פל"א
בית משפט השלום עכו
|
303-02-16
21/12/2016
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
חמזה אבו אל היג'א
|
| גזר דין |
בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
מתברר כי ביום 20.10.15 נפסל רשיונו של הנאשם לתקופה של שבעה חודשים, בניכוי חודש אחד של פסילה מנהלית, בנוכחותו, בגין עבירה קודמת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג באופנוע ביום 1.2.16.
מלכתחילה הודיעו הצדדים על הסדר, אולם בהמשך החליף הנאשם את סנגורו, ובסופו של דבר לא הוצג ההסדר בפני, אלא שבאי-כוח הצדדים טענו לעניין העונש הראוי "באופן חופשי".
ב"כ המאשימה ציינה כי לחובת הנאשם מאסר מותנה בגין העבירה הקודמת וביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והפעלת התחייבות כספית מגזר הדין הקודם.
הסניגור טען כי ניתן להסתפק בהפעלת עונש המאסר המותנה, בלא תקופת מאסר נוספת, וזאת לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, התומך ומפרנס את משפחתו, לרבות אביו הנכה (אשר נכח בדיון), להסתפק בפסילה לתקופה של עשרה חודשים, ולהקל בהטלת הקנס.
כבר אמר בית המשפט העליון:
"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.
ובמקום אחר נאמר:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.
ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רשיון הנהיגה כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.