
|
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת