תא"מ
בית משפט השלום נצרת
|
723-03-12
22/12/2016
|
בפני הרשם הבכיר:
ריאד קודסי
|
| - נגד - |
תובעים:
רשות השידור/ המשרד הראשי
|
נתבעים:
האני זועבי
|
| החלטה |
לפניי בקשה מטעם הנתבע לצירוף ראייה לסיכומיו.
הראייה הינה בקשה לביטול עיקול שהוגשה מטעם התובעת , בעקבות תשלום שביצע הנתבע , לטענתו לצורך ביטול העיקול. צו העיקול הינו מיום 3.11.00 והבקשה הוגשה ביום 24.4.02.
לטענת הנתבע צירוף המסמך הינו חיוני , לצורך הוכחת טענתו כי הוא שילם במשרדי התובעת, רק כדי לבטל עיקול שהוטל בחשבון הבנק שלו וכי מסמך זה הגיע לידיו לאחר הגשת הסיכומים ומיד בהגיעו אליו הגיש הוא בקשתו זו.
לעומתו , טענה התובעת בתגובתה כי המסמך חתום ביום 24.4.00 בעוד התשלום המדובר הינו מיום 9.9.03 ולכן המסמך אינו רלבנטי , במיוחד נוכח הגשתו בשלב שלאחר סיום הבאת ראיות מטעם הצדדים ולכן יש לדחות את הבקשה לצירוף הראייה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
כידוע, בתביעה המוגשת בהליך של סדר דין מהיר, מצווים בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם רשימה של כל המסמכים עליהם מסתמכים, כמו כן לצרף כל מסמך הנכלל ברשימה זו, שאם לא כן, כך קובעת תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא יוכל אותו בעל דין להגישו כראיה מטעמו אלא לאחר קבלת רשות מאת בית המשפט ולאחר שנוכח כי היה הצדק סביר למחדלו.
הכלל הוא, כי בעל דין המבקש לצרף ראייה לאחר המועד שנקבע להגשתה, צריך להצביע על קיומם של טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנוהג, הוא - הגשת ראיות ב"חבילה אחת" (ראה: ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742). על בית המשפט להתחשב, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, בשלב אליו הגיע המשפט, כמו כן בשאלה האם המבקש ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.
בעניין זה, יפים דבריו של השופט ג' בך בע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661, 665 (1993)]:
"כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים.
בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה.
עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות".