בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
34731-08-14
21/12/2014
|
בפני השופטת:
גיליה רביד
|
| - נגד - |
מערערים:
1. אנדמריאם טקלה גבריהיווט
2. סמרה אנדמריאם טקלה
עו"ד אסף וייצן ואח'
|
משיבים:
1. מדינת ישראל
2. משרד הפנים-רשות האוכלוסין וההגירה פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
|
| פסק דין |
זהו ערעור מנהלי שהוגש על החלטה מיום 20.7.14 של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 (להלן: "בית הדין"), שבמסגרתה נדחה ערר שהגישו המערערים כנגד "הוראת שהייה" שהוצאה למערער 1 ביום 25.2.14 בהתאם לסעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד-1954 (להלן: "חוק ההסתננות").
במוקד הערעור עומדת טענתם של המערערים לפיה הוראת השהייה שהוצאה נגד מערער 1 לוקה בחוסר סבירות בהיותו אביו של מערער 2 ומשמורן שלו עד זמן לא רב לפני כן, כאשר הוראת השהייה תגרום לפירוד ביניהם ופירוק התא המשפחתי.
הרקע העובדתי הרלוונטי:
1.מערער 1, אזרח אריתריאה, הסתנן לישראל בשנת 2007 ואילו אשתו ושמונת ילדיו, ביניהם מערער 2, נותרו באריתריאה. עם הגיעו הוחלה לגביו מדיניות ההגנה הזמנית של "אי הרחקה" המוחלת לגבי אזרחי אריתריאה, ולאורך השנים הונפקו לו רישיונות שהייה ועבודה שחודשו מעת לעת.
2.מערער 2, יליד 1995 (או יליד 1994 כטענת המערערים), הסתנן לישראל בשנת 2011 בהיותו עדיין קטין ובהוראת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, הוא שוחרר לחזקתו של מערער 1 שעליו הוטלה החובה לדאוג לצרכיו עד לתאריך 15.6.13, מועד שבו הפך לבגיר על פי קביעת בית הדין.
3.בתאריך 25.2.14, בעת שמערער 1 התייצב במשרדי המשיב לצורך חידוש השהייה שלו, נערך לו תשאול שלאחריו הוצאה לו "הוראת שהיה" בהתאם לסעיף 32ד' לחוק ההסתננות, והוא נדרש להתייצב עד יום 3.4.14 במתקן השהייה "חולות".
4.בתגובה להוצאת הוראת השהייה, פנה מערער 1 באמצעות המוקד לפליטים ומהגרים בבקשה לבטל את הזימון, בטענה שבנו תלוי בו כלכלית ולא יצליח להתפרנס ללא תמיכתו, וכן, בטענה שלא נערך לו שימוע עובר להחלטה. משכך, הוא זומן להתייצב בשנית במשרדי המשיב כדי לשטוח את טענותיו. בתאריך 7.4.14, בעקבות הריאיון שנערך עמו, ניתנה החלטה להותיר את הוראת השהייה על כנה וכי עליו להתייצב כנדרש במתקן השהייה חולות, שם הוא שוהה עד היום.
5.בתאריך 13.4.14, הגישו המערערים עתירה מנהלית לבית משפט זה (עת"ם 25284-04-14) שבה עתרו לבטל את הוראת השהייה, בין היתר לנוכח טענות שהועלו בדבר מצבו הבריאותי של מערער 2. בעקבות טענות נוספות אלה, נערך למערער 1 ראיון נוסף במשרדי המשיב, בנוכחות באת כוחו, ובתאריך 12.5.14, ניתנה החלטה מחודשת להשאיר את הוראת השהייה על כנה. עתירה מנהלית זו (לאחר שתוקנה) הועברה לטיפול בית הדין לעררים אשר לו הוקנתה החל מחודש יוני 2014 הסמכות לדון בעררים על החלטות המשיב.
החלטת בית הדין (תמצית העיקר):
6.בהחלטה ארוכה ומנומקת, דחה בית הדין את טענות המערערים, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, כדלקמן: