פתח דבר
1.לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום בראשון לציון (כבוד הש' דקל-נווה) מיום 9.3.2016 בת"פ 485-09-13 לפיו הורשע המערער, על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו שלושה אישומים בעבירות שעניינן מכירה והפצה של תרופות ותכשירים רפואיים המיועדים לטיפול באין אונות, אשר היו מזויפים, תוך הפרת הזכויות של בעלי הסימנים הרשומים ובאופן העלול לסכן חיי אדם.
המערער נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל, להפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים שנגזר עליו במסגרת ת"פ (בימ"ש שלום באשדוד) 1186/08 ולהפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים שנגזר עליו בת"פ (בימ"ש שלום באשדוד) 1207/09, בחופף זה לזה, ובמצטבר למאסר בפועל בתיק זה, כך שבסך הכל ירצה 20 חודשי מאסר בפועל.
כמו כן נידון המערער לשישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה לרבות ניסיון או סיוע והושת עליו קנס של 10,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.
2.על פי המפורט בחלק הכללי לכתב האישום, הכדורים - ויאגרה, סיאליס וטייגר קינג, לרבות אריזותיהם, סומנו בסימני מסחר שלא על ידי בעלי סימני המסחר הרשומים וללא רשותם ובאופן העלול להטעות אדם אחר (להלן: "הכדורים המזויפים" או "הכדורים"), כאשר במהלך שנת 2013, המערער, שאינו רוקח ו/או בעל רשות לשיווק תרופות, עסק באחסנה, מכירה והפצה של כדורים מזויפים הנחזים להיות תרופות מקוריות לטיפול באין אונות.
על פי הנטען, המערער הקים רשת להפצת הכדורים המזויפים ומכירתם באמצעות האינטרנט, ובמהלך עיסוקו, הציג, הן באמצעות אתר אינטרנט והן בדרך של קיום שיחות מכירה טלפוניות, מצגים כוזבים, לפיהם מדובר בכדורים מקוריים. בעקבות מצגים כוזבים אלה, מכר המערער ללקוחות את הכדורים בלי לפגוש אותם תחילה, ומבלי שקיבל מידע רפואי ביחס למצבם הבריאותי עובר להספקת הכדורים ובכך העמידם בסיכון בריאותי.
כתב האישום המתוקן מייחס למערער שלושה אישומים של מכירת כדורים מזויפים ללקוחות שונים.
עוד מצוין בכתב האישום כי ביום 26.8.2013 נערך חיפוש בביתו של המערער ונתפסו אצלו 37 כדורים מזויפים הנחזים להיות כדורי סיאליס, 30 כדורים מזויפים הנחזים להיות כדורי ויאגרה ו-6 כדורים מפרים הנחזים להיות כדורי טייגר.
3.בגין מעשים אלו, הורשע המערער, בכל אחד משלושת האישומים בעבירות הבאות: מעשה פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); עיסוק במכירה ובהפצה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן על טובין מן הסוג לגביו נרשם סימן המסחר, או מוכר, או מפיץ טובין כאמור, בהיקף מסחרי - עבירה לפי סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר"); החזקה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן על טובין מן הסוג לגביו נרשם סימן המסחר, או מוכר, או מפיץ טובין כאמור, בהיקף מסחרי – עבירה לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר; שיווק תכשיר, שלא באמצעות בית מרקחת, בית מסחר לתרופות או מוסד מוכר - עבירה לפי סעיף 47ב' לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן: "פקודת הרוקחים"); שיווק תכשיר, שאינו תכשיר רשום ולא בהתאם לרישום ולפקודת הרוקחים – עבירה לפי סעיף 60 + 47א' לפקודת הרוקחים. באישום השני הורשע המערער בנוסף בעבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
תסקיר שירות המבחן
4.שירות המבחן ציין בתסקיר הראשון שערך כי המערער הוא גרוש בשנית ואב לשישה המתגורר עם בת זוגו, שני ילדיה ושני ילדיהם המשותפים. הוא מצוי בחובות בגובה של כשלושה מיליון ש"ח, נמצא בהליכי פשיטת רגל, ואינו משלם מזונות לילדיו עקב מצבו הכלכלי. עוד צוין כי בשל תאונה הוא סובל מבעיות רפואיות בגבו, ובעקבות זאת מתקשה במציאת עבודה ובמשך שנים עבד לסירוגין בעבודות מזדמנות.
בתסקיר תואר הרקע המשפחתי המורכב של המערער וכן עברו הפלילי, בין היתר בעבירות דומות, והודגשה עובדת ביצוע העבירות בעת שמאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית לביצוע עבירות דומות מצדו של המערער בעתיד ובדרגת חומרה בינונית.
נוכח התרשמותו של שירות המבחן כי מעצרו וההליך המשפטי היוו גורם משמעותי ומרתיע עבור המערער וכי עונש מאסר יגרום לנסיגה במצבו וישפיע על אשתו וילדיו נוכח חובותיו ולאור מאפייני אישיותו, ביקש שירות המבחן שהות לבחינת אפשרות להמליץ על טיפול שיקומי באמצעות המרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול.
5.בתסקיר המשלים של שירות המבחן, צוין כי המערער החל באבחון של המרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול ונטה להתמיד במפגשים, גילה פתיחות, וביטא רצון לשקם את חייו. לפי תוצאות האבחון, המערער נוטה להגביר את כמויות שתיית האלכוהול במצבי לחץ ומשברים רגשיים, כאשר בשנתיים האחרונות חלה עלייה בתדירות השתייה על רקע חובות כלכליים והסתבכות פלילית. המערער השתלב בעבודה כנהג אוטובוס, הסדיר את תשלומי החובות להוצאה לפועל ונמצא בהפסקת שתייה מזה 4 חודשים.
שירות המבחן העריך כי תהליך הגמילה מאלכוהול יסייע בהתמודדות של המערער עם הפסקת מעורבות עבריינית בתחום המרמה והמליץ על מתן עדיפות לאלטרנטיבה השיקומית תוך הארכת שני המאסרים על תנאי והעמדת המערער במבחן במסגרתו ימשיך את הטיפול במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול. כן המליץ שירות המבחן להטיל על המערער 300 שעות של"צ.
גזר הדין של בית המשפט קמא