גרוס נ' נבט ואח'

רקע וטענות הצדדים:

1. לפניי תביעה כספית שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.11.15 ליד צומת גהה, בנסיעה מערבה על רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק (להלן: "התאונה"). בתאונה היו מעורבים רכב שבבעלות התובעת, רכב פרטי מסוג "סקודה" (מ-2009), והמשאית עליה נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא שאלת האחריות לתאונה. התובעת טוענת כי האשם הבלעדי לקרות התאונה הוא אצל הנתבע, אשר סטה עם רכבו לתוך נתיב הנסיעה של התובעת; לעומתה, הנתבע טוען כי את האשם לתאונה יש לייחס לתובעת, באשר היא זו שסטתה עם רכבה לנתיב בו נסע, והחלה להשתפשף ברכבו.

    

2. התובעת טוענת כי עובר לתאונה, רכבה נעצר אחרי מכוניות שהמתינו בכיוון נסיעתה להתחלפות המופע ברמזור מאדום, זאת - בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים המובילים מערבה במקום התאונה. או אז, משאיתו של הנתבע, שהייתה בנתיב האמצעי (משמאלה של הנתבעת), החלה בנסיעה תוך סטייה ימינה, ופגעה ברכבה של התובעת. לטענת התובעת – דופנה הימני הבולט של המשאית פגע במראה השמאלית של רכבה, והמשאית המשיכה ושפשפה את הדופן השמאלי של רכבה, ופגעה גם בחלקו הקדמי.

    

3. הנתבע טוען, כי במועד התאונה, נסע בנתיב האמצעי מבין שלושת הנתיבים. לטענתו, התובעת נסעה בנתיב הימיני, מימין לנתבע, בנתיב תחבורה ציבורית, כשלפתע הסיטה רכבה שמאלה ופגעה ברכבו של הנתבע. לטענתו, לא היה לו כל צורך וכוונה לסטות לנתיבה של התובעת, וזאת משום שהיה זה נתיב המיועד לתחבורה ציבורית בלבד. הוא גם שלל את האפשרות שרצה להגיע לתחנת הדלק (שמימין הדרך במרחק כ-150 מ' בהמשך) [ש' 29 בעמ' 3 לפרו'].לפיכך, טוען הנתבע, כי בנסיבות העניין, סביר יותר להניח כי התובעת היא זו שפגעה ברכבו, כיוון שרצתה להשתלב בנתיב הנסיעה הרגיל. עוד טוען הנתבע, כי ביום התאונה, או לכל המאוחר למחרת התאונה, מסר דיווח על התאונה לחברה בה הוא עובד. בדיווח כתב כי התובעת סטתה מנתיבה ו"השתפשפה", כדבריו, במשאיתו.

    

   דיון והכרעה

4. במקרה דנן, כל אחד מן הצדדים טוען לאשם של הצד האחר בקרות התאונה. תיק מסוג זה, אשר בו גרסאות הצדדים מנוגדות, מחייב בדיקה מדוקדקת של עדויות הצדדים, של התמונות מזירת התאונה, המשקפות את נזקי הרכבים במטרה לגלות ככל שניתן כיצד ארעה התאונה, מי הוא האחראי לנזק, ובאיזו מידה.

    

5. הוראת התקנות שרלוונטית לענייננו, היא: הוראת תקנה 21 (א'-ג') לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961- לנהוג חובת זהירות כללית ולהימנע מגרימת נזק – גם לרכוש, הוראת תקנה 41 - בענין הזהירות שיש לנקוט במקרה של פניה ימינה או שמאלה מקו נסיעתו של נהג, והוראת תקנה 40, שלשונה: