אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ק 697-04-15 בע"מ 576 נ' לבקוב ואח'

תא"ק 697-04-15 בע"מ 576 נ' לבקוב ואח'

תאריך פרסום : 18/12/2016 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
697-04-15
12/12/2016
בפני השופטת הבכירה:
רים נדאף

- נגד -
התובע :
בנק הפועלים בע"מ
הנתבעים:
1. ליודמילה לבקוב
2. גנדי לבקוב

החלטה

1.בפניי בקשה מאת הנתבעים להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק-הדין עד למועד הגשתה בפועל, ובקשה לביטול פסק-הדין שניתן נגדם ביום 13.5.15 (להלן: "פסק הדין").

 

2. התובע הגיש כנגד הנתבעים ביום 1.4.15 תביעה כספית בסדר דין מקוצר, מכוח כתב ההתחייבות והערבות שחתמו עליו, כאשר הלווה כמפורט שם, הינו מר לבקוב אלכס (להלן: "החייב העיקרי").

 

3. התובע הגיש בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעים, משלא הגישו בקשת רשות להתגונן, ואליה צירף אישורי מסירה ותצהירי מוסר, וביום 13.5.15 ניתן כאמור פסק הדין, כאשר ביום 16.9.15 תוקן הוא.

 

4. הנתבעים הגישו ביום 16.11.16 את הבקשה נשוא דיוננו, כאשר לטענתם, הינם עולים חדשים מרוסיה, הם לא קיבלו את התביעה וההזמנה לדין. ההמצאה הנטענת התבצעה באמצעות שליח מטעם התובע, והתובע לא הראה, כי ניסה לבצע את המסירה באמצעות דואר ישראל בטרם נקט בפעולה זו. בנוסף לכך ועל-פניו נראה שבתיק ההוצל"פ 531599-10-15 אשר נפתח כנגד הנתבעת 1 ובתיק ההוצל"פ 500321-07-15 אשר נפתח כנגד הנתבע 2 לביצוע פס"ד, גם שם לא בוצעו מסירות כדין. לנתבעים נודע על התביעה ופס"ד ביום 3.11.16. אי לכך, זכאים הם לביטול פסק-הדין מחובת הצדק.

 

5. עוד טענו הנתבעים, בין היתר, כי יש להם הגנה טובה מפני התביעה, ואינם חייבים מאומה לתובע ודין חיובם בגין הערבות הנטענת להתבטל. הם מעולם לא התחייבו לשלם לתובע את הסכום הנתבע, הם לא הפרו הסכם כלשהו עמו, התובע לא פעל בהתאם לסעיף 27(ב) לחוק הערבות ולא מוצו כל הליכי ההוצל"פ כנגד החייב העיקרי. כן, התובע לא התחשב בעובדה, כי הנתבעים דוברי השפה הרוסית והיה עליו לנקוט משנה זהירות עת דרש מהם לחתום על מסמכים ללא תרגום וללא הסבר על תוצאות מעשיהם.

 

6. בתגובה טען התובע, בין היתר, כי דין הבקשה להידחות, הואיל והנתבעים החמיצו את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, כאשר התנהלותם לאורך כל ההליך הן כלפיו, הן כלפי בית-המשפט והן מול ההוצאה לפועל, הינה של זלזול בוטה והתעלמות מדעת מההחלטות ומההליך השיפוטי. הנתבעים קיבלו את מסמכי התביעה, ואף על-פי-כן התעלמו מדעת מההליך המשפטי, ולכן אין כל מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק. מה גם, שסיכויי הגנת הנתבעים קלושים ומשזה מצטרף להתעלמותם מדעת מההליך המשפטי, אין מנוס מלקבוע, כי גם מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, אין לבטל את פסק הדין.

7. הנתבעים הגישו תשובה לתגובה, ובין היתר טענו בנוגע לטענה, כי היה עליהם לדעת על ההליך דרך ההליכים המבצעיים שננקטו כנגדם, כי עקב ריבוי החובות, הנושים וההליכים בלשכות ההוצל"פ, איבדו הם את יכולתם להתנהל מולם ולא הצליחו להתמודד עם מבול התביעות, שחלקן לא צודקות, וחלקן כפולות ומכופלות, מה גם שהדבר הקשה עליהם עד מאוד בדבר שיוך התיקים להליכים וההליכים לתיקים.

 

דיון והכרעה: 

8. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, כי בעל דין רשאי להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדו תוך 30 יום מיום שהומצא לו. תקנה 528 לתקנות מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנות סדר הדין האזרחי מהוות "חיקוק", במובן תקנה 528 לתקנות, ולכן לשם הארכת המועד הנקוב בתקנה 201 לתקנות נדרש "טעם מיוחד שיירשם".

 

9.המבקשים טוענים, כי נודע להם על התביעה ועל פס"ד וקיבלו העתק הימנו ביום 3.11.16. אם אכן כך פני הדברים, הרי שלא נהי לי מדוע מבקשים הם להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פס"ד עד למועד הגשתה בפועל. ככל שהבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות, הרי שבנוגע להגדרת המונח "טעם מיוחד" שבתקנה 528 לתקנות, כבר ניתנה פסיקה עניפה, ושאלה זו נידונה רבות על-ידי בתי המשפט בכל הערכאות השיפוטיות, כאשר עם השנים אותו "טעם מיוחד" רוכך בפסיקה, ובעניין זה אני מפנה לדברים שנפסקו ברע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (21/4/15)) :

"...לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד...לעניין זה יש גם להתחשב בסיכוייו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד – ובענייננו, סיכוייה של הבקשה לביטול פסק הדין...מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותה הציבורית, וסיכוייו של ההליך...".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ