בית המשפט המחוזי
|
30/10/2016
|
בפני הרשם:
אלכסנדר רון
|
- נגד - |
המבקשים:
1. יוליה כץ 2. Alexandr Chirkov
עו"ד זרי חזן
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
|
החלטה |
1.החלטה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.
2.תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח, אפוא, שני תנאים מצטברים – כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה.
3.אשר לשאלת יכולתם הכלכלית של המבקשים. למעט תצהיריהם, לא צרפו המבקשים כל אסמכתא לתמיכה בדבר מצבם הכלכלי והקושי בתשלום האגרה. במישור הראייתי, בפני, אפוא, תצהיר שאכבדו, אך משקלו הראייתי מוגבל, באשר לא נתמך האמור בו באסמכתאות כלשהן. אף אוסיף שהוא לאקוני ביותר בתוכנו, לרבות ביחס למצב הכלכלי. בגבול שורת הדין איחס לו משקל מסוים, אך לא מעבר לכך.
4.אשר לקיומה של עילת תביעה. כפי שנפסק, "זהו תנאי שבמסגרתו בית המשפט בוחן האם עילת ההליך שהוגש אינה קלושה. מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש" (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים, 21.7.2014)). בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל קבע בפסק דינו מיום 11.9.2016, כי: "המדינה ריבונית היא להחליט מי רשאי להיכנס בשעריה, תוך בחינת מכלול שיקולים ובכלל זה, ביטחון אזרחיה, הסדר הציבורי ואינטרסים חיונים לקיומה...אין ספק כי לאור עברו הפלילי של העורר, חשש המשיב לשלום הציבור ורכושו, אינו מופרך ויש לו על מה לסמוך" [סעיפים 18 ו – 25 לפסק הדין]. ; אף בית משפט זה, כבוד השופט ע. שחם, בהחלטתו מיום 25.10.2016, קבע כי לא נמצאה "הצדקה מספקת למתן צו [ביניים – א.ר.] על פי צד אחד, הן נוכח חלוף הזמן מאז מתן פסק הדין של בית הדין לעררים, הן נוכח העדר תשתית מספקת בדבר נזק חמור או בלתי הפיך, העשוי להצדיק הוצאת צו כאמור".
5.נוכח האמור, אפחית במעט את האגרה, אך לא מעבר לכך. תעמד האגרה על הסך של 1,000 ₪.
לתשלום תוך 14 יום.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.