עמ"נ 20123-09-15

לפניי בקשה לפטור מעירבון, ולמצער הפחתתו, במסגרת ערעור מינהלי שהגישה המבקשת על חיובי ארנונה משנת 2010.

המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים וזאת מאחר ולא החזיקה בנכס נשוא הערעור – קומת מרתף בבית בכור שברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן – אפילו יום אחד. עוד טוענת המבקשת כי מדובר בנכס עליו לא חייבו בארנונה מעולם, וכי מדובר בחיוב רטרואקטיבי בארנונה. בנוסף טוענת המבקשת כי החלטת ועדת הערר התקבלה ללא שנערך דיון הוכחות, כי המשיבה יכול לגבות את חיובי הארנונה מהמחזיקים בפועל, ולא עשתה כל ניסיון לגבות את החוב מגורמים נוספים, וכי ההחלטה ניתנה מבלי ליתן משקל לעובדה שהשגת המבקשת נדחתה על-ידי המשיבה לאחר המועד הקבוע בחוק.

באשר למצבה הכלכלי, טוענת המבקשת כי מצבה הוא בכי רע, אין לה כל נכסים, מזה שנים שהיא איננה פעילה מאז 2012 וחשבון הבנק שהיה לחברה נסגר. עוד טוענת המבקשת, כי יש לה חוב בגין תשלום אגרות לרשם החברות אשר אין בידה כל אמצעי לשלמן. המבקשת טוענת כי היא איננה יכולה לקבל הלוואה מגורמים חיצוניים, והיא איננה מיוצגת מחמת קשייה הכלכליים.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשת לא צירפה ולו מסמך אחד לעניין מצבה הכלכלי ממנו ניתן יהיה ללמוד כי אין לה יכולת להפקיד ערבון. בנוסף, המשיבה טוענת כי הבקשה למתן פטור מעירבון הוגשה ללא תצהיר מאומת כדין, והמבקשת אף לא פרטה בדבר מצבה הכלכלי של בעליו מניותיה ומנהליה. כמו כן, המשיבה טוענת כי המבקשת לא טענה כי עשתה מאמצים לגייס את הסכומים הנדרשים באמצעות בעלי השליטה בחברה.

באשר לסיכויי הערעור, טוענת המשיבה כי המבקשת קיבלה חזקה בנכס ביום 31.12.2009 ולא מסרה הודעה בדבר חדילתה בנכס. משכך הפכה המבקשת ל"בעלת חוב", ועליה לחוב בכל שיעורי הארנונה בגין הנכס כל עוד לא מסרה הודעה על עסקת המכר. עוד טוענת המשיבה, כי החיוב של המבקשת איננו רטרואקטיבי, וזאת מאחר והחיוב הושת קרוב למועד שבו התגלה לעירייה דבר קיומם של הנכסים – שנת 2010. המשיבה מוסיפה כי התשובה להשגה הוגשה במסגרת מניין המועדים הקבועים בחוק, וכי טענותיה של המבקשת נטענו בעניין זה ללא ביסוס וללא אסמכתאות. סופו של דבר, טוענת המשיבה כי זכות הטיעון של המבקשת לא נפגעה, לאור העובדה שהתקיימו 4 דיונים בפני ועדת הערר, טענותיהם של הצדדים נשמעו ומלוא הראיות צורפו, וההחלטה ניתנה כאשר לפני ועדת הערר תשתית רחבה ומספיקה, וההחלטה שניתנה – מבוססת היטב.

המבקשת בתשובתה חוזרת על טענותיה באשר לסיכויי הערעור ולמצבה הכלכלי, ומוסיפה כי טענותיה לא נבחנו במלואן בפני וועדת הערר, כי היא איננה רשומה כבעלת הנכס בטאבו וכי המשיבה מעולם לא גבתה ארנונה בגין הנכס מאחר והוא לא היה רשום בעירייה מעולם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתגובת המבקשת, החלטתי לדחות את הבקשה.

בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית, ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים טובים להצלחת ההליך (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.2007)).

בענייננו, איני סבור כי התשתית אשר נפרשה לעניין מצבה הכלכלי של המבקשת הינה מלאה ומבוססת כנדרש. כך, לא צרפה המבקשת דוחות שנתיים ומאזנים (אף לא דוחות לשנה בה נטען כי נסגרה – 2012), וכן לא צרפה אישור כלשהו מאת רואה חשבון אשר יש בו כדי להעיד על מצבה הכלכלי הנטען.

כעולה מתדפיס רשם החברות, מדובר בחברה "פעילה", "מפרת חוק" וכי הדוח השנתי האחרון שהוגש על-ידה היה בשנת 2012. מתדפיס חשבון הבנק אשר צורף, המתייחס ליום 21.10.2015 לא ניתן ללמוד דבר לעניין מצבה הכלכלי של המבקשת, שכן כל שמפורט בו הוא שמות השותפים בחשבון.

לכך מצטרפת העובדה, כי לא הוכח שהמבקשת ניסתה לגייס את הסכום הנדרש מגורמים נוספים. כאשר מבקש הפטור הוא גוף מאוגד, עליו להוכיח שלא עלה בידו לגייס את כספי הערבון ממנהליו או מבעלי מניותיו (ראו: ע"א 5139/09 Ontario Ltd נ' המנהל המיוחד של מלון זוהר ירושלים בע"מ (פורסם בנבו, 22.10.2009); רע"א 4407/08 אוטו בוטיק ארז (1974) בע"מ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.6.2008)). בענייננו, התצהיר שצורף לבקשה לפטור מערבון נחתם על-ידי מר אריה לב, מנהל המבקשת, כאשר מצבו הכלכלי של מר לב לא פורט ולא נטען כי אין בידו לסייע למבקשת, ועל כן נראה כי המבקשת לא יצאה ידי חובתה לעמוד בנטל להראות כי עשתה מאמצים סבירים לגייס מסביבתה הקרובה את הממון הנדרש לצורך הפקדת הערבון.