חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמ"נ 35233-04-16 ריבלין ואח' נ' משרד הפנים/מינהל האוכלוסין

: | גרסת הדפסה
עמ"נ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
35233-04-16
24.5.2016
בפני השופט:
ד"ר קובי ורדי

- נגד -
המבקשים:
1. אנדריי ריבלין
2. ו.ט.

עו"ד דנה לוינסון
עו"ד משה שאול 		המשיב:
משרד הפנים/מינהל האוכלוסין
עו"ד עדי אברונין
החלטה
 

 

לפני בקשה לסעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 1176-16 (כבוד הדיינת באפי תם) מיום 13.4.2016, בו נדחה עררם של המבקשים ונקבע כי על המבקשת 2 (להלן – "המבקשת") לצאת את הארץ, ובבוא העת יהיה רשאי המבקש 1 (להלן – "המבקש") להגיש בקשה להזמנתה כבת זוג, וזו תבחן בהתאם לנהלי המשיב. עוד נקבע בפסק הדין כי המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪, ביחד ולחוד (נספח "א" להודעת הערעור).

תמצית העובדות

  1. כעולה מפסק דינו של בית הדין לעררים, המבקשים מקיימים ביניהם קשר זוגי מכוחו הם מבקשים להסדיר את מעמדה של המבקשת, אזרחית רוסיה ילידת 12.1.1999, בישראל. בפסק הדין נכתב כי מערכת היחסים בין המבקשים החלה עוד בשנת 2012.

  2. ביום 25.1.2015 נכנסה המבקשת לישראל, ובעת כניסתה טענה כי הגיעה לישראל למטרת עבודה כדוגמנית. בהמשך לכך, הונפק למבקשת אשרה מסוג ב/2 שתוקפה עד ליום 25.2.2015.

  3. ביום 26.2.2015, מיד עם סיום תקופת האשרה שניתנה למבקשת, פנו המבקשים להסדרת מעמד מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן – "הנוהל"), כאשר המבקשת המשיכה לשהות מאז שלא כדין, ונקבע למבקשים תור להגשת הבקשה ביום 3.5.2015.

    כאשר התייצבו המבקשים בלשכת המשיב נמסר להם שלאור גילה של המבקשת, שהינה קטינה, לא ניתן להסדיר את מעמדה בישראל מכוח הנוהל. בהתאם לכך, פנו המבקשים בבקשה להאריך את שהותה של המבקשת בישראל מכוח אשרה מסוג ב/2 (נספח "א" לתגובת המשיב).

  4. ביום 4.5.2015 סרב המשיב לבקשת המבקשים להארכת אשרת הביקור בישראל (אשרה מסוג ב/2), וזאת בנימוק לפיו "מדובר בקטינה בת 16 שנכנסה לישראל עם הסכמת האם במטרה להינשא בישראל, דבר אשר אסור ע"פ החוק בישראל, מאחר ומדובר בקטינה" (נספח "ב" לתגובת המשיב). עוד צוין בהחלטה כי המבקשת שוהה בישראל באופן בלתי חוקי מאז יום 26.2.2015, והמבקשת נדרשה לצאת מישראל בתוך 14 יום.

    על החלטה זו הוגש ערר ביום 25.5.2015, אשר נמחק ביום 1.6.2015 לצורך מיצוי ההליך לפני המשיב (ערר (ת"א) 2086-15) (נספח "ג" לתגובת המשיב). עוד נקבע בהחלטה כי ככל ויפנו בערר פנימי לגורם המוסמך, לא יינקטו הליכי אכיפה נגד המבקשת עד להחלטה אחרת של המשיב.

  5. ביום 3.6.2015 הגישו המבקשים ערר פנימי כנגד החלטת המשיבה מיום 4.5.2015 וביום 23.12.2015 נדחה עררם הפנימי של המבקשים (נספחים "ד" ו-"ה" לתגובת המשיב).

  6. ביום 27.1.2016 הוגש הערר מושא בקשה זו.

    פסק דינו של בית הדין לעררים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>