פ"ל
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
|
211-01-16
24/07/2016
|
בפני השופט:
אהרן האוזרמן
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד פקד ליטל פרידמן
|
נאשם:
צרלי חן (עצור בפיקוח)
עו"ד חמאדה מסרי
עו"ד חמיד ג'אלב
|
| גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום, בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח. על פי עובדות כתב האישום, ביום 03.01.16 נהג הנאשם ברכב בבת ים ונעצר על ידי שוטרים שעקבו אחריו (בעקבות מידע מודיעיני).
הנאשם פסול מנהיגה על פי גזר דינו של כב' הש' דן סעדון, מבימ"ש זה, שניתן בנוכחות הנאשם ביום 08.08.13 בתת"ע 5097-03-13 וזאת ל-3 שנים, לאחר שהורשע בעבירות זהות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח וכן בשימוש במסמך מזויף (הנחזה להיות החלטת בימ"ש) אותו הציג לשוטרים, כאשר בכליו נתפס אף רישיון נהיגה מזויף.
בנוסף באותו גזר דין, נדון הנאשם לריצוי 6 חודשי מאסר (תוך הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה בחופף) אותם רצה בעבודות שירות. כנגד הנאשם תלויים ועומדים 12 חודשי מאסר מותנה בגזר הדין הנ"ל וכן חתימתו על התחייבות כספית ע"ס 10,000 ₪ למשך 3 שנים, שלא יחזור על העבירות.
המאסר המותנה הינו בר הפעלה וההתחייבות חבת חילוט והפעלה, על פי חוק.
הנאשם נוהג משנת 1989 ולחובתו 26 הרשעות קודמות בתעבורה, בהן 2 הרשעות קודמות בעבירה זהה בנהיגה בפסילה (בשנים 2013, 2011). לנאשם רישום פלילי, עבירות על חוקי תכנון ובניה (2009) ; ניסיון לגרימת מוות בכוונה תחילה, שימוש במסמכים מזויפים ושיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת נכסים שהושגו בעוון (משנת 2000), בגינן נדון ל-7 שנות מאסר.
בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן, זאת לאחר שהנאשם הוזהר כי אל לו לפתח ציפיות, שכן אין בהפנייתו לתסקיר כאמור כדי לחייב את ביהמ"ש וכי הינו צפוי לעונש של מאסר בפועל.
הנאשם נעצר ביום המקרה (03.01.16) וביום 09.02.16 (לאחר 38 ימי מעצר) הועבר בהחלטת ביהמ"ש למעצר בפיקוח אזוק אלקטרוני, והושם במעצר בית מלא ובפיקוח מפקחים.
הצדדים הגיעו ביניהם להסדר טיעון לעונש, תוך שהסכימו על רכיבי הענישה הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת 12 חודשי המאסר המותנה בחופף ; הפעלת ההתחייבות הכספית בסך 10,000₪ וחילוטה לטובת אוצר המדינה ; פסילה בפועל, מאסר מותנה, והתחייבות כספית - שיקבעו בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש, לאחר טיעון חופשי.
נוכח טיעוני הצדדים אני מוצא כי מתחם הענישה המקובל בבתי המשפט במקרים דומים, הינו בגבולות הסדר הטיעון שביניהם. עונשו של הנאשם ייגזר כמצוות המחוקק, בתוך המתחם, תוך הקפדה על "הלימה" בין העבירה לעונש, ובהתאם לחומרת העבירה ולמידת אשמו של הנאשם.
לשם מציאת ה"יחס ההולם" בין העבירה, מידת "אשמו" של העבריין והעונש בהתאם לעקרון המנחה, בחנתי בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין תשלז-1977 את חומרת העבירה, הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, התחשבתי גם במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.